דראגומירשט (מחוז מרמורש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דראגומירשט
Dragomirești
סמל דראגומירשט
סמל דראגומירשט
סמל דראגומירשט
מדינה רומניהרומניה רומניה
מחוז מרמורש
ראש העיר Vasile Țiplea
בירת העיר דראגומירשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 101.09 קמ"ר
גובה 228 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 3,154 (1 בדצמבר 2021)
קואורדינטות 47°40′01″N 24°17′29″E / 47.6669°N 24.2914°E / 47.6669; 24.2914 
אזור זמן UTC +2
http://www.dragomiresti-maramures.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דראגומירשטהונגרית:Dragomirești, ביידיש:דראגאמירעשט) היא עיר קטנה במחוז מרמורש ברומניה. הוכרזה כעיר בשנת 2004. במפקד של 2002 נקבע ש-99.5 אחוז מתושבי העיר הם רומנים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקדי האוכלוסין, מספר היהודים בדראגומירשט בשנת 1920 היה 756, והם היוו 28 אחוז מכלל האוכלוסייה. בשנת 1941 היו בדראגומירשט 684 יהודים. כיום (2013) אין יהודים במקום.

היהודים הראשונים הגיעו לדראגומירשט בשליש הראשון של המאה ה-18. בסוף המאה ה-18 התארגנה במקום קהילה שבהתבססה על חסידי קוסוב שבאו מגליציה ומפודוליה. יהודי המקום עסקו במסחר תבואה וצאן, עבדו בתעשיית העץ ובחקלאות. במקום הוקם בית כנסת ובית מדרש חסידי, מקווה טהרה ובית עלמין.

הרב הראשון של הקהילה היה משה שטרן. מ-1903 כיהן כרב יצחק מאיר שוורץ שחיבר מספר חיבורים. ב-1911 נתמנה כרב מנחם מנדל שפירא, והרב האחרון היה משה ישראל פלדמן שאף עמד בראש ישיבה שהייתה במקום. בישיבה למדו כ-45 תלמידים והיא התקיימה עד ימי השואה.

עם תחילת שואת יהדות הונגריה באביב 1944, נבנה במרכז הכפר גטו בו רוכזו כל יהודי הכפר וכפרים אחרים מאזור. סך הכל היו בגטו כ-2,000 איש. ב-15 במאי החלו יהודי הגטו במסע מפרך בן 25 ק"מ לעיירה וישווה, שם עלו היהודים על רכבות שלקחו אותם למחנה אושוויץ, ושם נספו רובם.

כ-50 מיהודי הכפר חזרו למקום לאחר השואה, אולם זמן קצר אחר כך, עזבו את הכפר כולם ורובם עלו לישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דראגומירשט בוויקישיתוף