דריל אימפי

דריל אימפי
Daryl Impey
	אימפי ב-2014
לידה	6 בדצמבר 1984 (בן 39); יוהנסבורג, דרום אפריקה
כינוי	אימפי
גובה	183 ס״מ
משקל	70 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	רב גוני
קבוצה נוכחית	מיצ'לטון - סקוט
קבוצות עבר	קבוצת רדיושק (2010) ; Team MTN Qhubeka (2011) ; קבוצת נטאפ (2011)
הישגי שיא	טור דאון אנדר (2018–2019) ; הטור של טורקיה (2009) ; אליפות דרום אפריקה בנגד השעון (2011, 2013, 2014–2020) ; אליפות דרום אפריקה (2018, 2019) ; הטור של צ'כיה (2019) ; קטע בטור דה פראנס (2019)
	www.darylimpey.com

דריל אימפי (באנגלית: Daryl Impey; נולד ב-6 בדצמבר 1984) הוא רוכב אופני כביש דרום אפריקאי בקבוצת מיצ'לטון סקוט. אימפי הוא אלוף דרום אפריקה בנגד השעון 10 פעמים, כשניצח ב-2011, 2013 ומ-2014 עד 2020. במקצה הרגיל אימפי הוא אלוף דרום אפריקה פעמיים, לאחר שניצח ב-2018 ו-2019. בנוסף לכך, אימפי הוא מנצח טור דאון אנדר באותן שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפי נולד ביוהנסבורג, בירת דרום אפריקה.

ברלוורלד (2008–2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפי הצטרף לקבוצת "ברלוורלד" הבריטית ב-2008, שכללה עוד רוכבים בתחילת דרכם כמו גריינט תומאס וכריסטופר פרום.

ב-2009, אימפי סיים שני באליפות דרום אפריקה אך ההישג הגדול שלו באותה שנה הגיע בטור של טורקיה, לאחר שניצח את הקטע הרביעי במרוץ ואת המרוץ כולו.

רדיושק (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפי הצטרף לקבוצת רדיושק ב-2010 אך לא בלט במדיה.

Team MTN Qhubeka (2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011, הצטרף אימפי לקבוצת Team MTN Qhubeka, הוא ניצח במדיה את אליפות דרום אפריקה בנגד השעון וסיים שלישי בטור של דרום אפריקה, אימפי גם סיים שני בטור של מרוקו וניצח את הקטע השביעי במרוץ.

קבוצת נטאפ (2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפי עזב את Team MTN Qhubeka לאחר כמה חודשים בלבד והחל לרכוב בקבוצת נטאפ אך לא הצליח לרשום הישגים גדולים במדיה.

אוריקה גרין אדג' (2012–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפי הצטרף לקבוצת אוריקה גרין אדג' האוסטרלית בשנת 2012. הוא ניצח את הקטע השני בוואלטה אל פאייס ואסקו וערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כשנבחר לג'ירו ד'איטליה, התוצאה הטובה ביותר של אימפי במרוץ הייתה בקטע ה-6, כשסיים שישי. אך אימפי נטש את המרוץ לפני הקטע ה-17. לאחר הג'ירו, אימפי ניצח את הקטע השני בטור של סלובניה. למרות השתתפותו בג'ירו, נבחר אימפי גם לטור דה פראנס, הוא סיים ארבע פעמים בתוך העשירייה הראשונה - כשסיים שביעי בקטע ה-4, תשיעי בקטע ה-6, חמישי בקטע ה-13 ותשיעי בקטע ה-18. אימפי היה חלק מסגל דרום אפריקה באולימפיאדת לונדון וסיים את מרוץ הכביש במקום ה-40.

ב-2013, ניצח אימפי שוב את אליפות דרום אפריקה בנגד השעון ואת הקטע השני בוואלטה אל פאייס ואסקו. אימפי ניצח את הקטע השני גם במרוץ באיירן רונדפארט. הוא השתתף שוב בטור דה פראנס וניצח ביחד עם קבוצתו את קטע נגד השעון הקבוצתי ובעקבות כך עלה למקום השני הכללי, לאחר בן קבוצתו, סיימון גרנס. בקטע ה-6, אימפי סיים בדבוקת המובילים ביחד עם עוד 15 רוכבים אחרים, שהגיעו 5 שניות לפני הפלוטון שבו נמצא גרנס, בעקבות כך אימפי עבר להוביל את המרוץ ולבש את החולצה הצהובה. אך בקטע ה-8, כשהמרוץ הגיע להרים, אימפי התדרדר בדירוג הכללי עד למקום ה-31 ואיבד את ההובלה לכריס פרום, בסופו של דבר סיים אימפי את המרוץ במקום ה-74. הוא סיים חמישי באנקו טור וזכה ביחד עם קבוצתו במדליית הכסף באליפות העולם בנגד השעון הקבוצתי.

