האריאט דינרסטיין
 | |
| לידה |
1955 (בת 69 בערך) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
אסטרונומיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת טקסס באוסטין |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
האריאט דינרסטיין (באנגלית: Harriet Dinerstein; נולדה ב-1955) היא פרופ' אמריקאית לאסטרונומיה, מתמחה בחקר אזורים בחלל הנקראים אזור H II ובחישוב כמות החומר והיחס בין המרכיבים הכימיים (אנ') בתוך כוכבים, כוכבי לכת ונביולות (Planetary nebulae).[1][2]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינרסטיין נולדה בניו יורק למשפחה ממוצא יהודי וגדלה במרכז העיר. היא נחשפה לראשונה בחייה לתחום האסטרונומיה כמדע במהלך לימודיה בתיכון בשנת 1969 כשהשתתפה בתוכנית לחקר המדע בחסות הקרן הלאומית למדע ופלנטריום היידן. תוכנית זו אפשרה לה לפגוש אסטרונומים בחיים האמיתיים, וביססה את אהבתה לתחום.[2]
בשנת 1975, כשהייתה בת 20, קיבלה את התואר הראשון שלה (Bachelor of Science) מאוניברסיטת ייל, ולאחר מכן למדה לתואר שני באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז ובשנת 1980, כשהייתה בת 25, קיבלה את התואר השני (Ph.D).[2] עבודת הדוקטורט שלה כללה שילוב תצפיות משני משטרים ספקטרוסקופים שונים, אינפרה אדום ואופטית. כיום, אסטרונומיה מסוג זה של "אורך גל-רב" (multi-wavelength) נמצאת בשימוש נרחב כדי לחקור כל מיני עצמים ובעיות בתחום האסטרונומיה. האריאט דינרסטיין הגיעה לראשונה לאוניברסיטת טקסס בשנת 1982 כעמיתה במחקר פוסט-דוקטורט בקרן רוברט א.וולש ובשנת 1985 הצטרפה לסגל האוניברסיטה כמרצה.[2]
כיום, היא מתגוררת עם בעלה ושתי בנותיה, ג'נה (Jenna) ואמנדה (Amanda) באוסטין טקסס שבארצות הברית. ד"ר דן לסטר (Dr. Dan Lester), בעלה של דינרסטיין מעל 20 שנה, הוא מדען מחקר שעובד במצפה הכוכבים (McDonald observatory) של אוניברסיטת אוסטין בטקסס, משרדו ממוקם במרחק מספר חדרים ממשרדה. שניהם מבלים הרבה מזמנם בהסתכלות וחשיבה על שמי הלילה.[2]
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום מחקרה המרכזי של דינרסטיין באסטרונומיה כולל חישוב כמות החומר והיחס בין חומרים בתוך כוכבים, כוכבי לכת וערפילית פלנטרית ותווך בין-כוכבי (הגז שנמצא בין מערכות הכוכבים המכיל חמצן מתכתי).[2] אחת התגליות החשובות של דינרסטיין הייתה הסופרנובה V5668 Sagittarii (אנ') בעקבות תקרית אסטרונומית שהתפרצה ביוני 1962, באפריל 1990 וב-27 באוגוסט 2019.[2][1] דינרסטיין זכתה בשניים מפרסי המחקר הגדולים של האגודה האמריקאית לאסטורנומיה (אנ'), בשנת 1985 קיבלה את פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה כאות הוקרה מאת קהילת הנשים האסטרונומיות בארצות הברית (AAUW) ובשנת 1989 קיבלה את הפרס פרס ניוטון לייסי פיירס באסטורנומיה (אנ'). בנוסף, אחרי שלימדה יותר מתריסר קורסים שונים באוניברסיטת טקסס באוסטין זכתה בשני פרסי מצוינות בהוראה מאת האוניברסיטה בשנת 1998.
מאז, היא מבצעת מחקרים שונים בתחום האסטרונומיה כמו: היווצרות כוכבים, ערפיליות מיוננות חוץ-גלקטיות, ספקטרוסקופיה אינפרא אדומה, אופטית ואולטרה סגולה של קווי פליטה, נובה קלאסית, שרידי סופרנובה ויותר מכל, ערפיליות פלנטאריות.[3] כמו כן היא מתמחה גם בחישוב כמות אלמנטים והיחס ביניהם בכוכבים, כוכבי לכת ונביולות. כמות האלמנטים בגופים קוסמיים הוא מושג הידוע גם בתור abundance of the chemical elements, ניתן לחשבו על ידי אחת משלוש שיטות נפוצות: שבר המסה (אנ'), שבר החלקיקים (אנ') ושבר הנפח (volume fraction). שלושת השיטות הללו דומות ביותר ועובדות על אותו עיקרון.[דרוש מקור]
בנוסף, האריאט חוקרת אזורים בחלל הנקראים H II regions, אלו אזורים המורכבים מחמצן מתכתי שלאחרונה התרחשה בהם היוולדות כוכב. אזורים אלו בדרך כלל נראים כמו עננים צבעוניים.[דרוש מקור]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1998 - פרס לימוד מצוין באסטרונומיה מאוניברסיטת טקסס אוסטין (texas austin teaching excellence award astronomy)
- 1989 - פרס ניוטון לייסי פירס באסטרונומיה (Newton Lacy Pierce Prize in Astronomy) מאת האיגוד האמריקאי לאסטרונומיה (American Astronomical Society).
- 1984 - פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה (Annie Jump Cannon Award in Astronomy) מאת האיגוד האמריקאי לנשים באוניברסיטה/בחברה האסטרונומית האמריקאית (American Association of University Women/American Astronomical Society).[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האריאט דינרסטיין, באתר ResearchGate
- (2008) The Abundances of Light Neutron-Capture Elements in Planetary Nebulae. II. s-Process Enrichments and Interpretation
- Infrared Emission of Normal Galaxies from 2.5 to 12 Micron: Infrared (2003) Space Observatory Spectra, Near-Infrared Continuum, and Mid-Infrared Emission Features
- (2009) NUCLEOSYNTHESIS PREDICTIONS FOR INTERMEDIATE-MASS ASYMPTOTIC GIANT BRANCH STARS: COMPARISON TO OBSERVATIONS OF TYPE I PLANETARY NEBULAE
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Newton Lacy Pierce Prize in Astronomy | American Astronomical Society, aas.org
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Dinerstein | McDonald Observatory, mcdonaldobservatory.org
- ^ mcdonald observatory