דפנה בן צבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפנה בן צבי
לידה 13 בספטמבר 1968 (בת 55)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אסקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות ילדים
בן או בת זוג עפרה עמית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דבורה עומר לספרות ילדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דפנה בן צבי (נולדה ב-13 בספטמבר 1968) היא אמנית וסופרת ילדים ישראלית, זוכת פרס דבורה עומר לספרות ילדים. היא בעלת דוקטורט בפילוסופיה ומכהנת כראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן צבי, בת לניצולי שואה, נולדה בעמק יזרעאל. אימהּ התמודדה עם מחלת נפש. בילדותה עברה להתגורר עם משפחתה בפתח תקווה. בן צבי למדה בבית הספר "הדר גנים" ובתיכון אחד העם בעיר.

בן צבי סיימה את לימודיה בתיכון ללא תעודת בגרות. היא סיימה בהצטיינות תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה.[דרוש מקור]

בשנת 2006 סיימה בהצטיינות יתרה תואר שני בחוג לפילוסופיה ב[אוניברסיטת תל אביב].

כתבה דוקטורט, בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא "החזרה בפואטיקה של הלא מודע".[דרוש מקור]

בין השנים 2000–2008 שימשה ראש דסק חדשות בעיתון "הארץ".

בשנים 2000 עד 2004 עסקה בהוראה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2014 הוענק לה פרס דבורה עומר לספרות ילדים על ספרה "זוזי שמש".[דרוש מקור]

כיום מלמדת פילוסופיה, ספרות ופסיכואנליזה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר. בשמונה השנים האחרונות היא מנהלת פרויקט שבו סטודנטים מנחים ילדים מבתי ספר בדרום הארץ בכתיבה. מאוגוסט 2000 היא מכהנת כראש המחלקה לתרבות במכללה.

בן צבי מתגוררת בתל אביב. היא מגדלת שתי ילדות בהורות משותפת עם דנה אולמרט, רונן לוין וינאי יחיאל.

עיסוק בנושא העצב בספרות לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת בן צבי העצב שליווה את ילדותה משפיע על כתיבתה לילדים. היא מאמינה ששירים וסיפורים יכולים לעזור לילדים להפיג חרדה ובדידות ולמצוא נחמה. בן צבי חקרה תחושות של עצב ובדידות וכתבה בנושא אף על פי שהוא אינו סוגה פופולרית בספרי ילדים. בספרי הילדים שכתבה ובמיוחד בספרה "צב מצב בעמק רפאים" ובספר ההמשך "הצב מצב", יש עיסוק בישות בשם מועקה, במסע שהוא חיצוני ופנימי כאחד[1].

לדבריה, יש נטייה לחשוב שילדים זקוקים לסיפורים מתוקים ונחמדים, מה שמביא לראייה שמשטיחה חוויה הרבה יותר מורכבת. ילדים יכולים לחוות קשת רחבה של רגשות מלבד שמחה: כעס, קנאה ועצב[2].

בן צבי המשיכה לפתח את הנושא בספרה "זוזי שמש". בספר זה, זוזי, החברה של שמש השמחה והקופצנית, מתוארת ככזו השרויה בדיכאון קליני. לדבריה, ילדותה להורים ניצולי שואה השפיעה על העיסוק בנושא זה בכתיבה[1]. בן צבי מעידה על עצמה שבילדותה הייתה ילדה מאוד בודדה שחייתה בעולם סגור של פנטזיות שהגנו עליה מהמציאות[2].

נוסף על כך, בשירים לילדים שכותבת בן צבי, למרות הנוכחות של עצב או בדידות כנושא משני, עולה בשירים רעיון הימצאותם של ידידים המסייעים בהפגת תחושות אלו. למשל, יצורים האהובים גם על מבוגרים שניתן לגעת בהם ולחבק (דובים ובובות), או הירח המשקיף מהשמיים כמקור לנחמה. נוכחותו של הירח בכתיבת השירים של בן צבי היא מחווה מודעת למקורות ההשראה שלה: מרים ילן-שטקליס, פניה ברגשטיין ונורית זרחי[1].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצב מצב (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2005). איורים - עמית טריינין. עריכה - יונה טפר
  • הצב מצב בעמק רפאים (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2008). איורים - עמית טריינין. עריכה- יונה טפר
  • זוזי שמש (בני-ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009). איורים - עפרה עמית
  • שירים לעמליה (תל אביב: עם עובד, תשע"ג 2012). איורים - עפרה עמית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דפנה בן צבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 תמר רותם, לא פוחדת מעצב בספרי ילדים, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2012
  2. ^ 1 2 איפה מועקה?, באתר ynet, 9 במאי 2008