דני ליטאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני ליטאי
לידה 4 ביולי 1940
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 2013 (בגיל 73)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דני ליטאי (ליטוֹבְסקי) (4 ביולי 19409 בנובמבר 2013) היה במאי ופזמונאי ישראלי, ממובילי הלהקות הצבאיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב כדני ליטוֹבסקי,[1] אחיה הצעיר של הסופרת רחל איתן. אביו, יעקב ליטאי, עלה ארצה בגיל 16 והיה סוציאליסט ואידאולוג של פועלי ציון. אמו באה ממשפחה בית"רית, והגיעה ארצה מריגה זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בנעוריו התגרשו הוריו והוא עבר להתגורר עם אביו, עקב מחלת הנפש ממנה סבלה אמו. שירת בלהקת פיקוד המרכז ולאחר שחרורו ב-1961 השתתף בתפקיד משני כשחקן במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון הקאמרי. לאחר מכן הפך לכוריאוגרף בלהקת פיקוד הצפון.

את עיקר פרסומו השיג בעבודתו בלהקת הנח"ל בתוכנית "שמש במדבר" כשהיה אחראי על העמדת הפזמונים. באותה התוכנית פגש את מלווה הלהקה, יאיר רוזנבלום, שעזר לו בצעדיו הראשונים כמלחין ומאוחר יותר אף מינה אותו למנהל המוזיקלי של הלהקה. במקביל ללהקת הנח"ל, בה שיתפו פעולה בתוכניותיה המצליחות ביותר עבדו גם על מספר תוכניות של להקת פיקוד המרכז ועל התוכנית הראשונה והמצליחה של להקת חיל הים לה גם כתבו ביחד את שיר הנושא של התוכנית "וביום השלישי" משנת 1968. ליטאי המשיך לביים את להקת חיל הים בשתי התוכניות המצליחות הבאות שלה, "רפסודה בכחול" משנת 1969 ו"שירת הים" שנתיים מאוחר יותר, הפעם עם בני נגרי כמנהל מוזיקלי. מאוחר יותר בשנות השבעים חזרו ליטאי ורוזנבלום לעבוד יחד, הפעם עם "חבורת הזמר של פיקוד הצפון" בתוכניתה "בלילה על הדשא".

ליטאי ורוזנבלום עבדו ביחד גם על מופעים אזרחיים שזכו להצלחה גדולה כמו להקת פיקוד דיזינגוף, וג'אמבו. עם נגרי עבד כבמאי באזרחות על המחזמר המצליח "אל תקרא לי שחור".

ליטאי ביים הפקות רבות נוספות במשך השנים כמו בצל ירוק 80, ו"להקת קולות גבעתיים", כמו כן היה הבמאי הראשון של להקת הנוער צעירי תל אביב.

כפזמונאי כתב בין היתר עם בני נגרי את המחזמר "אברהם אחד", שממנו התפרסם השיר "הו מה יפית ארץ כנען". בגיל 40 לקה בשטף דם במוח, היה משותק במחצית גופו ועבר הליך שיקום בבית לוינשטיין.

בשנת 1990, במלאת לו 50, נערך לו ערב הוקרה מיוחד.

בשנת 2004 נערך לכבודו בתיאטרון צוותא מופע הצדעה רב משתתפים.

במשך מספר שנים עבד עם להקת הגבעטרון ובשנותיו האחרונות ביים בעיקר הצגות ילדים.

היה פעיל קבוע במשמרות השלום בימי שישי בצהריים בכיכר רבין. היה נשוי שלוש פעמים.

ליטאי חלה במיאסטניה גראביס ונפטר בנובמבר 2013 בבית החולים בילינסון, כחודשיים לאחר שלקה באירוע מוחי שני. בן 73 במותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם משפחתו המעוברת, ליטאי, הוא תרגום שמו המקורי.