הארמייה הראשונה (האימפריה העות'מאנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארמייה הראשונה
1. Ordu
פרטים
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
שיוך צבא האימפריה העות'מאנית
סוג ארמייה
בסיס האם Selimiye Barracks עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 18431918 (כ־75 שנים)
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארמייה הראשונה של האימפריה העות'מאניתטורקית: Birinci Ordu או Hassa Ordusu) הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני. היא הוקמה באמצע המאה ה-19 במהלך רפורמות צבאיות עות'מאניות.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות, 1877[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1877 הוצבה הארמייה בסלימיה. היא הורכבה מ:

  • חי"ר: שבעה רגימנטי קו ושבעה גדודי רובאים.[1]
    • הדיוויזיה הסדירה ה-1 (Birinci Nizamiye Fırkası)[2]
    • הדיוויזיה הסדירה ה-2 (İkinci Nizamiye Fırkası)[2]
  • פרשים: חמישה רגימנטי קו וחטיבת קוזאקים אחת[1]
    • דיוויזיית הפרשים (Süvari Fırkası)[2]
  • ארטילריה: תשע סוללות שדה ושלוש סוללות גרורות סוסים, רגימנט איחטיאט אחד.[1]
    • דיוויזיית הארטילריה (Topçu Fırkası)[2]
  • הנדסה: פלוגת חבלה אחת, שמונה פלוגות מהנדסים, פלוגה אחת של אומנים.[1]
    • שני רגימנטים של הנדסה (İstihkâm Alayı)[2]

סדר הכוחות, 1908[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מהפכת הטורקים הצעירים והקמת העידן החוקתי השני ב-3 ביולי 1908 יזמה הממשלה החדשה רפורמה צבאית גדולה. מטה הארמייה עבר מודרניזציה. האזור המבצעי שלה היה קונסטנטינופול והבוספורוס, והיו לה יחידות באירופה ובאסיה הקטנה. היא פיקדה על הדיוויזיות הפעילות הבאות: [3] לארמייה היו גם תפקידי פיקוח על ארבע דיוויזיות רדיף (מילואים): [4]

  • מטה הארמייה הראשונה:
    • דיוויזיית הרגלים ה-1 (Birinci Fırka)
    • דיוויזיית הרגלים ה-2 (İkinci Fırka)
    • דיוויזיית הפרשים ה-1 (Birinci Süvari Fırkası)
    • דיוויזיית הארטילריה ה-1 (Birinci Topçu Fırkası)
    • פיקוד האזור המבוצר צ'אלדג'ה (Çatalca Müstahkem Mevkii Komutanlığı)
  • דיוויזיות רדיף של הארמייה הראשונה (שם הדיוויזיה מציין את מיקומה)
    • דיוויזיית המילואים ה-1 בורסה (Birinci Bursa Redif Fırkası)
    • דיוויזיית המילואים ה-2 קסטמונו (İkinci Kastamonu Redif Fırkası)
    • דיוויזיית המילואים ה-3 אנקרה (Üçüncü Ankara Redif Fırkası)
    • דיוויזיית המילואים ה-4 קייסרי (Dördüncü Kayseri Redif Fırkası)

סדר הכוחות, 1911[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התארגנויות נוספות של הצבא העות'מאני, לרבות הקמת מטה ברמת הקורפוס, עד 1911 היה מטה הארמייה בהרבייה. הארמייה לפני מלחמת הבלקן הראשונה בשנת 1911 נבנתה כך: [5]

