דני דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני דיין
לידה 29 בנובמבר 1955 (בן 68)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים מעלה שומרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת
  • יושב ראש מועצת יש"ע
  • הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק
השכלה
תפקיד יושב ראש הנהלת יד ושם
מפלגה תקווה חדשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל (דני) דיין (נולד ב-29 בנובמבר 1955) הוא יושב ראש הנהלת יד ושם. שימש כקונסול ישראל בניו יורק. קודם לכן היה יושב ראש מועצת יש"ע בשנים 20072013. התמודד לכנסת ה-24 מטעם מפלגת תקווה חדשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל (דני) דיין נולד בבואנוס איירס שבארגנטינה, הצעיר מבין שני אחים. אביו משה היה מומחה באוקיינוגרפיה שעבד באוניברסיטת תל אביב ובהמשך כיהן כשגריר ישראל בגואטמלה, ואילו אמו ציפורה הייתה עובדת סוציאלית שניהלה בית יתומות בבואנוס איירס. עלה לישראל בתחילת 1971 תשעה חודשים התגוררה המשפחה בבת ים ודיין השלים את כיתה י' בתיכון העירוני. בהמשך עברה המשפחה לשכונת יד אליהו בתל אביב. שירת 7.5 שנים בצה"ל ביחידת ממר"ם והשתחרר בדרגת סרן. שירת במילואים בחטיבת אפרים והגיע לדרגת רב-סרן. דיין הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במימון בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1982, בגיל 26, הקים יחד עם שלמה טירן את חברת "אלעד מערכות". שהייתה החברה הראשונה בישראל שעסקה בהשמת כוח אדם בתחום המחשבים במיקור חוץ[1]. החברה החלה בהמשך לעסוק גם בתפעול מערכות מידע ובפיתוח תוכנה[2]. בשנת 2004 מכר את חלקו בחברה[3]. בעבר גם לימד כלכלה ומימון באוניברסיטת אריאל בשומרון.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת התחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 הצטרף דיין לתנועת התחיה, היה פעיל מרכזי בסניף תל אביב ומונה למזכיר הסניף[4]. בין השאר ארגן בתל אביב הפגנות נגד הנכונות לוויתורים ופשרות עם הפלסטינים[5], ופעילות מחאה להפסקת הצגות תיאטרון 'אנטי־ציוניות' בעיר[6].

לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, ב-1988, הוצב במקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת[7] ובבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 הוצב במקום השישי, אך לא נבחר לכנסת. בשנים 1990–1992 שימש כחבר המזכירות המצומצמת וכמזכ"ל התנועה[8].

מועצת יש"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2006, הודיע יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן על התפטרותו מתפקידו כיו"ר המועצה, תוך קריאה לשינוי מבני במועצת יש"ע[9]. דיין היה חבר בצוות ההיגוי של הארגון מחדש, שבו ישבו גם אישים בולטים בהתנחלויות יחד עם נציגי ראשי המועצות ביהודה ושומרון. הצוות יזם הקמת גוף מורחב שכונה תחילה "יש"ע המתחדשת" וכלל מספר רב יותר של חברים[10].

בכנס מליאת מועצת יש"ע שנערך באריאל ב-13 ביולי 2007 נבחר דיין, כחילוני הראשון בתפקיד, ליושב ראש הארגון, והחליף את ליברמן שנשאר בתפקידו כיו"ר עד בחירת היו"ר החדש[11]. ב-2009 הוביל את המאבק נגד הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון[12].

באפריל 2011, נחשף במסגרת דליפה של מסמכים לאתר ויקיליקס כי בסדרת מפגשים שקיים עם אנשי השגרירות האמריקאית בישראל כיו"ר מועצת יש"ע, אמר דיין כי הוא מבין את הקשר של הפלסטינים לגדה וכי הוא "מתבייש ונבוך" מאלימות המתנחלים, שאחראים למעשים "איומים מבחינה מוסרית". עוד אמר, כי יש לפעול להסרת מחסומים ולשיפור מצבם הכלכלי וזכויות האדם של הפלסטינים בגדה, וכי בתור כלכלן הוא יודע שיש מתנחלים שיתפנו תמורת תשלום[13].

