דניאל איפלה-אוסיריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל איפלה-אוסיריס
Daniel Iffla
דיוקן, 1897
דיוקן, 1897
לידה 23 ביולי 1825
בורדו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 1907 (בגיל 81)
הרובע התשיעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר איזבלה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל איפלה-אוסיריסצרפתית: Daniel Iffla Osiris‏; 23 ביולי 18255 בפברואר 1907) היה איש הון, פטרון האמנויות ונדבן יהודי צרפתי ממוצא מרוקאי-ספרדי. איפלה-אוסיריס עשה את הונו בבנקים צרפתיים שהשקיעו בבניית מסילות רכבת בספרד - פעילות שבזכותה הוענק לו אות מסדר איזבלה (Orden de Isabel la Católica).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל איפלה נולד למשפחה צרפתית-יהודית ממוצא מרוקאי-ספרדי. אביו, יצחק, נולד בבורדו ב-1799 והיה סוחר. אמו, לאה, נולדה אף היא בבורדו ב-1797. דניאל נולד לבני הזוג, שנישאו ב-1823, שנתיים מאוחר יותר, ונקרא על שם סבו מצד אביו.

קברו של דניאל איפלה בבית הקברות של מונמארטר

מקורו של השם 'איפלה' הוא מן הפועל أَفْلَحَ (אפלחה) בשפה הערבית במשמעות של "הצליח"[1]. את השם "אוסיריס" הוא הוסיף ב-1861 על פי הוראת צו אימפריאלי לאחר פשיטת רגל שזכתה לפרסום גדול. השם מתייחס לשמו של האל אוסיריס במיתולוגיה המצרית, לו (יחד עם אחותו, איזיס) מיוחסת הבאת התרבות למצרים.

דניאל איפלה למד בבית הספר היהודי בבורדו עד לגיל 14 ולאחר מכן המשיך את לימודיו בפריס. כשהיה בן 17 עזב את לימודיו כדי לעבוד כברוקר וזכה להצלחה רבה בחברות בנקאיות מיסודם של היהודים הספרדים ז'ול מירס ומואיז מיו.

פעילותו כפטרון האמנויות וכנדבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל איפלה אוסיריס פרש עד 1860 מחיי העסקים והקדיש את שארית חייו לאמנויות, לספרות למדעים לאחר מותה של בת זוגו ב-1855. אשתו, שהייתה נוצרייה, מתה במהלך לידת התאומים, שלא שרדו אף הם.

פעילותו כפטרון האמנויות ופילנתרופ הייתה בהשראת מסורת הצדקה ביהדות, ערכי הרפובליקה הצרפתית וגם רצונו להיפטר מההון שצבר.

בית הכנסת היהודי בלוזאן

הוא מוכר במיוחד בזכות תרומתו למכון פסטר (תרומה שהופנתה למימון בבניית 'מכון הרדיום' על שם מארי קירי), פסל ז'אן ד'ארק בעיר נאנסי ומימון בנייתם של בתי כנסת רבים בצרפת (בית הכנסת בווינסנס, פריס, טור), תוניסיה (תוניס) ושווייץ (לוזאן). על פי בקשתו ובשל רצונו להטימן בקרבת אשתו הנוצרייה, הצליח לאחר מאבק עיקש לקבל חלקה הנמצאת בין בתי הקברות היהודי והנוצרי בפריס. את קברו מעטרת רפרודוקציה של פסל משה של מיכלאנג'לו[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dominique Jarrassé,Osiris, patron Jewish nationalist French. Daniel Iffla (1825-1907).Editions of Aesthetic Miscellaneous, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Les noms de famille des Juifs d'Afrique du nord et leur origine, www.dafina.net (בצרפתית)
  2. ^ Pierre Assouline, ,The Last of Camondo, Gallimard, 1997, עמ' 104-106. (באנגלית)