דו-קרב (רומן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דו-קרב
מידע כללי
מאת דויד גרוסמן עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים אבנר אברהמי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, ספרות נוער עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1982
מספר עמודים 92 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1984) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דו-קרב הוא ספרו הראשון של דויד גרוסמן, שיצא לאור בשנת 1982 בהוצאת הקיבוץ המאוחד[1].

הספר זכה בפרס זאב לספרות[2] בשנת 1984, ונכנס למצעד הספרים של משרד החינוך על שם מרים רות לכיתות ד'-ו' בשנת תשע"ז[3].

המהדורה המקורית אוירה על ידי אבנר אברהמי. לספר יצאה גרסה מחודשת בשנת 2015, אותה אייר מישל קישקה.

הסיפור שודר גם כתסכית בהמשכים בתוכנית לבת ולבן ולמי שמתעניין.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מסופר בשלושה רובדי זמן המתרחשים בירושלים, במאה ה-20. הרובד המרכזי מתרחש בשנת 1966, רובד נוסף בתחילת המאה ה-20, והסיפור כולו מסופר על ידי דויד הבוגר בשנות ה-80 של המאה ה-20.

דויד, נער בן 12, נקלע למריבה ארוכת שנים בין שני קשישים: היינריך רוזנטל, חברו בן ה-70 של דויד, ורודי שוורץ, אויבו המושבע של רוזנטל עוד מימיהם באוניברסיטת היידלברג בשנות ה-20 של המאה ה-20.

דויד מבקר את רוזנטל לעיתים קרובות ונהנה לשמוע את סיפוריו, ולהציץ במזוודה מלאה בפריטים מעברו. יום אחד מקבל רוזנטל הזמנה לדו-קרב משוורץ. רוזנטל חושש מהפגישה, שכן שוורץ היה ידוע בכוחו הפיזי עוד בתקופתם המשותפת באוניברסיטה. דויד, שאוהב לשמוע את סיפוריו של רוזנטל מימי צעירותו, מתעניין מאוד במריבה של השניים. הוא מתחיל לחקור את ההיסטוריה שלהם, ופותח את המזוודה המסתורית. הוא מגלה שם ציור של עיניים, שצויר על ידי אדית שטראוס, ציירת אותה הכיר רוזנטל בחוג האמנים של "בצלאל", אקדמיה לעיצוב ואומנויות בירושלים, לשם הגיע כצלם. מסתבר כי רוזנטל ואדית היו זוג בעבר, ולאחר שהשניים נפרדו, אדית בחרה ברודי כאהובה החדש. בהמשך, לאחר שהתנכלו לה בארץ, עברה לגור בלונדון עם קצין בריטי שהיה לבעלה, אך רוזנטל ושוורץ המשיכו לשנוא זה את זה. לאחר מספר שנים בלונדון, נפטרה אדית בנסיבות לא ידועות. בקשתה האחרונה מבתה, אן שטראוס, הייתה לאסוף את הציורים האחרונים שהיא ציירה, אותם העניקה לרוזנטל ולשוורץ לפני שעקרה לבריטניה. אן גנבה את ציור הפה משוורץ, וזה חשד כי הגנב הוא רוזנטל. חשדו הצית מחדש את הסכסוך ארוך השנים בין השניים, והוביל בסופו של דבר להזמנה לדו-קרב. בסוף הספר דויד תוהה האם הקוראים יאמינו לאירועים הבלתי אפשריים, שלטענתו באמת התרחשו אז.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דויד: נער בן 12, ג'ינג'י וממושקף. לאחר שחברו היחיד, אלישע, עזב לחיפה, אין לדויד חברים כלל, מלבד הארנב שלו ורוזנטל בן ה-70. את רוזנטל הכיר דויד כשהתנדב בבית האבות בו רוזנטל גר, ועימו הוא עובר הרפתקאות במהלך הסיפור. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של דויד כאדם בוגר בן 28, הנזכר באירועים מילדותו.
  • היינריך רוזנטל: קשיש בן 70, איש קטן ונמוך קומה, בעל רעמת שיער לבנה. הוא נועל נעלי ספורט בלבד, ומגוריו בבית האבות אינם מונעים ממנו להיות אדם פעיל ונמרץ, שחי את ההווה וסולד מנוסטלגיה. בצעירותו למד רוזנטל במגמה לצילום רפואי באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה. כשעלה ארצה, ולאחר שלא התקבל לעבודה בעיתון "הארץ", החל לצלם את ציוריהם של הציירים בבצלאל. כך פגש את אדית שטראוס והתאהב בה.
  • רודי שוורץ: בן גילו של רוזנטל, למד באוניברסיטת היידלברג יחד אתו. רוזנטל מתאר אותו כבריון קשוח, כאלוף האוניברסיטה בקליעה למטרה באקדח וכאחד ש"שבר את השיניים לחמישה סטודנטים גרמנים, שהעירו הערות מעליבות על היהודים."
  • אדית שטראוס: הייתה ציירת ידועה, הכירה את רוזנטל בחוגי הבוהמה הירושלמית. אדית הייתה חכמה, מוכשרת ויפת תואר. השניים היו זוג במשך תקופה, שלאחריה פתחה אדית במערכת יחסים עם רודי שוורץ- מה שגרם לאיבה בין רוזנטל לשוורץ. לאחר זמן, ובעקבות ההתנכלות שחוותה מידי אנשי המחתרות על רקע יחסיה עם קצין המנדט, חשה אדית שאינה שייכת עוד לארץ ישראל, ועזבה עם אהובה הבריטי לאנגליה, שם נולדה בתם, אן שטראוס. לאחר שנים מעטות נפטרה אדית באנגליה בנסיבות לא ידועות. לפני שעזבה, העניקה אדית את ציוריה האחרונים לשוורץ ולרוזנטל.
  • אן שטראוס: בתה של אדית שטראוס, המתוארת כיפת תואר בדומה לאמה. בקשתה האחרונה של אדית מבתה היתה שזו תחזיר לרשותה את הציורים שנתנה אשית לשוורץ ולרוזנטל. לכן גנבה אן את הציור משוורץ, ובכל הציתה מחדש את המריבה בינו לבין רוזנטל. כשנודעו לה ההשלכות של מעשה, חשה אן אשמה כבדה, ונרתמה לעזור לדויד לפתור את הסכסוך בין המבוגרים.
  • ורה קלוגר: עלתה ארצה מווינה שבאוסטריה, נשואה לאברהם - רופא במקצועו. ורה פתחה בארץ חנות שכונתית, שלימים הפכה לחנות עתיקות. דויד נוהג לבקר לעיתים בחנותה של ורה. היא מתוארת כסקרנית מאוד, בעלת חכמת חיים וידע רב, וכמי שמסייעת לדויד ולאן במאמציהם למנוע את הדו-קרב הצפוי בין רוזנטל לשוורץ.