ב-8 בינואר 2013 הודיע דיין שהוא מתפטר מתפקידו, הכריז על תמיכה בבנימין נתניהו ובליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-19[14], ועבר לשמש כמעין "שר חוץ" של מועצת יש"ע[15]. במסגרת תפקיד זה הוא קיים קשרים הדוקים עם הסגל הדיפלומטי המוצב בישראל, עיתונאים זרים ואורחים רמי מעלה. הוא קיים פגישות במשרדי חוץ במדינות רבות ובבית הלבן[15]. בשנים 2012 ו-2014 השתתף בפורום סבן[16]. במסגרת פעילות זו יזם תוכנית מדינית שהעיקרון המרכזי בה הוא "יצירת מציאות אזרחית חדשה" ביהודה ושומרון, שתנרמל את חיי הפלסטינים ותשפר דרמטית את מצב זכויות האדם שלהם[17].

הבית היהודי ותקווה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת מפלגת הבית היהודי, בשלהי הכנסת ה-17, פנו חברי המועצה הציבורית של המפלגה לדיין במטרה לשלבו ברשימת המפלגה לכנסת[18]. הוא שובץ במקום השמיני ברשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, אך בדצמבר 2008 ויתר עליו לטובת בני אלון[19].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודד דיין בפריימריז לרשימת הבית היהודי[20] ונבחר למקום ה-21 ברשימה לכנסת[21]. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט הציע לו שריון במקום ה-17, אך דיין דחה את ההצעה, וביקש להימחק כליל מהרשימה[22]. לקראת יום הבחירות הוא פרסם הודעת תמיכה בליכוד, ובראש הממשלה בנימין נתניהו.

ב-13 בינואר 2021 הצטרף למפלגת "תקווה חדשה" בראשות גדעון סער והוצב במקום ה-11 ברשימת המפלגה לכנסת ה-24[23].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה בין מקימי "בית מורשת אורי צבי גרינברג" וחבר הנהלתו עד מינויו לקונסול. כמו כן שימש בתקופות שונות כחבר מליאת רשות השידור כנציג "התחיה"[24], מועצת יד ושם, מועצת איל"א (איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה), הוועד המנהל של אוניברסיטת אריאל ויו"ר עמותת על"י (עסקים למען ילדים בסיכון).

באוגוסט 2015 בחר בו ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו לשגריר ישראל בברזיל. הממשלה אישרה את מינויו בספטמבר והוא יצא לקורס שגרירים, אך ממשלת ברזיל לא אישרה את המינוי, לאחר שהופעל עליה לחץ מצד פעילים מרכזיים במפלגת השלטון באותה עת, מפלגת הפועלים של ברזיל, שטענו כי היותו מתנחל ויו״ר מועצת ישע לשעבר, פוסל אותו מלשמש בתפקיד[25][26]. במרץ 2016 החליט ראש הממשלה נתניהו כי דיין ימונה לקונסול הכללי של ישראל במדינת ניו יורק ניו ג'רזי, אוהיו, פנסילבניה ודלאוור[27]. הוא נכנס לתפקידו באוגוסט אותה שנה ובכך החליף את עידו אהרוני.

בספטמבר 2020 החל לשמש כיו"ר המועצה הציבורית של ארגון נפש בנפש, המקדם את העלייה מצפון אמריקה.

באוגוסט 2021 התמנה לתפקיד יו"ר הנהלת יד ושם[28]. באוגוסט 2023 הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא בוחן את הדחתו של דיין, לטענתו בשל תלונות רבות שקיבל עליו מאנשי המוסד, על התנהלות כספית לקויה ועל התעמרות בעובדיו. אך בעלי תפקידים במוסד דחו על הסף את טענות קיש, ואמרו כי הן חסרות שחר. אחר כך פורסם כי היוזמה להדחה הגיעה מלשכת ראש הממשלה נתניהו[29].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין הוא בן דודה של העיתונאית אילנה דיין, סבו אריה דיין, היה בן דודו של שמואל דיין. אחיו הוא העיתונאי אריה דיין, שהיה פעיל בשנות ה-80 במפלגה היהודית-ערבית הרשימה המתקדמת לשלום[30], בזמן שביקש לאסור על פעילותה כפעיל התחיה[31][4].

