דן דולפין

דן דולפין
לידה	29 במרץ 1941 (בן 83); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
שם לידה	דני וולפיאנסקי
לימודי רפואה	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת פריבור
התמחות	אורולוגיה
תפקידים	הרופא הראשי וראש היחידה לשירותים רפואיים של אגף השיקום במשרד הביטחון
בן או בת זוג	ציפורה דולפין (1971–?)
מספר צאצאים	3

דן (דני) דולפין (וולפיאנסקי) (נולד ב-29 במרץ 1941) הוא רופא אורולוג, שעבר לתחום המִנהל הרפואי והיה במשך 24 שנים הרופא המוסמך הראשי וראש היחידה לשירותים רפואיים של אגף השיקום במשרד הביטחון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב. הוריו, שאול וולפיאנסקי ויפה לבית גרודזין, עלו ב-1936 מליטא, שניהם בוגרי בתי הספר העבריים של רשת "תרבות". גדל בקריית חיים. למד בבית הספר "ארלוזורוב", והיה חניך ומדריך בסניף הנוער העובד והלומד בשכונה.

באוגוסט 1959 התגייס לצה"ל, סיים קורס חובשים ונשאר להדרכה בבה"ד 10 עד השחרור משירות סדיר. במלחמת ששת הימים שימש חובש מילואים באוטובוס פינוי פצועים בין רצועת עזה לבית החולים באר שבע; במלחמת ההתשה היה סטז'ר במילואים במעוז ליד האגם המר בתעלה; בשנת 1972 השלים קורס קציני רפואה; במלחמת יום כיפור שימש רופא בגדוד התותחנים "קצה" 834 (אגד 214) בחזית התעלה. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה כירורגית בי"ח שדה באוגדה 36, והיה סגן רופא אוגדתי באוגדה 143. לאחר תפקיד זה שוחרר ממילואים בדרגת רב-סרן.

דן דולפין החל את לימודי הרפואה ב-1963 בעיר פריבור שבשווייץ. היה פעיל בקמפיין לשחרור יהדות רוסיה ("שלח את עמי") באוניברסיטאות שווייץ, נבחר לוועד הסטודנטים היהודים בשווייץ וייצג אותם בכנס ארגון הסטודנטים היהודיים העולמי (WUJES) בקיימברידג', אנגליה.

בשנת 1966 עבר לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וסיים ב-1971 את המחזור השלישי של בית הספר. עם סיום הלימודים נישא לציפורה דולפין (לבית רוזנברג). דן דולפין החל התמחות באורולוגיה בבית החולים פוריה בטבריה בשנת 1971, המשיך בבית החולים תל השומר (1973) וסיים בבית חולים דונולו (וולפסון) ב-1978.

ב-1979 נסע להתמחות בטורונטו קנדה. עבד במשך שנה כ-Chief Resident באורולוגיה ב- Toronto General Hospital, ושנתיים נוספות כ-Clinical Resident ב- Sunnybrook Hospital, שם עסק בעיקר בשיקום אורולוגי של משותקים בבית החולים השיקומי המסופח Lyndhurst Center, והיה שותף לפרויקט מִחשוב רפואי, שנחשב חלוצי באותה תקופה.

בתחילת 1982 חזרה המשפחה לישראל, אל ביתה ברחובות. כיוון שלא חיכתה לו משרה מסודרת בבית חולים שימש דן דולפין באופן זמני כרופא מחוזי בלשכת השיקום של משרד הביטחון ברחובות. באמצע 1982 מונה לסגן הרופא הראשי באגף השיקום, וב-1986 מונה לרופא הראשי באגף השיקום, וראש היחידה לשירותים רפואיים, תפקיד שמילא עד 2009, כשפרש לגמלאות בגיל 68.^[1]

כיום עובד דן דולפין במשרה חלקית כיועץ בקרן הפנסיה "מקפת". הוא נשוי לציפורה ואב לשלושה. מתגורר ברעננה.

שנותיו באגף השיקום במשרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרופא הראשי של אגף השיקום, כנקבע בחוק, כפוף רק להנהלת משרד הביטחון והוא המחליט היחיד בכל נושא רפואי הנוגע לכלל הנכים. ראש היחידה לשירותים רפואיים הם מנהלם של כל עובדי היחידה, ביניהם 25 רופאים (יותר ממספר הרופאים במחלקה רפואית ממוצעת בבית חולים), וכפוף מנהלית לראש אגף השיקום. דרגת התפקיד מקבילה לסמנכ"ל במשרד הבריאות 11 (כשמנכ"ל משרד הבריאות, למשל, דרגתו 12). מינוי רופאי אגף השיקום (כמו של ראשי אגפים במשרד הביטחון וכמו אלופי צה"ל) מסור בידי שר הביטחון עצמו. דן דולפין מונה על ידי יצחק רבין.

על פי החוק, התקנות והמסורת שהתגבשה במשך שנים רבות באגף השיקום, הרופא הראשי קובע אישית את רמת ואיכות הטיפול הרפואי בקבוצת הנכים: היכן יקבלו את הטיפול, מי יטפל בהם, את סל התרופות והטיפולים, ואת רמת ההוצאה המותרת לטיפול הפרטני. תפקיד הרופא הראשי להחזיר את הנכה למצב שבו יוכל לעמוד בקו התחלה אחד עם מי שלא נפגע, ולהציבו במקום שבו יוכל לחיות חיים מלאים במידת האפשר.

צד חשוב בעבודתו של דולפין כרופא הראשי היה הטמעת ההפרדה בין חולי נפש והלומי הקרב. ועדה של פסיכיאטרים בכירים, בעזרת צוות פסיכולוגים, בדקה אחד לאחד את כל 5500 התיקים שנשאו הגדרות פסיכיאטריות, סיננה מביניהם את הלומי הקרב, הגישה והעבירה הוספת סעיף נפרד לנפגעי פוסט טראומה, וכך נקבע מעמדם המקביל לפצועים בקרב, בניגוד למי שחלו תוך שירותם.^[2]^[3]

לאחר האירוע הטרגי של הלום הקרב איציק סעידיאן באפריל 2021 הוקמו על ידי משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל כמה ועדות לבחינת תפקוד אגף השיקום, ודן דולפין התבקש להצטרף כדי לשפר וליעל את תפקוד האגף.^[4]