דימוי הגבר היהודי כאישה
דימוי הגבר היהודי כאישה הוא דימוי אנטישמי שהיה נפוץ במדינות מערב אירופה בימי הביניים, ומייחס לגברים יהודים מחזור נשי. לדעת היסטוריונים של תולדות עם ישראל הדימוי מהווה את אחד המוטיבים הביולוגיים-גזעיים הראשונים ששימשו את הנוצרים, כיוון שקודם לכן המקורות האנטי יהודיים התייחסו לשנאת היהודים לרוב בשל סיבות דתיות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמרים ומטיפים נוצרים טענו בפני קהליהם ובפני יהודים שאותם רצו לנצר, כי ביום שנצלב ישו ודמו הוקז החליט אלוהים שבני ישראל ישלמו על כך בדמם, וידממו פעם בחודש כמו הווסת הנשי. כדי לכפר על דימום זה "חוטפים היהודים ילד נוצרי שבאמצעות קורבן דמו הם מנסים להניא את האל מהקללה עליהם"[1]. לדעת חוקרים כמו פרופסור רם בן-שלום מהאוניברסיטה העברית, אפשר שדימוי זה תרם להחלשת תחושת הביטחון של קהילות היהודים במדינות אלה. הדימוי קישר חולשה פיזית ונשיות לזהות היהודית.
פרופסור בן-שלום מביא במאמריו את דברי יצחק נתן, תלמיד חכם ומלומד יהודי שחי בארל שבדרום צרפת במאה ה-15[2]. יצחק נתן מצטט את דבריו של המטיף הידוע, הנזיר הדומיניקני וינסנט פרר, לאנוסים וליהודים מומרים שרצה לחזק את דבקותם בנצרות אחרי ויכוח טורטוסה. נתן מציין כי דברי הנזיר נתפסו כ"מגוחכים" באוזני קהל השומעים ממוצא יהודי שבפניהם דרש והטיף[3]. בן-שלום גורס שאף שבכתבי הדרשות של הנזיר פרר שפורסמו עד כה לא הוזכרה העלילה על הדימום (יש כתבים שעדיין לא פורסמו אקדמית), ייתכן שיצחק נתן שילב דרשות אחרות בנושא זה שאותן שמע מנזירים דומיניקניים או פרנציסקנים אחרים בפרובנס, וייחס את התגובה הלועגת והמפקפקת של היהודים שהתנצרו (בין אם באונס או שמרצון) לדרשה של פרר.
דימוי היהודי במחזה "הסוחר מוונציה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקר דוד ס. כץ כותב במאמר "המגדר של שיילוק"[4], שהיהודים באירופה בראשית המאה ה-16 וה-17 נתפסו כשונים לא רק בגלל הדת, אלא גם בגלל מאפיינים פיזיים, וביניהם ריח דוחה, קרניים, זנב, וצבע עור כהה. הגברים היהודים היו נימולים ושונים מהנוצרים במאפיין פיזיולוגי שקשור למין, והאמונה שלגברים יהודים יש מחזור הייתה נפוצה באירופה ובאנגליה. ב-1648 חיבר הכומר האנגלי תומאס קלברט (Thomas Calvert) מסה על חטאי היהודים, ובה כתב שהיהודים נענשו בעונש כה משפיל, ש"גברים יהודים, בדומה לנשים, נענשים ב cursu menstruo sanguinis (בלטינית: מחזור דימום חודשי)[5].
לדברי כץ שיילוק היהודי במחזה הסוחר מוונציה היה המייצג העיקרי של יהדות אירופה למיליוני אנשים בארבע מאות השנים האחרונות[6], ובמחזה יש רמז לאמונה במחזור הגברי. שיילוק פותח את נאומו המפורסם במילים "ואין ליהודי עיניים?", ומנסה לשכנע את הקהל שאין הבדל פיזיולוגי בינו לבין אחרים - "אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם?" אבל זה לא מה שהקהל חושב, שיילוק נשא את הסימן המובהק לשוני, אנלוגי לרגליים המפורסות של השטן עצמו. לדעת כץ בנאום ששייקספיר שם בפי שיילוק יש רמז למיתוס על הדימום מאיבר המין, משום ששייקספיר משתמש במילה prick ("לדקור" אבל בסלנג גם שם לאיבר המין הגברי), ובתקופתו של שייקספיר המילה כבר קיבלה את המובן הוולגרי שלה. כץ סבור שעצם הרעיון שאדם כה נקלה מנסה לשכנע שהוא לא שונה מאחרים היה קומי, ולכן השימוש במילה prick קרוב לוודאי הצחיק את הקהל שהכיר את הסיפור על המחזור הגברי[7].
בתרבות האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחת השלטון המוסלמי בתימן הוכרחו היהודים לרכב על חמוריהם (הבהמה היחידה שהותרה להם) עם שתי רגליהם על צד אחד של בעל החיים לפי הכתוב בספר המשפטים של האימאם יחיא אלהאדי הראשון. זוהי למעשה אותה ההוראה שניתנה גם לנשים מוסלמיות, שכן ישיבה על גב בהמה עם רגליים פשוקות לשני הצדדים נחשב למעשה "לא צנוע" לדעת הפרשנים המוסלמים.
בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התאוריה על הגבר היהודי כאשה נזכרת בסרט "המאמין" (2001) על ידי הדמות הראשית, דני, בחור יהודי שהפך לנאו-נאצי (השחקן ראיין גוסלינג), הקובע בשיחה עם עיתונאי, בה הוא שוטח את משנתו האנטישמית, כי "היהודי במהותו הוא נקבה".
בסדרת האנימציה, סאות'פארק, הילד האנטישמי והגזען אריק קרטמן נוהג לשאול מדי פעם את הילד היהודי, קייל ברופלובסקי, האם הוא במחזור או לעיתים נדירות יותר (בספיישל "ממלכת הדמיון", למשל) לפנות אליו כאל אישה וחושב שלגופם של היהודים "אין פי טבעת".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רם בן-שלום, מרטירולוגיה יהודית והמרות דת בספרד ובאשכנז בימי הביניים; הערכת ה"הערכה המחדשת", תרביץ ע גליון ב', 2001, עמ' 279-300 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ רם בן-שלום, עלילת הדם בארל והמיסיון הפרנציסקני באביניון בשנת 1453, ציון ס"ג, ד', 1998, עמ' 391-408 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ רם בן-שלום, ויכוח טורטוסה, ויסנטי פרר ובעיית האנוסים על פי עדותו של יצחק נתן, ציון נ"ו, א', 1991, עמ' 21-45 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ Shylock’s Gender, Jewish Male Menstruation in Early Modern England, David S. Katz
- ^ Jews in the Early Modern English Imagination: A Scattered Nation, Eva Johanna Holmberg, 129
- ^ הספר של כץ ע' 441
- ^ Shylock’s Gender, Jewish Male Menstruation in Early Modern England, David S. Katz], עמ 460-461