האמן (האמן ומרגריטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
האמן
שם ספר האמן ומרגריטה
יוצרים מיכאיל בולגקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
כינויים האמן
גיל כבן 38
מין זכר
מקצוע היסטוריון, סופר
דמויות קשורות
משפחה מרגריטה ניקולייבנה, מאהבת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האמן הוא דמות ספרותית ברומן של מיכאיל בולגקוב "האמן ומרגריטה". דמותו מופיעה לראשונה בפרק 13 - “הופעתו של הגיבור". בן-אדם כבן 38 השוהה בבית-חולים לחולי-נפש, מתגנב בחצות לחדרו של המשורר איוון בְּלִיבַּיִת השוהה בבית חולים הנ"ל בגין מאורע גרוטסקי - התחקות אחר וולנד – לדידו, תייר או מרגל אשר מעורב במותו של ברליוז (ראש אגודת האסוציאציות הספרותיות במוסקבה), במשכן-הסופר גריבויידוב. זהו האמן. האמן מתעב צעקות ומתיירא מחושך. הוא מגלה את לבו לאיוון וטוען כי גנב צרור-מפתחות מן האחות הראשית, ולכן ביכולתו לצאת אל המרפסת המשותפת המתארכת לאורך הקומה. "מדוע אינך נס אל נפשך?” שואל איוון "או שמא הקומה רמה?“ כי "הנני נטול-בית”, עונה האמן. הוא מגנה את שיריו של איוון ואומר: "אל נא כתוב עוד".

עיסוקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמן עמל כהיסטוריון במוזיאון במוסקבה ותרגם מ-5 שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, לטינית ויוונית. באחד הימים הוא זוכה במאה אלף רובל בלוטו; הוא התפטר מעבודתו, שכר דירת 2 חדרים צנועה, מעין מרתף, והחל לעמול על הרומן שלו אודות פונטיוס פילטוס, הוא ידע כי יחתום אותו במילים: "הפרוקורטור החמישי של ארץ יהודה האביר פונטיוס פילטוס." אך לדאבון לבו כשניסה להוציאו לאור, שלושת עורכי-ספרות: לטונסקי, ארימן, ודפנוביץ’ נמנעו מפרסומו. עקב כך, הוא שקע בדיכאון ושרף את כתב-היד של הרומן שלו.

אהבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מגולל בפני איוון בליבית את סיפור היכרותו עם בחירת ליבו – מרגריטה: הוא פגש אותה לראשונה בטברסקיה כשבידה זר פרחים צהובים – מבחילים לדידו. היא פנתה לסמטה והוא התחקה אחר עקבותיה. היא נעצה בו מבטה ועיניה היו גלמודות ושאלה: "האם הינך אוהב את פרחיי?” "לא “ השיב האמן. הוא אומר לאיוון: “אהבה קפצה עלינו כליסטים מזוין". מרגריטה הייתה נשואה, אך עם מאהבה, האמן, התראתה בערבים בדירתו. בהמשך דרכיהם נפרדות. האמן מסולק מדירתו בשל מכתב קובלנה-פלילית מאת אלוזיי מוגרץ’ - שכנו. הם נפגשים שוב לאחר שמרגריטה פונה לוולנד בבקשה להתראות עם אהובה עם תום נשף השטן.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמן מת במרתפו על ידי לגימת היין המורעל של עזאזלו, אך לאמיתו של דבר גופתו מצויה בחדר מספר 118 בבית-החולים לחולי-נפש. למעשה, הוא זוכה לחיי שלווה ומצטרף לסוויטה של וולנד יחד עם אהובתו אל מסע מעל פני האדמה.