הגאוצ'ו הדוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגאוצ'ו הדוהר
The Gallopin' Gaucho
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אב אייוורקס
הופק בידי וולט דיסני
תסריט אב אייוורקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים וולט דיסני
מוזיקה קרל סטאלינג
אנימטור אב אייוורקס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה אולפני וולט דיסני
חברה מפיצה Celebrity Productions
Cinephone
הקרנת בכורה 2 באוגוסט 1928 (הקרנת הגרסה השקטה)
30 בדצמבר 1928
משך הקרנה 6 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי
סרט קודם ספינת הקיטור וילי עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא שיגעון הטיסה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגאוצ'ו הדוהראנגלית: The Gallopin' Gaucho) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי שיצא לראשונה בשנת 1928, השני בסדרת הסרטים "מיקי מאוס", שאחריו "ריקוד האסם" ולפניו "ספינת הקיטור וילי". אולפני דיסני השלימו את הגרסה השקטה באוגוסט 1928, אך לא הוציאו אותה כדי לעבוד על "ספינת הקיטור וילי".[1] הוא שוחרר, עם שמע, רק אחרי "ספינת הקיטור וילי".[2]

גם מיקי מאוס וגם מיני מאוס כבר עשו את הופעת הבכורה הראשונית שלהם עם הקרנת המבחן של "שיגעון של אווירון" ב-15 במאי 1928. עם זאת, סרט זה גם לא הצליח למשוך את תשומת הלב של המפיצים כשהופק לראשונה כסרט אילם. סרט זה היה שיתוף הפעולה השני של הבמאים וולט דיסני ואב אייוורקס. אייוורקס שימש גם כהאנימטור הבלעדי לסרט.

כפי שהכותרת מרמזת, הסרט הקצר נועד כפרודיה על "הגאוצ'ו" של דאגלס פיירבנקס, סרט שיצא לראשונה ב-21 בנובמבר 1927. כמו בסרט המקורי, אירועי סרט זה מתרחשים בפמפס של ארגנטינה, כשמיקי בתפקיד הגאוצ'ו שמוזכר בכותרת הסרט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקי נראה כשהוא רוכב על ריאה. עד מהרה הוא מגיע לבר ומסעדה המקומי בשם "קנטינה ארגנטינה". הוא נכנס למבנה מתוך כוונה להירגע עם קצת שתייה ועישון. (על הקיר כרזת מבוקש עם תמונתו והשם אל גאוצ'ו, כלומר מיקי מאוס הוא שודד או נוכל).

בבר נוכחים הברמנית והרקדנית המקומית מיני מאוס ושאר לקוחות, אחד מהם הוא פיט השחור שמוצג כפורע חוק מבוקש. פיט כבר התבסס כאנטגוניסט הן בסדרת קומדיות אליס והן בסדרת אוסוולד הארנב. עם זאת סרט זה מסמן את המפגש הראשון שלו עם מיקי או מיני. גם זוג העכברים נראה שלא מכירים זה את זה, והסרט כנראה מתאר את המפגש הראשוני שלהם.

לאחר שמיני ומיקי מבצעים טנגו וסלסה פיט חוטף אותה ונמלט עם החמור שלו בזמן שמיקי רודף אחריו על הריאה השיכורה שלו. עד מהרה מיקי משיג את יריבו ולאחר מכן פיט מאתגר אותו לדו-קרב חרבות. מיקי, כשידו על העליונה, משחרר את מיני ונמלט עימה. בסוף הסרט מיקי ומיני מתנשקים בעודם רוכבים על הריאה עד שהם מוסתרים לחלוטין על ידי עצים ברקע החזית.

אפיון הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיונות מאוחרים יותר, אייוורקס אמר שמיקי, כפי שהופיע בסרט, נועד להיות הרפתקן פוחז שעוצב על דמותו של דאגלס פיירבנקס עצמו. קהל בתקופה מאוחרת יותר הגיב על כל שלושת הגרסאות המוקדמות של הדמויות של מיקי מאוס, ככאלו מרקע נוקשה ומהמעמד הנמוך, מה שמעט מאוד מזכיר את הגרסאות המאוחרות יותר של הדמויות של מיקי מאוס.

הדמויות המוצגות בסרט היו עמומות. כשהסרט מתחיל למיקי ולמיני יש את אותן עיניים כמו שיש להם ב"שיגעון של אווירון", אבל ברגע שפיט השחור מופיע, לפתע יש להם נקודות בתור עיניים כמו ב"ספינת הקיטור וילי". מיקי בהתחלה נחשב כממש דומה לאוסוולד הארנב, מה שאולי עזר להסביר את חוסר העניין של הקהל בו. הקהל המבוגר בעיקר השתעמם עם מה שזכה לכינוי "הנפשת צינור גומי". דיסני התחילו מייד לחשוב על דרכים להבדיל את סדרת "מיקי מאוס" מיצירתו הקודמת וממתחריו. תפקידה של מיני בסרט זה הן כפרפורמרית והן כעלמה במצוקה מגיע לכדי גיבוש. זו גם הפעם הראשונה שהיא לובשת את נעלי העקב הגבוהות והאופייניות שלה, למרות שהן נשמטות ממנה כשהיא נחטפת, והיא מבלה את שארית הסרט ללא נעליים. מיקי נראה גם נועל נעליים בפעם הראשונה, וככל שחלפו השנים האנימטורים היו משנים את מיקי מאוס. בשלושת הסרטים הקצרים הראשונים של מיקי מאוס, הוא דמות שנועדה להביע הזדהות עם קהל בוגר; הוא מעשן, שותה ומתהולל. זמן קצר לאחר שוולט והאנימטורים שלו שינו את הכוכב שלהם (לראשונה, אך לא בפעם האחרונה), הפך מיקי מאוס לגרסת הדמות ה"בריאה" שנועדה לפנות לילדים ולרצות את ההורים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתון חדשות הקולנוע "The Film Daily" ומגזין וראייטי נתנו ביקורות מחמיאות לסרט, במיוחד על העלילה, האווירה הקלילה, כתיבתו של וולט דיסני והעובדה שהוא מצליח להצחיק גם עם שמע וגם ללא.[3][4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגאוצ'ו הדוהר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Biographies of 10 Classic Disney Characters at Disney D23
  2. ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 107–109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ "Short Subjects". The Film Daily: 11. 6 בינואר 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Talking Shorts". Variety: 10. 9 בינואר 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)