את רעייתו עינת, המשמשת כמנהלת אגף האסטרטגיה, השיווק והמכירות באוניברסיטת אריאל בשומרון, הכיר דרך פעילותם המשותפת בתנועת התחיה. בני הזוג התחתנו בחתונה מתוקשרת בשער המוגרבים בפתח הר הבית, ביוני 1987[32]. לאחר שהמשטרה מנעה מהם את הכניסה להר הבית עצמו[32]. בתם אופיר היא פעילה ופרשנית פוליטית ועוזרת מחקר במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון למחקרי ביטחון לאומי. דיין דובר עברית, ספרדית ואנגלית.

זמן קצר לאחר חתונתו עבר מתל אביב להתגורר ביישוב מעלה שומרון[3], שם שימש כיושב-ראש המזכירות שלו וכחבר מליאת מועצה אזורית שומרון.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קלימקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי שוורץ
 
רחל שוורץ
 
דבורה דיין
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראומה ויצמן
בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)
 
רות דיין
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה גפן
בעלה: ישראל גפן
(נכדו של הרב שם טוב גפן)
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אודי דיין
(פסל)
 
 
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
אב: יגאל תלמי
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(יו״ר הנהלת יד ושם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סב: יעקב שריד
אב: יוסי שריד
 
 
קרוליין לנגפורד
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
מוקי בצר
(אלוף-משנה)
 
נורית גפן בצר
(מאיירת)
 
נורית גפן
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
אווה חדד
(שחקנית)
 
ענת בן ארי
 
צפריר בן ארי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שריד
(רופאה)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)
 
 
 
גון בן ארי
(סופר, תסריטאי ובמאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דני דיין בוויקישיתוף

