דניאל שושן
 | |
| דניאל שושן ב-2008 | |
| לידה |
11 בפברואר 1957 (בן 67) בית שאן, ישראל  |
|---|---|
  | |
דניאל שושן (נולד ב-11 בפברואר 1957) הוא אמן ישראלי רב-תחומי העוסק במיצב, ציור, פיסול, וידאו ומולטימדיה. הוא פרופסור וחבר סגל בפקולטה לארכיקטורה בטכניון בחיפה הוא מכהן כראש המעבדה לאדריכלות ואמנות ניסויית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל שושן נולד בשנת 1957 בבית שאן, כבנם הרביעי (מתוך שמונה ילדים) של סול אביטבול ואליהו שושן, שהיגרו ממרוקו בתחילת שנות ה-50. שושן התחנך בילדותו ונעוריו בחינוך הדתי ואף זכה בחידון תנ"ך לאומי לילדים. בשנת 1970 נבחר שושן להדליק משואה ביום העצמאות ה-22 למדינת ישראל, כנציג הילדים בקו העימות.
בשנת 1980 החל שושן את לימודיו במחלקה לאמנות בבצלאל, אותם סיים בהצטיינות. כאות הצטיינות, נבחר שושן על ידי המנחה שלו, האמן פנחס כהן גן, להציג את עבודותיו בתערוכת יחיד נודדת ברחבי ישראל. במהלך לימודיו בבצלאל נידון שושן לישיבה בכלא צבאי בשל התנגדותו למדיניות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה ובשטחים הכבושים, ובשל סירובו לשירות מילואים. עם סיום לימודיו בבצלאל, החל שושן את לימודיו לתואר השני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם קיבל מלגת הצטיינות.
בשנת 1989 ייצג שושן את ישראל בביאנלה לאמנות בסאו-פאולו[1]. הוא הציג במוזיאון לאומנות מודרנית בסאו פאולו בשנת 1991, היה אוצר של ביתן הצעירים בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 1991 וכן ב"מומה שאנגחאי" בשנת 2015.
משנות ה-80 החל שושן בהוראה בטכניון, שם מונה לחבר סגל ואחראי על לימודי עיצוב בסיסי ואמנות ניסויית בפקולטה לאדריכלות. כיהן בין השנים 2004–2009 כיו"ר הוועד המנהל של גלריה ע"ש פקה לאמנות ניסויית בטכניון. יזם וניהל את התוכנית לאוצרות ועיצוב תערוכות של המחלקה ללימודי חוץ של הטכניון בתל אביב.
עבודותיו המוקדמות של שושן עוסקות בניתוח מבני השפה האמנותית מתוך ניסיון לעמוד על הגרמטולוגיה של שפת האמנות, מתוך נקודת מוצא פוסט-מודרניסטית ודה-קונסטרוקטיביסטית. בעבודותיו מטמיע שושן תפישות אוריינטליסטיות תוך פיתוח התבוננות בתופעות חזותיות המרשתות את המרחב ואת ההיסטוריה הים-תיכונית. עבודותיו מובחנות, בין היתר, על ידי שילוב אורנמנטים כערבסקות, מבני פולחן מוסלמים, נופים ביוגרפיים-מנטליים ודמות האישה במרחב הרגיונלי – אלה[2].
בשנת 2012 הקים שושן, יחד עם עמית מטלון, מנשה נוי, קרן מור ואמנים נוספים, את קבוצת האמנות המולטי-דיסציפלינרית "ארט. אספיונאז'" (art.espionage)[3]. הקבוצה הציגה עבודות מיצג ומיצב במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם[4]. בתקופה זו התמקד שושן באמנות ציבורית, מיצג ויצירת מנגנונים כפלטפורמות ליצירה אמנותית[5]. הקבוצה יצרה פרויקטים שבהם ניכר מרכיב הכאוס, כך שמנגנון חיצוני ייצר מכניזם ליציקת תכנים מן החוץ. בין הפרויקטים של הקבוצה נמנו הפרויקטים הבאים:
- publiclibrary - במסגרת פרויקט זה רושתו ערים ברחבי ישראל בספריות ציבוריות שהותקנו על גבי תחנות אוטובוסים[6]. זהו פרויקט אמנותי-חברתי אורבאני, המציע יצירת מערכת ספריות ציבוריות על בסיס מערכת התחבורה העירונית הקיימת. במסגרת הפרויקט הונחו מדפי ספרים בתחנות האוטובוס. פעולה זו הייתה במטרה להאיר מחדש הן את המושג "ספר" והן את ה"ספרייה" והציעה בפועל הגדרה פרקטית חדשה למונח "ספרייה ציבורית". הרעיון יושם במספר ערים בארץ. המשתמשים המקומיים "מתפעלים" את הספריות החדשות בעצמם, על פי השאלה והחזרה חופשית. המשפט אשר מוטבע על המדפים: "אפשר לקחת. אפשר להחזיר. אפשר להוסיף" מבטא את העיקרון העומד מאחורי הפרויקט[7].
- NiGuN - סדרת מיצבי סאונד שהוצגו במוזיאון ישראל לאמנות ובמוזיאון חיפה לאמנות. המיצבים כללו הצבת עשרות מוזיקאים לכלים אינסטרומנטליים בחלל המוזיאלי והפעלתם באופן רנדומלי על ידי הקהל ליצירת כלי נגינה מרחבי. באופן זה, נוצרה יצירה חד פעמית הנשלטת על ידי תנועת הקהל במרחב המוזיאלי.