קשר לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתאר מקומות רבים בירושלים לאורך השנים, מנקודות מבט שונות, הן של ילד צעיר בן 12 והן של קשיש שחי בירושלים שנים ארוכות. ניתן לחוש את סוגי האווירה הנבנים במהלך הספר, שכל אחד מהם מאפיין את ירושלים בתקופת זמן שונה. ירושלים משתנה לאורך ציר הזמן של הסיפור, והדבר מלמד את הקורא על התפתחותה של העיר לאורך השנים.

אחד המקומות המוצגים בספר הוא מטע התפוחים שליד רמת רחל, קיבוץ על יד ירושלים, והמקום בו נערך הדו-קרב.

מסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המסרים העולים מן הספר, בניסוחו של היינריך רוזנטל:

מה שבטוח הוא, שהחיים חשובים מכל דבר אחר — אפילו יותר מן הכבוד, שאני לא מבין בדיוק מהו.

היינריך רוזנטל (מתוך הספר "דו-קרב")

הבדלים בין גרסאות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המקורית של הספר יצאה בשנת 1982 ואוירה על ידי אבנר אברהמי. לעומתה, הגרסה המחודשת יצאה בשנת 2015 ואוירה על ידי מישל קישקה.

קישקה אייר את הספר בצורה מעט שונה מהאיורים של אברהמי, ולעיתים איוריו לא מדויקים ואינם תואמים את המידע בספר. דויד, גיבור הספר, הוא בעל משקפיים עגולים ורעמת תלתלים ג'ינג'ית באיורים המקוריים, ולעומתם באיורים של קישקה מסגרת משקפיו מרובעת ושיערו הג'ינג'י גולש.

בספר מתואר כי שוורץ גבוה בהרבה מרוזנטל אך באיורים במהדורה החדשה השניים בגובה כמעט זהה.

כחלק מהתאמת הספר לתקופה שבה יצאה גרסתו המאוחרת, היה צורך בהסברת מאפיינים של התקופה המתוארת בספר לילדים שקוראים אותו. למשל, כאשר דויד חיפש מידע בספרייה, הוסבר בגרסה החדשה: "בימים ההם עוד לא היה מחשב, לא גוגל ולא ויקיפדיה".

בגרסה המאוחרת, היה צורך בשינויים בניסוח הספר, עקב המעבר לשפה המקובלת בשנת 2015. לדוגמה, הביטוי "חוסר נימוס 'אַזְיָתִי'" נהפך ל"חוסר נימוס מובהק" והמילה "בעת" הוחלפה ל"בזמן" - עם זאת, הדקדוק של הספר עצמו לא השתנה באופן משמעותי.

עיבוד לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הפיק הערוץ הראשון דרמה טלוויזיונית בשם "דו קרב", שהתבססה על הספר. את הדרמה ביים תמיר פאול על-פי תסריט שכתבו הוא ושירלי רם-עמית, והיא הופקה על-ידי דוד טור. השחקנים הראשיים היו גדליה בסר (בתפקיד היינריך רוזנטל), הלל נאמן (רודי שוורץ), איילת זורר (אדית שטראוס/אן שטראוס) ויהונתן יידוב (דויד הילד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דו-קרב / דויד גרוסמן, באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד | ספריית פועלים
  2. ^ פרס זאב לספרות ילדים ונוער, באתר המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
  3. ^ "מצעד הספרים לילדים ולנוער" תשע"ז ע"ש מרים רות, באתר משרד החינוך