דייוויד קורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד קורט
מידע אישי
לידה 1 במרץ 1944 (בן 80)
מיצ'אם שבאנגליה
שם מלא דייוויד ג'ון קורט
עמדה קיצוני ימני, מגן ימני, קשר
מועדוני נוער
19591962 ארסנל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1962 - 1970
1970 - 1972
1972 - 1973
1973 - 1974
ארסנל
לוטון טאון
ברנטפורד
בארנט
175 (17)
52 (0)
12 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דייוויד ג'ון קורטאנגלית: David John Court; נולד ב-1 במרץ 1944 במיצ'אם שבסארי) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל אנגלי בהווה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורט הצטרף לארסנל ב-1959 בזמן שהיה תלמיד בית ספר, וחתם על חוזה המקצוען בינואר 1962. בתחילת דרכו הוא שיחק בעמדת החלוץ המרכזי או החלוץ השני, והבקיע שערים רבים עבור קבוצת הנוער וקבוצת המילואים של המועדון. הוא ערך את הופעת הבכורה בסגל הבוגר בהפסד 1 - 2 לאסטון וילה ב-10 בספטמבר 1962, והשתתף ב-14 משחקים באותה עונה ובזו שאחריה.

בתחילת עונת 1964/1965 החליט בילי רייט (מאמן ארסנל) להעביר את קורט לעמדת הקשר הימני, ובאותה עונה השתתף קורט ב-35 משחקים בעמדה זו. בעונת 1965/1966 הוא עבר לעמדת המגן הימני, והשתתף ב-38 משחקים. בסוף העונה פוטר רייט ממשרתו, ובעקבות כך עזבו שחקנים רבים. אולם, קורט לא היה ביניהם ונשאר בארסנל למשך שלוש עונות נוספות.

בתקופתו של ברטי מיי (מחליפו של רייט) שיחק קורט בכל העמדות האפשריות למעט שוער, אך זכה לזמן משחק יותר מצומצם ובשתי עונותיו הראשונות של מיי השתתף ב-31 משחקים בסך הכל. אולם, בעונת 1968/1969 הוא חזר לשחק בהרכב באופן קבוע, והשתתף ב-51 משחקים בכל המסגרות כולל ההפסד לסווינדון טאון בגמר גביע הליגה באצטדיון ומבלי הישן.

הוא הרבה לשחק גם בעונת 1969/1970, אך באמצעה סבל מפציעה והחמיץ את שני המשחקים של גמר גביע ערי הירידים. ביולי 1970 החליטה הנהלת ארסנל לקבל את הצעת לוטון טאון, ושחררה את קורט תמורת סכום של 30,000 לירות שטרלינג; בסך הכל הוא השתתף ב-203 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם 18 שערים. הוא שיחק בלוטון במשך שתי עונות, ולאחר מכן עבר לברנטפורד. הוא סיים את הקריירה שלו במועדון הכדורגל בארנט שמחוץ לליגה.

לאחר פרישתו הוא ניהל מאפייה ומעדנייה, עבד במגזר העסקי, וב-1996 חזר לארסנל בתפקיד עוזרו של ליאם בריידי (ראש התוכנית לטיפוח שחקנים צעירים).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 73 - 74), מיינסטרים,‏ 2007 (ISBN 1-84596-232-X)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]