הבשלת אוסטוולד
הבשלת אוֹסְטְוַולְד היא תיאור של מנגנון מעבר פאזה, שבו גרעין קטן של פאזה חדשה גדל; כלומר, צורון יעדיף להקשר אל קבוצה גדולה יותר של חלקיקים מאשר אל קבוצה קטנה יותר. העיקרון נקרא על שם וילהלם אוסטוולד, אשר חקר מעברי פאזה וזכה על כך בפרס נובל בשנת 1909.
יישום נפוץ של עיקרון זה הוא ציפוי סיליקון בכסף.
