דנה כוגן

דנה כוגן

אין תמונה חופשית
לידה	1 בדצמבר 1928 (בת 95) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
שם לידה	ורדנה הורוביץ
מדינה	ישראל
מקום לימודים	הגימנסיה העברית "הרצליה" סמינר הקיבוצים
בן או בת זוג	נתן כוגן
מספר צאצאים	2
פרופיל ב-IMDb

דנה עם אמה, מרים, בחוף תל אביב, 1934

דנה כוגן (1 בדצמבר 1928 - 5 בנובמבר 2021) הייתה במאית ומפיקת טלוויזיה, ממייסדות הטלוויזיה החינוכית ובהמשך מנהלת מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית.

קורות חיים

דנה כוגן נולדה בתל אביב בשם ורדנה הורוביץ, בתם של השחקנית מירה (לבית לוין) ושל הסופר יעקב הורביץ, מי שהיה עורך המוסף לספרות של עיתון הארץ. בהיותה כבת 7 נפרדו הוריה ואמה מירה נישאה למשורר, המחזאי והמתרגם הנודע אברהם שלונסקי. סבה מצד אמה היה המחנך דוד לוין, יו"ר הסתדרות המורים ומנהל בית המדרש למורים ולגננות לוינסקי שאצלו ואצל סבתה התגוררה לאחר גירושי הוריה.

בהיותה בת של סופר, הכירה דנה מגיל צעיר מאוד את חבורת הסופרים והמשוררים של תל אביב, רבים מהם היו מבאי בית הוריה ובית סבה וסבתה, שם גם ספגה מגיל צעיר מאד את האהבה לתרבות ספרות שירה.

את לימודיה התחילה בבית הספר בית החינוך ע"ש א"ד גורדון בתל אביב. אולם בכיתה ב' עברה ללמוד בגימנסיה הרצליה, שם למדה עד כתה י"ב. בשנת 1947 לאחר סיום לימודיה בגימנסיה התגייסה לפלמ"ח יחד עם חבריה משבט צופי גימנסיה הרצליה. הייתה חברה בהכשרת הצופים ד' (בית השיטה) עין גב. חברי ההכשרה המגויסת התאמנו ועבדו בקיבוץ בית השיטה והוצבו בפלוגה ד' ובהמשך בפלוגה א' בגדוד השלישי של חטיבת יפתח, שם שירתה כאלחוטאית וקשרית בחטיבה. בנוסף הייתה שדרית בתחנת רדיו מקומית של ההגנה "קול הגליל" שפעלה מרפת באיילת השחר ושידרה הודעות לתושבי האזור. יחד עם דנה ניהל את תחנת "קול הגליל" גיל אלדמע שניגן באקורדיון את אות הפתיחה של משדרי התחנה.

עם סיום מלחמת העצמאות הייתה עם חברי ההכשרה שהקימה את קיבוץ פלמחים אולם לאחר שנה וחצי עזבה את הקיבוץ והלכה ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים. לאחר סיום לימודיה בסמינר החלה לעבוד כמורה בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב. לאחר מספר שנים כמורה החליטה לפרוש מהוראה. תקופה מסוימת עבדה כעוזרת במאי בתיאטרון הקאמרי עם הבמאים שמואל בונים וגרשון פלוטקין, אולם בשלב מסוים קיבלה הצעה מאשת הרדיו לאה פורת להצטרף לקול ישראל. תחילה עבדה במדור לספרות ובמדור הדרמה, שם הפיקה תסכיתים ותוכנית ספרות שבועית מדי יום שישי. בשנת 1964 נשלחה על ידימ מנהל קול ישראל חנוך גבתון לפריז להשתלמות בלימודי טלוויזיה אולם ימיה בפריז לא היו ארוכים. כעבור חודשים ספורים קיבלה מסר ממשה חובב מנהל קול ישראל דאז לפיו הוא מבקש שתחזור לארץ כי מקימים בישראל טלוויזיה לימודית. ואכן, כוגן הצטרפה לצוות ההקמה של הטלוויזיה הלימודית, שם שימשה כבמאית ראשית ומפיקה של תוכניות בבוטניקה ובזואולוגיה, הפיקה סידרה על סיפורים עבריים, וכמובן תוכניות ילדים למיניהן.

כאשר הוקמה הטלוויזיה הישראלית בסוף שנות ה-60, הצטרפה לצוות עובדי הטלוויזיה כמפיקה ובמאית. בשנת 1972 הפיקה לטלוויזיה סדרת ילדים שנקראת "אות, אות, אות". התוכניות עסקו באותיות הא-ב כשכול תוכנית מוקדשת לאות בא-ב, וכן הפיקה בתחילת שנות ה-70 את התוכנית "משחקצב" משדר שבועי לילדים והורים. כמו כן, הייתה מפיקה בכירה של תוכניות תרבות, אמנות ודרמה: "ליל העשרים" (סובול), "הו, הו יוליה" (קישון) ועוד. במהשך מונתה כוגן למנהלת מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית והייתה אחראית, בשיתוף אחרים, לקידום ופיתוח תסריטים וסדרות טלוויזיה רבות ובניהן הסדרה מישל עזרא ספרא ובניו (עיבוד ובימוי ניסים דיין), ובשנת 1986 הפיקה את הדרמה לחם, בביומו של רם לוי שזכתה בשנה זו בתחרות היוקרתית של פרס איטליה כתוכנית הדוקומנטרית הטובה באירופה. ב-1992 הפיקה את הסרט "בּוּצֵ'ה" גם כן בבימויו של רם לוי. ב-1997 פרשה כוגן לגמלאות.

בשנת 1988, הקימה עם חיים חפר ועם אחרים את עמותת 'אוהלי פלמ"ח' שמטרתה הייתה לתעד את הפלמ"ח בסרטים דוקומנטריים, סרטי תעודה על הפלמ"ח ומלחמת העצמאות, המאבק בבריטים, העפלה, ועוד. דנה הפיקה כ-18 סרטים בהם תיעדה את תולדות הפלמ"ח מהקמתו ועד פירוקו, כולל קרבות מלחמת העצמאות.

משפחה

בשנת 1951 נישאה כוגן לשחקן הקאמרי נתן כוגן ובשנת 1954 נולדה בתה הבכורה טלי-חמוטל. בשנת 1962 נולדה בתה השנייה איילת שהיא מוזיקאית, מלחינה ומעבדת לתיאטרון קולנוע וטלוויזיה. נכדתה של דנה היא ענת כוגן זמרת ושחקנית תיאטרון.

קישורים חיצוניים

• דנה כוגן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• דנה כוגן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)