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חידוש: משרד מתווך בכח־אדם למחשב, מעריב, 22 באוגוסט 1982
    אביבה מץ, מחשבים - במקצוע העתיד אין עבודה, מעריב, 6 במרץ 1987
  2. ^ TheMarker digital, אלעד מערכות תספק למשהב"ט שירותי פיתוח מערכות בעסקה של 500 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 17 ביולי 2002
    אביבה משמרי, ‏אלעד מערכות תוכנה זכתה במיכרז ביהמ"ש ב-4 מיליון ד', באתר גלובס, 5 בספטמבר 2000
  3. ^ 1 2 ורד קלנר, ‏תוכנית ההתפנקות, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2008
  4. ^ 1 2 נרי ליבנה, הדיין הימני, כותרת ראשית, 27 ביולי 1988
  5. ^ זאב אופירי, נעצרו חברי החחיה שהתחפשו לערבים, חדשות, 4 במרץ 1988
    יגאל קוצר, ליאת תימור, אבי זאב צילום: אבי זאב, בכיכר דיזנגוף, היתה שלשום בצהריים משמרת מחאה של התחיה, חדשות, 26 ביוני 1988
  6. ^ זאב אופרי, אנשי התחיה פצצו את הצגת הפלשתינאית באמצע, חדשות, 22 בפברואר 1987
    זאב אופירי, פצצות סירחון בתיאטרון הלאומי, חדשות, 10 בינואר 1988
  7. ^ יוסי ורטר, רונית אנטלר, עידו טל, אורי שרון, בחירות 88, חדשות, 29 ביולי 1988
  8. ^ חנה קים, "רק 2,000 התפקדו לתחיה", חדשות, 2 בדצמבר 1991
  9. ^ נדב שרגאי, יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן פורש "בשל עייפות", באתר הארץ, 13 בנובמבר 2006
  10. ^ נדב שרגאי, דני דיין נבחר לתפקיד יו"ר מועצת יש"ע, באתר הארץ, 15 ביולי 2007
  11. ^ דני דיין מונה ליו"ר מועצת יש"ע במקום בנצי ליברמן, באתר ynet, 13 ביולי 2007
  12. ^ אנשיל פפר, חיים לוינסון, ברק רביד, יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין: נפר את צווי הקפאת הבנייה, יש לנו הזכות המוסרית לעשות כך, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2009
  13. ^ יוסי מלמן, עופר אדרת, יו"ר מועצת יש"ע: אני כלכלן. אני יודע שמתנחלים יסכימו לפינוי תמורת מחיר הוגן, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
  14. ^ חיים לוינסון, יהונתן ליס, יו"ר מועצת יש"ע התפטר והביע תמיכה בליכוד, באתר הארץ, 8 בינואר 2013
  15. ^ 1 2 ברק רביד, שר החוץ של המתנחלים: כך נראה המזרח התיכון החדש של דני דיין, באתר הארץ, 21 ביוני 2013
  16. ^ צבי זינגר, לראשונה: יו"ר מועצת יש"ע ישתתף בפורום סבן היוקרתי, באתר מגפון ניוז, ‏11 בנובמבר 2012
  17. ^ ברק רביד, תוכנית דני דיין: להסיר מחסומים בגדה ולאפשר לפלסטינים לעבוד בישראל, באתר הארץ, 9 ביוני 2014
  18. ^ נדב שרגאי, מסתמן: מפלגת הימין החדשה תיקרא "הבית היהודי", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2008
  19. ^ נדב שרגאי, בחירות 2009: דני דיין מוותר על מקומו ב"בית היהודי" לטובת בני אלון, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008
  20. ^ חזקי עזרא, דני דיין מצטרף לבית-היהודי, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2014
  21. ^ מורן אזולאי ואיתי בלומנטל, הבית היהודי: שקד ראשונה, שובל ודיין מאחור, באתר ynet, 15 בינואר 2015
  22. ^ אריק בנדר, ‏שוב מהומה בבית היהודי: דני דיין פרש, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2015
    חיים לוינסון, דני דיין פורש מרשימת הבית היהודי ותוקף את בנט: אינני מוכן שישתמשו בי כדי לסכל מועמדים אחרים, באתר הארץ, 29 בינואר 2015
  23. ^ רשימת תקווה חדשה לכנסת ה24, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  24. ^ הגר רם, ’’יומן" הטלוויזיה יועבר מליל שבת, חדשות, 4 במאי 1992
  25. ^ ברק רביד, דני דיין: נתניהו לא לוחץ מספיק על ברזיל לאשר את מינויי לשגריר, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2015
    רינה מצליח, ‏דני דיין: "על ישראל למחות נגד סימון אנשים", באתר ‏מאקו‏, 26 בדצמבר 2015
    איתמר אייכנר, ברזיל: "מינוי דני דיין לשגריר ישראל - טעות", באתר ynet, 20 בינואר 2016
  26. ^ דנה סומברג, ‏נתניהו: דני דיין ימונה לשגריר בברזיל - או שלא יהיה שגריר כלל במדינה, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2016
  27. ^ איתמר אייכנר, במקום ברזיל: דני דיין ימונה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, ניו ג'רסי, אוהיו, פנסילבניה ודלאוור, באתר ynet, 28 במרץ 2016.
  28. ^ דני דיין מונה לתפקיד יו"ר יד ושם, 22 באוגוסט 2021, באתר יד ושם
  29. ^ טל שלו‏, שר החינוך פועל להדיח את יו"ר יד ושם, מקורביו טוענים: הוראה מרה"מ, באתר וואלה!‏, 31 באוגוסט 2023
    איתמר אייכנר, רן בוקר, נחישות בלשכת רה"מ להדיח את דני דיין: הזעם על העריקה, והקשר לקרן פלס, באתר ynet, 31 באוגוסט 2023
    דפנה ליאל, ‏הגברת נתניהו זעמה: הסיבה לניסיון ההדחה של יו"ר יד ושם | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 31 באוגוסט 2023
  30. ^ מנחם רהט, כ ס א ו ת - הכל נשאר במשפחה, מעריב, 4 ביולי 1988
  31. ^ ליאת תימור, התפוצץ אירוע בחידות בתיכון חולוני: נציג התחיה דרש למנוע הופעת נציג המתקדמת, חדשות, 18 במרץ 1988
  32. ^ 1 2 רן לוי, צילום: זוהר דורי, הר-הבית על ראש שמחתם, חדשות, 5 ביוני 1987
    אילן בכר, 'הרי את מקודשת לי כאן בהר הבית ', מעריב, 5 ביוני 1987