- הכנסת כלה - טרילוגיית מיצגים שכללו שתי פעולות אמנותיות במרחב הציבורי בעיר התחתית בחיפה; הפעולה השלישית כללה מנגנון ובו 100 כלות, התקיימה ברידינג 3 בנמל תל אביב. פעולות אלו ניסו לבחון את הקשר בין המציאות לבין הביטוי הקולנועי שלה, ובו בזמן להנכיח את תרבות הריאליטי במלוא עוצמתה. הפעולה הראשונה נערכה בחלל הגלריה והוקרנה לרחוב. הצופים, מוזמנים והולכי רגל אקראיים, נחשפו לתופעה ויזואלית שקראה תיגר על יחסי הגומלין השגרתיים בין פנים לחוץ. הפעולה השנייה התרחשה בחלל סגור ויצרה מנגנון בו מגוון הפעולות של הכלות, צילומן והקרנתן גרמו לפירוק החלל ולאובדן המבנה הארכיטקטוני שלו. הפעולה השלישית יצרה מנגנון של פס-ייצור בו השתתפו 100 כלות. שלושת האירועים התבססו על מנגנון הדוק שעירב את הצופים בחוויה שהיא על סף ההזיה, תוך כדי קריאת תיגר ובחינת הגדרתו של המיצג בימינו[8].
בשנת 2013 תבע את מוזיאון תל אביב על ביטול תערוכה שלו, לאחר שכבר הייתה מוכנה לתצוגה[9]. בהסכם פשרה פוצה ב-70 אלף שקל[10].
בשנת 2015 יזם יחד עם עמית מטלון את תערוכת "מזרחאשכנז", פרויקט דוקומנטרי הבוחן את הזהות הישראלית העכשווית כפי שהיא משתקפת באופנה[11][12].
בשנת 2018, יזם יחד עם עמית מטלון את תערוכת "פרויקט אשדוד: דיוקן העיר" במוזיאון אשדוד לאמנות. במהלך השנתיים שלפני התערוכה נטלו חלק אלפים מתושבי אשדוד בפרויקט, שבמהלכן התבקשו לבחור חפץ המייצג אותם ולהציבו בתוך קופסת תצוגה אישית. בנוסף, תרמו המשתתפים לבניית מאגר מילים שמבקש להמשיג את העיר אשדוד כפי שהיא משתקפת בעיני תושביה. למאגר זה הוסיפו שושן ומטלון לקסיקון משלהם. אלפי הקופסאות והמילים שימשו להם כחומרי גלם, לבניית מיצבים רחבי היקף[13][14].
באפריל 2022 הציג בבית האמנים תל אביב את התערוכה "פִּתְחוֹ", בה הציג סדרה של רישומים של עיר הולדתו בית שאן וסביבתה[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאל שושן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- חגי שגב, פואטיקה תחת שליטה: על עבודתו של דניאל שושן, מארב: אמנות, תרבות, מדיה, 17 בפברואר 2008
- דניאל שושן, דף המרצה בפקולטה לארכיטקטורה, הטכניון
- אתר המעבדה לאמנות ניסויית בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון
- Prof. Osvaldo Romberg, "In Search of an Israeli Art" - Dani Shoshan - Slought Foundation", 23 בספטמבר 2006 (באנגלית)
- דנה גילרמן, קיר אמן: דניאל שושן, באתר הארץ, 16 במאי 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עומר, מאמרים על אמנות ישראלית, עמ' 332.
- ^ חגי שגב, פואטיקה תחת שליטה – על עבודתו של דניאל שושן, בית האמנים, תל אביב
- ^ עכבר העיר, מנשה נוי וקרן מור מקימים קבוצת אמנות חדשה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2012
- ^ ציפי שוחט, ניסוי בנישואים בתל אביב, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
- ^ יניב מגל, נעים הספרים בעיניהם, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2013
- ^ דוריס קרונהאוז, האוטובוס מאחר? תירגעו, תקראו קצת צ'כוב, באתר השקמה, באפריל 2017
- ^ אסתר זנדברג, פרוייקט בחיפה: ספריית השאלה בתחנת אוטובוס, באתר הארץ, 30 ביוני 2011
- ^ מסירים את ההינומה באירוע "הכנסת כלה", באתר ynet, 11 באפריל 2012
- ^ אלי ערמון-אזולאי, האמן דניאל שושן תובע את מוזיאון ת"א על ביטול תערוכה שלו, באתר הארץ, 21 באפריל 2013
- ^ שני ליטמן, תקדים: מוזיאון ת"א יפצה אמן ב-70 אלף שקל על הפרת הבטחה לתערוכה, באתר הארץ, 29 באפריל 2015
- ^
רוויטל מדר, אמור לי איך אתה מעצב בגדים ואגיד לך אם אתה אשכנזי או מזרחי, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2015
זהר אלמקייס, "אופנה תמיד ליוותה מהפכות חברתיות": התערוכה "מזרחאשכנז" מפגישה בין אופנה, עדתיות וזהות, באתר הארץ, 23 במרץ 2016 - ^ אינס אליאס, שמלה בהשראת השואה וצמידים מתימן: אפשר לקטלג אופנה על פי מוצא?, באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
- ^ שני מלכה, תערוכה חדשה במוזיאון: "פרויקט אשדוד: דיוקן עיר", באתר כאן דרום, בספטמבר 2018
- ^ נעמה ריבה, איך נראית תערוכה שיצרו 3,000 תושבי אשדוד במוזיאון העירוני?, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2018
- ^ מרב ירושלמי, דניאל שושן שב לבית שאן עם גריד וערבסקות, באתר "העוקץ", 15 באפריל 2022
