הגדות קטלוניה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
הגדות קטלוניה הן כתבי יד מאויירים של הגדה של פסח שנכתבו בקטלוניה שבספרד במאה ה-14.
יהדות קטלוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות היהודית בקטלוניה התחילה כבר בתקופת האימפריה הרומית. קהילות ברצלונה וז'ירונה התחילו להיווצר במאה העשירית לספירה ובמאה ה-12 היו קיימים בקטלוניה חמישה מרכזים יהודיים: ברצלונה, גז'ירונה, ליידה, טורטוסה ופרפיניין (אזור בשליטה צרפתית). היהודים עסקו בחקלאות, מסחר, ניהול, רפואה ומדעים. במחצית הראשונה של המאה ה-13 חיו בקטלוניה בין 10,000 ל-12,000 יהודים שהיוו ארבעה עד שבעה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. הקהילות הצטמצמו מאוד לאחר מגיפת המוות השחור שפקדה את קטלוניה בשנת 1348, והפרעות של שנת 1391 ונכחדה כליל לאחר גירוש יהודי ספרד בשנת 1492.[1]
כתיבת ההגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירת כתב יד מאוייר של הגדה היא תהליך מאוד יקר. ההגדות הוזמנו על ידי יהודים עשירים לשימושם הפרטי. בהיעדר קולופון אין אפשרות לדעת את זהותם של המזמינים, הסופרים והמאיירים, או את את מקום ותאריך יצירת ההגדה. רכיבי עיטור מסוימים, כגון ארבעה פסים אדומים על רקע זהב המזכירים את השלט ההראלדי של רוזן ברצלונה ושל בית המלוכה של אראגון, העלו את ההשערה שהגדת קאופמן, והגדת ברצלונה נוצרו בעיר ברצלונה או לכל הפחות בממלכת ארגון.[2] עיטור המצא בהגדת ברצלונה מזכיר את השלט ההראלתי של העיר ברצלונה.
הגדת האחות דומה מבחינה איקונוגרפית להגדת הזהב, (מכאן שמה – אחות לאגדת הזהב), הגדת האח דומה מבחינה איקונגרפית להגדת ריילנדס ((מכאן שמה – אח לאגדת ריילנדס) וגם בהגדת ששון אפשר למצוא אלמנטים דומים לשתי הגדות אלה. הגדת סרייבו, הגדת בולוניה – מודנה והגדת פראטו דומות מבחינת סגנון ושתי הראשונות גם מבחינה איקונוגרפית.
מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גודל ספרי ההגדה אינו אחיד כאשר הממוצע הוא 24X19ס"מ . גם מספר הדפים בספרים משתנה כאשר הגדת האחות היא הקצרה ביותר (51 דפים) והגדת ששון הארוכה ביותר (336 דפים).[3]
הטקסטים השונים בהגדה: הטקסט המרכזי, הערות, פיוטים בגוף הטקסט ובסוף[4]
סוגי הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגדות נכתבו בכתב הספרדי המרובע שהתפשט בחצי האי האיברי המתאפיין במשיכות אנכיות בעובי שווה, ונטיה שמאלה לכיוון הכתיבה העברית. בהגדת ששון, הגדת פראטו והגדת הזהב אפשר למצוא השלמות בכתב אשכנזי מרובע.[3]
איורים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנון גוטי קטלאני עם השפעה טוסקאנית המורגשת בעיקר בתיאור המבנים.
מיוחד להגדות הספרדיות ובכלל זה באגדות קטלוניה הוא ריכוז מחזור סיפורי התנ"ך בסדרת דפים בראשית הספר, במרכזו, או בסופו כאשר ציורים המופיעים בשולי הדף מעטים מאות.
בנוסף למחזור סיפורי התנ"ך, ההגדה כוללת איורים הקשורים קשר ישיר לטקסט, אשר מתארים את ההכנות לחג, את טקסי החג ומנהגי הסדר ודמויות ומחזות הנזכרים בטקסט הכתוב כמו ארבעת הבנים, רבן גמליאל ורבני בני-ברק , וכמובן את סיפור יציאת מצרים.
ההגדות קטלוניה מהוות מקור מידע חשוב על חיי היהודים בבית ובבית הכנסת. מהתמונות ניתן לעמוד על מבנה בית הכנסת וריהוטו, מהלך החיים של היהודי, מלידתו, מילתו וחתונתו ועד מותו וקבורתו, חיי המשפחה, מעמד האשה וחינוך הילדים, הבית היהודי, ריהוטו וחפציו, מנהגי ההג, הלבוש.
עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישוט נוסף שהוא ייחודי לכתבי היד היהודיים הינו עיטור מלות הפתיחה שמקביל לעיטור האות הראשונה בכתב היד הלועזי. מילות הפתיחה תופסות לעיתים חלק גדול מהדף ואף את כולו. מלבד מלות הפתיחה מופיעים עיטורים כאלה גם לשם הדגשה של מילים מיוחדות, כמו "פסח", "מצה", ו"מרור", או למשל העיטור החוזר של המילה "אילו" בפיוט הנודע דיינו. [5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדת האח
- הגדת האחות
- הגדת ברצלונה
- הגדת הזהב
- הגדת גרציאנו
- הגדת ריילנדס
- הגדת מוקטה
- הגדת ששון
- הגדת סרייבו
- הגדת מודנה – בולוניה
- הגדת קאופמן
- הגדת קיימברידג'
- הגדת פובלט
- הגדת פלאטו
- הגדת שאלתיאל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Catalonia - jewish heritage, history, synagogues, museums, areas and sites to visit, JGuide Europe (באנגלית)
- ^ מוזיאון ההיסטוריה של ברצלונה, הגדות ברצלונה. הפאר היהודי בגוטיקה הקטלאנית
- ^ 1 2 Alba Barcelo Plana, La il·lustració dels cicles bíblics en les haggadot catalanes del període gòtic: un estudi iconogràfic
- ^ The Passover Haggadah, www.jewishvirtuallibrary.org
- ^ העיטור והאיור בכתבי היד היהודיים, באתר lib.cet.ac.il