  • מטה הארמייה, הרבייה, קונסטנטינופול
  • הקורפוס ה-1, הרבייה, קונסטנטינופול (פאריק זקי פאשה)
    • הדיוויזיה ה-1, חרבייה, קונסטנטינופול (קולונל חסן איזת ביי )
    • הדיוויזיה ה-2, סלימיה, קונסטנטינופול (מירליווה פרנס עזיז פשה)
    • הדיוויזיה ה-3, פנגאלטי, קונסטנטינופול (מירליווה אוסמן פאשה)
    • אקדמיית המלחמה, הרבייה, קונסטנטינופול
    • פיקוד האזור המבוצר בוספורוס, בוספורוס, קונסטנטינופול
  • הקורפוס ה-2, Tekfur Dağı (Mirliva Şevket Turgut Pasha)
    • הדיוויזיה ה-4, Tekfur Dağı
    • הדיוויזיה ה-5, גליפולי
    • הדיוויזיה ה-6, איזמיר
    • פיקוד האזור מבוצר דרדנלים, Çanakkale
  • הקורפוס ה-3, Kırk Kilise
    • הדיוויזיה ה-7, קירק קיליז
    • הדיוויזיה ה-8, קורלו
    • הדיוויזיה ה-9, באבסקי
  • הקורפוס ה-4, אדריאנופול (פאריק אחמט אבוק פאשה)
    • הדיוויזיה ה-10, אדריאנופול
    • הדיוויזיה ה-11, Dedeağaç
    • הדיוויזיה ה-12, Gümülcine
    • פיקוד האזור המבוצר אדריאנופול, אדריאנופול

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות, אוגוסט 1914[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1914 נבנתה הארמייה באופן הבא:[6]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-2, הדיוויזיה ה-3
  • הקורפוס ה-2
    • הדיוויזיה ה-4, הדיוויזיה ה-5, הדיוויזיה ה-6
  • הקורפוס ה-3
    • הדיוויזיה ה-7, הדיוויזיה ה-8 הדיוויזיה ה-9
  • חטיבת הפרשים ה-1

סדר הכוחות, נובמבר 1914[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1914 נבנתה הארמייה באופן הבא:[7]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-2, הדיוויזיה ה-3
  • הקורפוס ה-2
    • הדיוויזיה ה-4, הדיוויזיה ה-5, הדיוויזיה ה-6
  • הקורפוס ה-3
    • הדיוויזיה ה-7, הדיוויזיה ה-8, הדיוויזיה ה-9
  • הקורפוס ה-4
    • הדיוויזיה ה-10, הדיוויזיה ה-11, הדיוויזיה ה-12
  • הדיוויזיה ה-19
  • הדיוויזיה ה-20
  • חטיבת הפרשים ה-1

סדר הכוחות, סוף אפריל 1915[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אפריל 1915 נבנתה הארמייה כדלקמן:[8]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-2
  • הקורפוס ה-2
    • הדיוויזיה ה-4, הדיוויזיה ה-5, הדיוויזיה ה-6
  • הקורפוס ה-4
    • הדיוויזיה ה-10, הדיוויזיה ה-12
  • הדיוויזיה ה-20
  • חטיבת הפרשים ה-1

סדר הכוחות, סוף הקיץ 1915, ינואר 1916[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף קיץ 1915, ינואר 1916, הארמייה נבנתה כך:[9]

  • הדיוויזיה ה-1
  • הדיוויזיה ה-20
  • חטיבת הפרשים ה-1

סדר הכוחות, אוגוסט 1916[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1916 נבנתה הארמייה באופן הבא:[10]

  • חטיבת הפרשים ה-1
  • הדיוויזיה ה-49

סדר הכוחות, דצמבר 1916[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1916 נבנתה הארמייה באופן הבא:[11]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-14, הדיוויזיה ה-16
  • חטיבת הפרשים ה-1

סדר הכוחות, אוגוסט 1917[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1917 נבנתה הארמייה באופן הבא:[12]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-42
  • חטיבת הפרשים ה-1

סדר הכוחות, ינואר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1918 נבנתה הארמייה באופן הבא:[13]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-42
  • חטיבת הפרשים ה-1
  • הדיוויזיה ה-15
  • הדיוויזיה ה-25

