דייוויד יאנג קמרון
 | |
| לידה |
28 ביוני 1865 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
16 בספטמבר 1945 (בגיל 80) פרת', הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
אמנות חזותית, ציור, גרפיקה |
  | |
דייוויד יאנג קמרון (באנגלית: David Young Cameron; 28 ביוני 1865 – 16 בספטמבר 1945) היה צייר סקוטי, שזכה להצלחה רבה. כמו כן היה חרט בעיקר של נופים עירוניים. הוא היה דמות מובילה בתחיית התחריט.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמרון היה בנו של הכומר רוברט קמרון ונולד בגלאזגו, סקוטלנד. הוא התחנך באקדמיה של גלאזגו. ב-1881 למד בבית הספר לאמנות של גלאזגו וב-1885 נרשם לבתי הספר לאמנות באדינבורו. קמרון הפך לחרט מיומן שעשה לעצמו שם במדיום הזה וזכה להכרה בינלאומית עד שנות ה-90. הוא נבחר לשותף של האגודה המלכותית של ציירים-חרטים (RE) בשנת 1889. הוא הציג באופן קבוע מ-1889 עד 1902, לפני שהתפטר מחברותו ב-1903.[2]
מקצועותיו כללו לימודי אדריכלות, מהם הפיק מספר 'סטים' של נופים פופולריים. הוא קיבל מדליות ופרסים שונים על תחריטיו. באופן כללי ההדפסים שלו כוללים אזורים כהים, מקוזזים על ידי הדגשות. קמרון נודע מאוחר יותר בזכות חריטת פנים כנסייה ונופים של סקוטלנד. הוא הפך למבוקש מאוד בקרב אספנים, עד שהמפולת הכלכלית הגדולה של 1929 הביאה לקריסת מחירי ההדפסים בכלל. הוא ניצל את הפופולריות שלו על ידי הפקת מספר חסר תקדים של הדפסים.
בנוסף להיותו ידוע בתור חרט, האמן הפיק גם הרבה מאוד ציורי שמן ורישומים בצבעי מים של נופים ונושאים אדריכליים. ציור השמן המוכר ביותר של קמרון מתוארך לשנת 1883. עבודתו הושפעה מחבורת גלאזגו ומבית הספר בהאג. תערוכתו הראשונה של 14 ציורים זכתה לביקורות מעורבות. בין הביקורות הטובות הרבות, אחרים תיארו את עבודתו כחסרת עדינות. תכונה שנבעה בחלקה מהרומנטיזציה שלו למצויריו. משנת 1900 הוא הפסיק להציג דיוקנאות והתרכז אך ורק בנופים ובנושאים אדריכליים הן בציור והן בתחריט.
בשנת 1899 קמרון ואשתו עברו לקיפן בהרים הסקוטים. זה היה ליד סטירלינג עם נוף של בן לומונד ומעבר לטירת סטירלינג. הם התגוררו בכפר למשך שארית חייהם, וכן החזיקו בית בלונדון. הם גם ערכו נסיעות קבועות לאירופה כולל ביקורים ברחבי איטליה וצרפת. איטליה סיפקה את ההשראה למספר תחריטים של נושאים אדריכליים. תחריטיו, שהתאפיינו באור וצל, מראים שוב את השפעת בית הספר בהאג וכן ויסלר ורמברנדט.[3]
בשנת 1901 קמרון הפך לחבר באגודת האקדמיה המלכותית, האגודה הבינלאומית של פסלים, ציירים שנוסדה על ידי ויסלר בשנת 1898. הוא הציג עם האגודה משנת 1898 ולאחר מכן כיהן במועצתה. לאחר התפטרותו מהאגודה הסקוטית לחרטים (RE), קמרון ו-11 אמנים נוספים הקימו את אגודת The Society of Twelve בשנת 1904 במטרה לקדם את ההדפס המקורי. הוא הפך לחבר באגודה המלכותית של ציירים בצבעי מים ב-1906. הוא נבחר לשותף של האקדמיה המלכותית הסקוטית (RsA) ב-1904 (בניסיון השישי שלו) והפך לחבר-RsA ב-1918. לאחר שנבחר לשותף של האקדמיה המלכותית בקטגוריית החרטים. הוא נבחר לאקדמיה מלכותית בתואר מלאה (RA) בשנת 1920.
לאחר 1907 עבודתו של קמרון הראתה התמקדות רבה יותר בנושאי נוף סקוטי ומ-1908 עד 1917 הוא עבר מתחריט לציור. בתקופה זו הוא הפסיק במידה רבה לכלול דמויות בקומפוזיציות שלו, מלבד בציורי האדריכלות שלו. בשלב זה יצירותיו זכו לשבחי ביקורת נרחבים והוא היה ידוע הן בבריטניה והן מחוצה לה. בסביבות 1908 עבודתו החלה להתבהר בצבע, לפני כן ספגה עבודתו של קמרון ביקורת על היותה כהה מדי עם שימוש רב בגוונים חומים.
"שדות הקרב של איפר" (1920) הוזמנו עבור היכל הזיכרון, הנצחה לחללי מלחמת העולם הראשונה.
קמרון היה מוכר ואהוד בעולם האמנות והחזיק בהרבה מאוד מינויים בחברות ובדירקטוריונים. עם פרישתו של נשיא ה-RsA, סר ג'יימס גאת'רי, בשנת 1919, הוצע לקמרון לעמוד לבחירה לנשיאות. קמרון סירב עם זאת, תוך שהוא מציין בהיותו עסוק.
בשנים 18–1917 קמרון הוזמן על ידי ממשלת קנדה לצייר את המלחמה בצרפת. קמרון זכה לתואר אבירות בשנת 1924 והיה נאמן של גלריית טייט מ-1921 עד 1927 והגלריה הלאומית הסקוטית, והיה צייר המלך והלימנר בסקוטלנד מ-1933.
קמרון נפטר בפרת', סקוטלנד ב-16 בספטמבר 1945.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ biography & virtual representation of David Young Cameron's artwork of Gracefield Arts Centre at exploreart.co.uk
- ^ Gowing, Lawrence (1988). The Edwardians and After: The Royal Academy, 1900-1950. Royal Academy of Arts. p. 71
- ^ Smith, Bill (1992). D.Y. Cameron: the visions of the hills. Edinburgh: Atelier.