הגדוד השישי של הפלמ"ח
 | |
| סמל הגדוד השישי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 פלמ"ח |
| סוג | גדוד רגלים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | דצמבר 1947 – מאי 1949 (כשנה ו־21 שבועות) |
| מקים היחידה | צבי זמיר |
| מלחמות | מלחמת העצמאות |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 חטיבת הראל |
| דרגת המפקד |
 סגן אלוף |
| מפקדים |
מפקד הגדוד: צבי זמיר סמג"ד: דני מס, עמוס חורב קמב"ץ: יצחק יעקב קצין מודיעין: איסר חלמיש מפקדי פלוגות: שלמה גזית, אליהו סלע, גיורא זיבנר, אליעזר לוסיק, זלמן (זומה) כהן, שמואל ללקין |
הגדוד השישי ("גדוד ירושלים") היה אחד מהגדודים שהוקמו על ידי הפלמ"ח עם תחילת מלחמת העצמאות. במהלך 1948 הפך לאחד מגדודי חטיבת הראל תחת פיקודו של צבי זמיר. במסגרת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות זירת הפעילות העיקרית של הגדוד הייתה ירושלים והדרכים אליה. במאי 1949 פורק הגדוד (עם פירוק הפלמ"ח).
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפלמ"ח הוקם ב-1941 ככוח הכפוף למטה ההגנה ובפיקודו של יצחק שדה ותהליך בניית הכוח החל מייד עם קבלת ההחלטה. תחילה התארגנו והתאמנו הכוחות במסגרות מחלקתיות ופלוגתיות בהתאם לצו המטה הארצי של ההגנה מ-15 במאי 1941 שהורה על הקמת 9 פלוגות (בהמשך גדל המספר ל-12). במקביל לבניית הפלוגות החל מטה הפלמ"ח לתכנן את מבנה הארגון והוחלט על הקמת שלש חטיבות כשבכל חטיבה 2–3 גדודים. החטיבות שעל הקמתן הוחלט היו חטיבת יפתח (הצפונית), חטיבת הראל (המרכזית) וחטיבת הנגב (הדרומית). בחטיבת הראל נבנו, בתחילה, 3 גדודים (הגדוד הרביעי, הגדוד החמישי והגדוד השישי) ובהמשך נוסף הגדוד העשירי.
ההיסטוריה של הגדוד השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגדוד הוקם בדצמבר 1947 כשגרעין הגדוד הורכב מפלוגה ח' של הגדוד השני ומה"רזרבה" הירושלמית[1]. כמפקד הגדוד מונה צבי זמיר וסגנו היה עמוס חורב.
יחידות הגדוד פוזרו ביישובים מסביב לירושלים:
- פלוגה בבית הערבה.
- מחלקה בכפר עציון.
- מחלקה מוגברת בקריית ענבים ובמעלה החמישה בפיקודו של סרן יעקב ישראלית.
- פלוגת "פורמנים" שעסקה בליווי שיירות.
דצמבר 1947[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת מלחמת העצמאות היה היעד העיקרי של הגדוד לסייע לשיירות האספקה שעלו לירושלים. סיוע זה התבטא בצירוף לוחמים מלווים ("הפורמנים") ובכיבוש משלטים שחלשו על הדרכים לירושלים. בין השאר פעלו מחלקות הגדוד נגד בית סוריכ, דיר איוב וכפר יאלו.
ינואר 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בינואר 1948 הצטרפו כ-20 מחיילי פלוגה ח' של הגדוד (של המ"פ אליהו סלע "רעננה") לשיירת הל"ה ונהרגו בדרכם לגוש עציון.
- בשלהי אותו חודש תקפה המחלקה של קריית ענבים את הקסטל ונאלצה לסגת לאחר ש-10 מחיילה נהרגו (וביניהם המ"מ יעקב ישראלית).
מרץ 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במרץ 1948 תקפה מחלקת קריית ענבים שוב את הקסטל וגם התקפה זו נכשלה ומספר מחיילי המחלקה נהרגו (וביניהם מפקד המחלקה, סרן גדעון "ג'וני" פלאי).
- באותו חודש הוביל מפקד הגדוד, צבי זמיר, את שיירת נבי דניאל כשחלק ממגיניה היו מחיילי הגדוד.
אפריל 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתחילת אפריל פוצצו חיילי פלוגת "בית הערבה" גשרים בדרכים שעולות לירושלים וזאת כדי למנוע הגעת תגבורות לעיר.
- במהלך החודש ירד הגדוד להתארגנות ומנוחה במחנה 80 שבפרדס חנה.
מאי 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסוף מאי השתתפו חלק מחיילי פלוגת ה"פורמנים" במבצע בן נון ב' במסגרתו תקפו את משטרת לטרון.
- פלוגת "בית הערבה" המשיכה לפעול בגזרת ים המלח ובין השאר תקפה בסדום, מיקשה את כביש יריחו-ירושלים ותקפה את משטרת א-צאפי[2]
- מחלקת "גוש עציון" השתתפה בקרב האחרון על גוש עציון שלאחריו נפל הגוש והניצולים נפלו בשבי.
יוני 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדוד מצטרף לחטיבת הראל במהלך ההפוגה הראשונה.
- לקיחת חלק במבצע נגד האצ"ל והניסיון לפרוק נשק מאלטלנה.
יולי 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדוד השתתף במבצע דני במהלכו כבש את סובא ודיר עמאר וכן השתתף בהתקפה על לטרון, רכס התותחים[3], בית נובא ובית ת'ול.
אוקטובר 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השתתפות במבצע ההר.
דצמבר 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השתתפות במבצע חורב.
הנצחת הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר להנצחת הגדוד השישי הוקם לייד מושב שואבה וממזרח לאנדרטת פורצי הדרך לירושלים. באתר זה מוצג מסלול הקרבות של הגדוד וכן מתחילה בו דרך דיפנבייקר[4].
- אחד מגדודי חטיבת הראל (גדוד 106) שימר את השם "ירושלים" כחלק משמו.
- מורשת הגדוד משולבת באתר ההנצחה של פורצי הדרך לירושלים בחאן שער הגיא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם כץ, תש"ח - מכבי הצעיר - הגדוד השישי של הפלמ"ח, הוצאת בית הפלמ"ח, 2015[5]
- מתי מגד, הגדוד הששי מספר, הוצאת "שרות התרבות של צה"ל" ו"ספריית כיס לחייל העברי", 1948, איורים: יורם קניוק[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדוד השישי, באתר הפלמ"ח
- הגדוד השישי, באתר העיר פתח תקווה
- הגדוד השישי - גדוד "ירושלים" (חטיבת הראל), באתר הנצחה של עיריית הוד השרון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנשי הרזרבה היו אנשי ארגון "ההגנה" שהתאמנו לפני 1947 ושוחררו לאזרחות כאנשי מילואים
- ^ ההתקפות על המשטרה והכפר א צאפי, באתר הפלמ"ח
- ^ התקפה על "רכס התותחים", באתר הפלמ"ח
- ^ אתר הנצחה לגדוד השישי של פלמ"ח-הראל, באתר "יזכור"
- ^ על הספר, באתר הפלמ"ח
- ^ ספר "הגדוד הששי מספר", באתר הפלמ"ח