הגדלות הרמטכ"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה או תוספת הרמטכ"ל היא תוספת לגמלה שאותה רשאי הרמטכ"ל להעניק בתנאים שקבעה הממשלה ובשיעורים שקבעה במקרים חריגים וספציפיים, בהתאם לסמכותה בסעיף 18(ב) חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, המאפשרת לרמטכ"ל לחשב את תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל צה"ל בהיותו מעל לגיל ארבעים כתקופה גדולה משהייתה למעשה.

בסעיף 18 לחוק שכותרתו "הגדלת תקופת שירות בתנאים מסוימים" נקבע בסעיף קטן (ב)נקבע כי "הרמטכ״ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהייתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה."

ממשלת ישראל התשיעית החליטה ב-31 ביולי 1961 (החלטת ממשלה 849) על "קביעת תנאים להגדלת תקופת שירות" שבעקבותיה לרמטכ"ל יש סמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה התקציבית של הפורשים משירות קבע בצבא מסיבות כלכליות או אחרות, כמו כן נקבע אופן חישוב ההגדלה.[1][2]

על פי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 נקבע כי:

הרמטכ״ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהייתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.

ב-9 באוגוסט 2005 החליטה ממשלת ישראל השלושים בראשות אריאל שרון (החלטה 4142) להנחות את הרמטכ"ל להגביל את התוספת.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

שיעור הגדלות הרמטכ"ל ב-2015[3]

בשנים 2013 עד 2015 עמד שיעור ההגדלה הממוצע של הרמטכ"ל לפורשים על 8.5%, כ-97% מהפורשים קיבלו תוספת רמטכ"ל, וכ-64% מהפורשים מצה"ל קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 7% ומעלה. העלות האקטוארית בגין התוספות בשנים אלו נאמדת ב-2.9 מיליארד ש"ח.[4]

ב-2014 מונתה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת לוקר) שבחנה את תקציב הביטחון, וב-2015 הגישה את מסקנותיה ונתקלה בהתנגדות של מערכת הביטחון. על פי הנתונים שהיו ידועים לוועדה ההגדלה הממוצעת נאמדה בכ-6%, אולם על פי דוח מיוחד על הסדרי הפנסיה במדינה שהגיש מבקר המדינה ב-2016 התברר כי הנתונים גדולים יותר, ונמתחה ביקורת על ההגדלה הנעשית על ידי הרמטכ"ל לכלל גמלאי הקבע, מבלי כל בחינה האם הם עומדים בתנאי זכאות וללא בחינה של ההשפעה על תקציב המדינה והחבות האקטוארית.[5] בעקבות הדו"ח פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שהתוספת ניתנת בשיעור גבוה מהמותר בחוק, ובמשרד המשפטים הצטרפו לטענה כי ההגדלות חורגות מהחלטת הממשלה המקורית.[6]

ב-2019 עתרו עמותות "צדק פיננסי" ו"רווח נקי" לבג"ץ נגד המדינה בנוגע לתוספת, שמתברר כהליך חסוי 7922/19, בטענה כי הרמטכ"ל חרג מסמכותו במתן התוספת.

בהמשך לעמדת המדינה לפיה מתן הגדלות הרמטכ"ל במתכונתן הנוכחית חורגת מסמכות הרמטכ"ל, הוציא בית המשפט הגבוה לצדק צו על תנאי כנגד המדינה ב-11 בפברואר 2021: " ליתן טעם מדוע לא יפעלו להפסקת תשלומי התוספת של "הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה", הן לגמלאי צה"ל שכבר פרשו, והן לגמלאי צה"ל העתידים לפרוש; ומדוע לא יורו על השבה של כל תוספת "הגדלות הרמטכ"ל" לפנסיה שניתנו במשך שבע השנים שקדמו להגשת העתירה;"[7]

בהמשך לצו על תנאי ולעמדה כי אכן ההגדלות משולמות בניגוד לקבוע בחוק הודיעה המדינה כי היא מתעתדת להסדיר הנושא בחקיקה[8].

ב-28 בפברואר 2022 עברה הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022 בקריאה ראשונה על חודו של קול, לאחר שבתוך הקואליציה הגיעו להסכמות על שינויו לקראת קריאה שנייה ושלישית[9][10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]