סדר הכוחות, יוני 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1918 נבנתה הארמייה באופן הבא:[14]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-42
  • חטיבת הפרשים ה-1
  • הדיוויזיה ה-25

סדר הכוחות, ספטמבר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1918 נבנתה הארמייה באופן הבא:[15]

  • הקורפוס ה-1
    • הדיוויזיה ה-42
  • חטיבת הפרשים ה-1

אחרי מודרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוח כוחות הארמייה הראשונה, מאי 1919[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1919 קיימו Şevket Turgut Pasha, Cevat Pasha ו- Kavaklı Mustafa Fevzi Pasha פגישה חשאית בקונסטנטינופול. הם הכינו דו"ח בשם "השבועה המשולשת" (Üçler Misâkı) והחליטו להקים את הפיקוח הצבאי להגנה על המולדת. בסוף אפריל הגיש Kavaklı Mustafa Fevzi Pasha את הדוח הזה לשר המלחמה irakir Pasha. ב-30 באפריל 1919 אישרו משרד המלחמה והסולטאן מחמד השישי את ההחלטה בדבר הקמת פקחי צבא שהתקבלו על ידי ראש המטה הכללי ולאחר מכן פיקוח כוחות הארמייה הראשונה (המוצבת בקונסטנטינופול, קוואקלי מוסטפא פווזי פאשה), פיקוח קבוצת ארמיות ילדרים (שהוצבה בקוניה, מרסיני כמאל פשה, לימים פיקוח הארמייה השנייה), פיקוח כוחות הארמייה התשיעית (המוצבת בארזורום, מוסטפא כמאל פשה, לימים פיקוח הארמייה השלישית). בנוסף, יוקם הפיקוח על הכוחות הצבאיים ברומליה (נוראדין איברהים פאשה) והקורפוס ה-13 יהיה תחת הנהלת משרד המלחמה. במאי 1919 היה בנוי הפיקוח הצבאי כדלקמן:

  • פיקוח כוחות הארמייה הראשונה (Birinci Ordu Kıt'aatı Müfettişliği, קונסטנטינופול, מפקח: Ferik Kavaklı Mustafa Fevzi Pasha)
    • הקורפוס ה-1 (אדריאנופול, מיראליי קפה טייאר ביי)
      • הדיוויזיה ה-49
      • הדיוויזיה ה-60
    • הקורפוס ה-14 (טקפורדאיי, Mirliva יוסוף איזט פאשה)
      • הדיוויזיה ה-55
      • הדיוויזיה ה-61
    • הקורפוס ה-17 (סמירנה, מירליב עלי נדיר פאשה, הועבר לפיקוח קבוצת ארמיות ילדרים לאחר כיבוש סמירנה)
      • הדיוויזיה ה-56
      • הדיוויזיה ה-57
    • הקורפוס ה-25 (קונסטנטינופול, מירליבה עלי סאיט פאשה )
      • הדיוויזיה ה-1
      • הדיוויזיה הקווקזית ה-10

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Ian Drury, Illustrated by Raffaele Ruggeri, The Russo-Turkish War 1877, Men-at-Arms 277, Ospray Publishing Ltd., Reprinted 1999, ISBN 1-85532-371-0, p. 35.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Edward J. Erickson, Defeat in Detail: The Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913, Westport, Praeger, 2003, p. 6.
  3. ^ Edward J. Erickson, Defeat in Detail: The Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913, Westport, CT: Praeger, 2003, p. 17.
  4. ^ Edward J. Erickson, Defeat in Detail: The Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913, Westport, Praeger, 2003, p. 19.
  5. ^ Edward J. Erickson, Defeat in Detail, The Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913, Westport, Praeger, 2003, pp. 371-375.
  6. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 38.
  7. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 43.
  8. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 86.
  9. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 109, 126.
  10. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 134.
  11. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 154.
  12. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 170.
  13. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 181.
  14. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 188.
  15. ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 197.