דייוויד אלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד אלן
David Allan
לידה 13 בפברואר 1744
אלואה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1796 (בגיל 52)
אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Old Calton Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד אלןאנגלית: David Allan;‏ 13 בפברואר 17446 באוגוסט 1796) היה צייר ומאייר סקוטי, הידוע בעיקר בזכות נושאים היסטוריים ויצירות ז'אנר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד באלואה שבמרכז סקוטלנד. לאחר שעזב את האקדמיה לציור בגלאזגו (1762), הוא השיג את חסותם של צ'ארלס קתקרט, ושל ארסקין ממאר, שבאחוזתו הוא נולד. בשנת 1764 איפשר ארסקין לאלן לנסוע לרומא. הוא נשאר באיטליה עד 1777, למד אצל גאווין המילטון (אנ') והעתיק את המאסטרים הישנים.

בשנת 1771 שלח אלן שני ציורים היסטוריים, "פומפיוס הגדול לאחר תבוסתו" ו"קלאופטרה בוכה על אפרו של מארק אנטוני" (שני הציורים אבדו) לתערוכה של האקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון. בשנת 1773, הוא היה עדיין ברומא, זכה "פרידת הקטור מאנדרומדה" במדליית הזהב של האקדמיה די סן לוקא.[1]

בין היצירות המקוריות שצייר היה ציור, המציג משרתת קורינתית המציירת את צלו של אהובה - יצירה הידועה היטב בזכות התחריט המצוין של דומניקו קונגו. הציור זיכה אותו במדליית הזהב שניתנה על ידי האקדמיה די סן לוקא בשנת 1773 עבור היצירה הטובה ביותר של ציור היסטורי. בהיותו באיטליה ביקר גם בממלכת נאפולי, שם התקבל היטב על ידי השגריר הבריטי סר ויליאם המילטון, שהיה גיסו של פטרונו של אלן, לורד קתקרט. אלן צייר הרבה רישומים של חיי הרחוב ברומא ובנאפולי.

הוא חזר מרומא ב-1777, התגורר זמן מה בלונדון, והעסיק את עצמו בציור דיוקנאות. ב-1780 הוא נסע לאדינבורו, שם, עם מותו של אלכסנדר רנצ'ימן ב-1786, הוא מונה למנהל ואמן האקדמיה לאמנויות. שם הוא צייר וחרט באקווטינטה שלל יצירות, כולל כאלו שבהן הוא מוכר בעיקר, כמו "חתונה סקוטית", "ריקוד בהיילנד", ואיור "הרועה העדין" שלו (מבוסס על שירו של אלן רמזי הרועה העדין).[2] לפעמים הוא כונה "ויליאם הוגארת הסקוטי", אף שחסרו לו תכונות סאטיריות כמו של הוגארת'. בין תלמידיו היה אלכסנדר קארס שעבודותיו המוקדמות מראות את השפעתו של אלן.[3] הוא גם הפיק איורים לגרסה של שירי ג'יימס מקפרסון.[1]

דייוויד אלן נפטר באדינבורו ב-6 באוגוסט 1796. קברו נמצא במתחם הקבורה הישן של קלטון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד אלן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Peter Walch. "Allan, David." Grove Art Online. Oxford Art Online. 11 Apr. 2012.
  2. ^ Duncan Macmillan, Scottish Art 1460-2000, Mainstream, 2000
  3. ^ Lucy Dixon, "Carse, Alexander (bap. 1770, d. 1843)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004; online edition, Oct 2006