את 2014 פתח אימפי באוסטרליה, כשהתחרה בטור דאון אנדר וסיים שביעי. הוא ניצח את אליפות דרום אפריקה בנגד השעון וסיים שני במרוץ הכביש באליפות. הוא ניצח את הקטע השלישי בבאיירן–רונדפארט וסיים שביעי כללי את המרוץ. אימפי התחרה בטור של אלברטה בקנדה וניצח את המרוץ לאחר שניצח את הקטע ה-5. הוא סיים רביעי בגרנד פרי קוויבק ובמקום ה-16 באליפות העולם.

עונת 2015 של אימפי התחילה כמו הקודמת, כשסיים שביעי בטור דאון אנדר, ניצח את אליפות דרום אפריקה בנגד השעון וסיים שני במקצה הרגיל באליפות. לאחר מכן סיים גם שישי בקלאסיקת ארדש בצרפת ושני בוואלטה אל ריוחה (מרוץ חד יומי), הוא סיים שישי בטור דה פיורדס בנורווגיה והשתתף בטור דה פראנס, אך נאלץ לנטוש את המרוץ לפני הקטע הרביעי. אימפי התחרה בהמשך העונה בוואלטה אספנייה בפעם הראשונה בקריירה שלו, הוא סיים שני בקטע ה-12, לאחר דני ואן פופל בספרינט סיום.

ב-2016, ניצח אימפי את אליפות דרום אפריקה בנגד השעון בפעם החמישית. הוא השתתף בטור דה פראנס וסיים שני בקטע השביעי, 7 אחרי סטיב קמינגס המנצח. הוא השתתף באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו וסיים במקום ה-28. באליפות העולם, זכה אימפי במדליית ארד בנגד השעון הקבוצתי.

ב-2017, ניצח אימפי את אליפות דרום אפריקה בנגד השעון ואת הקטע השישי בוולטה אה קטלוניה. הוא התחרה בטור דה פראנס בפעם החמישית, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה בקטע ה-20 שהיה נגד השעון, בו אימפי סיים חמישי. באליפות העולם, אימפי סיים חמישי עם קבוצתו באליפות העולם בנגד השעון הקבוצתי.

ב-2018, ניצח אימפי את טור דאון אנדר, לאחר שהקדים את ריצ'י פורט וטום ילטה–סלגטר. במרוץ עצמו, אימפי סיים בשלושת מתוך ששת הקטעים במקום השני. הוא סיים שלישי במרוץ קאדל אוונס דרך האוקיינוס הגדולה וניצח את אליפות דרום אפריקה גם בכביש וגם בנגד השעון. הוא סיים שמיני בגרנד פרי אינדוסטריה-ארטיג'ינאטו. הוא ניצח את הקטע הראשון בדופינה ליברה ואת דירוג הנקודות במרוץ. אימפי התחרה בטור דה פראנס והתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 7 בקטע ה-7. אימפי סיים שוב חמישי עם קבוצתו באליפות העולם בנגד השעון הקבוצתי.

ב-2019, אימפי שיחזר את ההישג שלו מ-2018, כשניצח את טור דאון אנדר בפעם השנייה ברצף, הפעם אימפי גם הצליח לנצח קטע, לאחר שחצה ראשון את הקו בקטע ה-4. הוא סיים שלישי במרוץ קאדל אוונס דרך האוקיינוס הגדולה וניצח שוב את אליפות אפריקה גם בנגד השעון וגם בכביש. אימפי התחרה שוב בטור דה פראנס וניצח לראשונה קטע, לאחר שבקטע ה-9 היה חלק מקבוצת בריחה שכללה גם כמה רוכבים נוספים, לבסוף אימפי גבר על טיש בנוט בספרינט הסיום בין השניים וניצח את הקטע. לאחר הטור ניצח אימפי את הטור של צ'כיה.

ב-2020, סיים אימפי במקום השישי בטור דאון אנדר. הוא שוב סיים שלישי במרוץ קאדל אוונס דרך האוקיינוס הגדולה וניצח את אליפות אפריקה בנגד השעון, אך איבד את התואר במרוץ הכביש לראיין גיבונס^[1].

(–Israel Start-Up Nation (2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט 2020 פורסם שאימפי יצטרף לקבוצת Israel Start-Up Nation הישראלית לחוזה של שנתיים, בעידוד חברו כריס פרום. בכך יעזוב אימפי את מיצ'לטון - סקוט האוסטרלית לאחר תקופה של כ-9 שנים.^[2]