דרוויניזם

דַּרְוִינִיזְם הוא תיאוריה מדעית של אבולוציה ביולוגית אשר פותחה על ידי צ'ארלס דרווין. התיאוריה קובעת כי כל מיני האורגניזמים נוצרים ומתפתחים באמצעות הברירה הטבעית של וריאציות תורשתיות המגבירות את יכולתו של הפרט לשרוד. התיאוריה הדרווינית כללה במקור את מושגי האבולוציה והטרנסמוטציה של מינים, אשר זכו להכרה מדעית לאחר פרסום ספרו של דרווין "מוצא המינים" בשנת 1859.

טרמינולוגיה

בעוד שהמונח "דרוויניזם" שימש בעבר כדי להתייחס לעבודתו של ארסמוס דרווין בסוף המאה ה-18, את המונח כפי שהוא מובן כיום טבע תומאס הנרי האקסלי בגיליון אפריל 1860 של ה"ווסטמינסטר רוויו" , כאשר סקר את ספרו של דרווין "מוצא המינים". האקסלי הציג את העקרונות הבסיסיים של אבולוציה על ידי ברירה טבעית כפי שהוגדרה על ידי דרווין:

1. בכל דור נוצרים יותר פרטים ממה שיכולים לשרוד.
2. וריאציה פנוטיפית קיימת בין פרטים, והשונות היא תורשתית.
3. אותם אורגניזמים עם תכונות תורשתיות המתאימות יותר לסביבה ישרדו.
4. כאשר מתרחש בידוד רבייה ייווצרו מינים חדשים.

הוא שימש לתיאור מושגים אבולוציוניים באופן כללי, כולל מושגים מוקדמים יותר שפורסם על ידי הפילוסוף האנגלי הרברט ספנסר. לרבים מתומכי הדרוויניזם באותה תקופה, כולל האקסלי, היו הסתייגויות לגבי המשמעות של הברירה הטבעית, ודרווין עצמו נתן אמון במה שכונה מאוחר יותר "לאמארקיזם". הנאו-דרוויניזם של אוגוסט וייסמן זכה לתומכים מעטים בסוף המאה ה-19. בין השנים 1880–1920 לערך, מדענים הציעו מנגנונים אבולוציוניים חלופיים, אשר בסופו של דבר התבררו כבלתי סבירים. התפתחות הסינתזה האבולוציונית המודרנית בתחילת המאה ה-20, תוך שילוב של ברירה טבעית עם גנטיקה של אוכלוסיות על פי חוקי התורשה של מנדל, החיו מחדש את הדרוויניזם בצורתו המעודכנת.

בתקופה המודרנית התנגדו אנשי מדע דוגמת יוג'יני סקוט לשימוש במונח. לטענתם, הוא לא מתאים לתיאוריה אבולוציונית מודרנית. לדוגמה, דרווין כלל לא הכיר את עבודתו של גרגור מנדל, וכתוצאה מכך הייתה לו רק הבנה מעורפלת ובלתי מדויקת על תורשה. בנוסף, לדרווין היה חסר ידע תאורטי שהתגלה מאוחר יותר, כמו סחף גנטי.

האקסלי וקרופוטקין

כשהאבולוציה הפכה למקובלת בשנות ה-70 של המאה ה-19, קריקטורות של צ'ארלס דרווין עם גוף של קוף סימלו את האבולוציה.

האקסלי התייחס למוצא המינים ככלי משמעותי המקדם את הליברליזם והנטורליזם המדעי על פני התאולוגיה, הוא שיבח את התועלת ברעיונותיו של דרווין, אך הביע הסתייגות מקצועית מעקרון ההדרגתיות של דרווין והטיל ספק אם ניתן להוכיח שהברירה הטבעית יכולה ליצור מינים חדשים. לצד זאת, האקסלי השווה את ההישג של דרווין לזה של ניקולאוס קופרניקוס בהסבר התנועה הפלנטרית.

תאורטיקן אבולוציוני חשוב נוסף מאותה תקופה היה פיוטר קרופוטקין, אשר בספרו עזרה הדדית בעולם החי והאדם משנת 1902, תפס את הדרוויניזם באופן מנוגד לזו של האקסלי. תפיסתו התרכזה סביב מה שהוא ראה כשימוש נרחב בשיתוף פעולה כמנגנון הישרדותי. הוא השתמש בטיעונים ביולוגיים וסוציולוגיים בניסיון להראות שהגורם העיקרי בהקלת האבולוציה, הוא שיתוף פעולה בין פרטים שונים. זאת על מנת לנטרל את התפיסה של תחרות עזה כגרעין האבולוציה, אשר סיפקה רציונליזציה לתיאוריות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות השלטות באותה תקופה, ולפרשנויות הרווחות של דרוויניזם, כמו זו של האקסלי.

שימוש בשנות האלפיים

בארצות הברית, תומכי הבריאתנות משתמשים במונח "דרוויניזם" ככינוי גנאי לאמונות כגון נטורליזם מטאפיזי. הבריאתנים משתמשים באופן לעגני במונח "דרוויניזם" כדי לרמוז שהתיאוריה הוגדרה כנכונה רק על ידי דרווין וקבוצה דוגמטית של חסידיו. הם משתמשים בו כדי לתקוף את האבולוציה, כאילו הייתה אידאולוגיה ("אִיזְם") המבוססת על נטורליזם פילוסופי, אתאיזם או שניהם.

בבריטניה לעומת זאת, אין למונח קונוטציות שליליות, והוא שומר על משמעותו החיובית כהתייחסות לאבולוציה על ידי ברירה טבעית. לדוגמה האתולוג הבריטי והביולוג האבולוציוני ריצ'רד דוקינס כתב שכמדען הוא דרוויניסט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דרוויניזם בוויקישיתוף

• דרוויניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)