דיפ-טק

דיפ-טק (באנגלית: DeepTech, בתרגום לעברית: טכנולוגיה עמוקה) היא סיווג של ארגון, בדרך כלל חברת סטארט-אפ, בעל מטרה מוצהרת לספק פתרונות טכנולוגיים המבוססים על אתגרים מדעיים או הנדסיים מהותיים, כאשר היסודות הטכנולוגיים עליהם בנויים הפתרונות הם חדשניים. בדרך כלל לארגונים וחברות המוגדרים כדיפ-טק דרושים מחקר ופיתוח (מו"פ) ממושכים, והשקעות הון גדולות לפני מסחור מוצלח. הסיכון העיקרי שלהם הוא סיכון לכישלון טכני של הפתרון המוצע, בעוד שסיכון השוק לרוב נמוך משמעותית בשל הערך הפוטנציאלי הברור של הפתרון שהחברה מציעה.

חברות הדיפ-טק מפתחות מוצרים שהיסודות הטכנולוגיים עליהם הם בנויים הם חדשים, כגון תשתית בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, הנדסת חומרים, רובוטיקה, ביוקונברג'נס וכדומה. תחומים אפשריים ליישום דיפ-טק כוללים בין היתר: חקלאות, מדעי החיים, כימיה, תעופה, חלל ואנרגיה ירוקה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר העסקי, לדיפ-טק יש שלוש תכונות מרכזיות: פוטנציאל להשפעה, זמן רב להגיע לבשלות שיווקית ודרישה להון התחלתי גבוה:

חידושים בתחום הדיפ-טק הם לרוב מהפכניים ועשויים ליצור שווקים חדשים או לשבש שווקים קיימים. חברות דיפ-טק עוסקות לעיתים קרובות באתגרים חברתיים וסביבתיים גדולים, ויש לפיתוחים שלהן פוטנציאל להשפיע על חיי היומיום במידה ניכרת. שבבים הם דוגמה לחדשנות שאפשרה חישוב במהירות ובקנה מידה חסר תקדים עד פיתוחם.
הזמן הדרוש לעבור ממדע בסיסי לטכנולוגיית דיפ-טק ישימה, ארוך משמעותית מזמן הפיתוח של סטארט-אפים המבוססים על טכנולוגיה זמינה. לדוגמה, פיתוח הטכנולוגיה העומדת מאחורי בינה מלאכותית ארך עשרות שנים, ונכון לשנת 2023 חברות בינה מלאכותית מתפתחות במהירות בתחומים רבים.
הדרישה למימון גבוה בשלבים מוקדמים עבור מו"פ ופיתוח אב טיפוס ומחזור חיים ממושך של סטארט-אפים בתחום הדיפ-טק מאלצת אותם לסטות מהשיטות המקובלות לגיוס הון ראשוני. בשל הסיכון הרב, בתחומים אלו לעיתים קרובות החברות ממומנות גם על ידי מענקים ממשלתיים ובינלאומיים, או תוך שיתופי פעולה עם חברות רב-לאומיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימון לחברות דיפ-טק גדל משמעותית במהלך העשור השני של המאה העשרים ואחת. לפי ה-Boston Consulting Group, סך ההשקעות בחברות דיפ-טק גדל מ-1.7 מיליארד דולר ב-2011 ל-7.9 מיליארד דולר ב־2016. סין משמשת כמנוע העיקרי בהשקעות בחברות דיפ-טק, כאשר המימון גדל ב-80% בכל שנה בין 2015 ל-2018, בהשוואה ל-10% בכל שנה בארצות הברית.

גם מדינות אירופה משקיעות בדיפ-טק. על פי פייננשל טיימס, בשנת 2017 סך המימון לחברות דיפ-טק הגיע לכ-3 מיליארד אירו על פני כ-600 עסקאות.

תאגידי ענק כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, יבמ ואפל, מביעים לעיתים קרובות עניין מוגבר ביישומי דיפ-טק בתחומי בינה מלאכותית, מציאות מדומה, רחפנים, רכבים אוטונומיים.

גם חממות טכנולוגיות ומאיצי סטארטאפים מעבירים את תשומת ליבם מסטארטאפים דיגיטליים למיזמי דיפ-טק. מאיץ הסטארט-אפים HighTechXL שבאיינדהובן מתמקד באופן בלעדי במיזמי דיפ-טק.

דיפ-טק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיפוי משנת 2019 שערכה חברת BCG לכ-8,500 סטארט-אפים של דיפ-טק מ-50 מדינות שונות, עלה כי 195 מתוכם הם של חברות ישראליות המייצגות 2% מכלל החברות במחקר, מה שהציב את ישראל במקום ה־11 בעולם מבחינת מספר אבסולוטי של סטארט-אפים בתחום. במדידה של מספר חברות לנפש ישראל הובילה את השוק. על פי הדו"ח, החברות הישראליות עוסקות בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, מל"טים והרובוטיקה.

חברות ישראליות שהוזכרו בדו"ח הן זברה מדיקל, שמפתחת אלגוריתם לאבחון מחלות מהיר; סקייליין, העוסקת בניתוח השקעות נדל"ן באמצעות כלי ממוחשב שפיתחה; חברת הפינטק Personetics, שהאפקלציות שלה משרתות מוסדות פיננסיים. חברות איירובוטיקס וקומונסנס רובוטיקס בתחום התעופה והרובוטיקה; Massivit ו-Xjet וכן קולפלנט בתחום ההדפסה התלת-ממדית; אינוויז בתחום הרכב האוטונומי, וקולור צ'יפ בתחום פיתוח רכיבים אופטיים למערכות תקשורת.^[1]

חברת דיפ-טק ישראלית נוספת היא חברת אימג'נדרי (Imagindiary) שהוקמה ב-2020 ומפיקה חלבוני חלב מפטריות באמצעות טכנולוגיית פרמנטציה מדייקת העושה שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת-מכונה שמאפשרים להגדיל את התפוקה ואת האיכות של החלבונים.^[2] רבות מחברות הדיפ-טק בישראל התחילו את דרכם בעזרת מענקים מרשות החדשנות (בעבר "המדען הראשי") או בחממות טכנולוגיות.