דומו (אלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאור של דומו (1922).

דומו (סינית: 斗母, אנגלית: Doumu, מילולית: אם הדובה הגדולה), הידועה גם בשם דומו יואנג'ון (סינית: Dǒumǔ Yuánjūn פין-יין: 斗母元君 "אלת המרכבה") וטאיי יואנג'ון (פין-יין:太一元君 Tàiyī Yuánjūn "אלת הגדול")[1], היא אלילה בדת הסינית העממית והטאואיזם. היא נקראת מתוך כבוד גם בשם טיאנהו (Tianhou 天后 "מלכת השמים"), במשותף עם אלות סיניות אחרות, במיוחד מאזו (Mazu), אשר נחשבות לפנים שלה. שמות אחרים שלה הם דאומו (Dàomǔ 道母 "אמא של" הדאו") וטאינמו (Tiānmǔ 天母 "אמא של גן עדן"), שהיא ההיבט הנשי האוניברסלי של אל השמיים.

היא נחשבת אמם של שבעת כוכבי הדובה הגדולה ושניים לא גלויים, הג'יוהואנגדאדי (Jiǔhuángdàdì 九皇大帝 "תשעת המלכים האלוהיים הגדולים")[1]. המרכבה הגדולה היא, בתרבות הסינית, כמו גם בתרבויות אחרות בעולם, סמל מסורתי של מקורו המוחלט של היקום (טיאן). לכן, דומו אינה האלה התת-קרקעית (הוטו- Houtu), וגם לא אלת הפריון ביקסיה (Bixia), אלא אלת ה"שמש" או אלה שמיימית. במקורות טאואיסטים מסוימים היא מזוהה בתור אלת החיים והמוות המסתורית זיוואנגמו (Xiangmu).בהקשר אליה, אל השמיים נקרא גם דופו (Dòufù 斗父 "Father of the Great Chariot, אב הכרכרה הגדולה")

בדוקטרינות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת הטאואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת הטאואיזם היא מזוהה באותו אופן כמו ג'יוטיאן זואנו (Jiutian Xuannü 九天玄女 "האישה המסתורית של תשעה השמים") וזיוואנגמו (西王母Xiwangmu "המלכה האם של המערב"), המייצגת את אמא של בן אלמוות "הפעוט האדום". זה מקשר אותה ישירות אל המיתוסים על הלידה והחניכה של לאו דזה, p. 1207. ואל הקיסר הצהוב (אשר אימו- פובאו (Fubao) נכנסה להריון איתו

אחרי שהיא הייתה מגורה על ידי ברק, או אחרי שהסתובבה, הדובה הגדולה[2]), כפי שמעיד בין השאר, ג'י הונג (283-343)[3].

הפרשנות הבודהיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסורות וג'ריאניות של הבודהיזם הסיני (הטאנגמי - Tangmi), דומו שולבה עם הבודהיסטווה מאריסי (Marici), לפחות על ידי שושלת טאנג. מאריסי גם כן מתוארת בתור אמא של הדאו והדובה הגדולה, במרכזם של שמיי האנרגיה הראשונית של ברהמה (Brahma). המרכבה של מאריסי נמשכת על ידי שבעה חזירים[1].

תיאורים אומנותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דומו בוויקישיתוף
  • Fowler, Jeanine D. (2005). An Introduction to the Philosophy and Religion of Taoism: Pathways to Immortality. Sussex Academic Press. ISBN 1845190866.
  • Pregadio, Fabrizio (2013). The Encyclopedia of Taoism. Routledge. ISBN 1135796343. שני כרכים: 1)-ל; 2) L-Z.
  • Wells, Marnix (2013). The Pheasant Cap Master and the End of History: Linking Religion to Philosophy in Early China. Lulu.com. ISBN 1931483264.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Wells (2013), עמ' 10
  2. ^ Yves Bonnefoy, Asian Mythologies.
  3. ^ 抱朴子曰:復有太清神丹,其法出於元君。元君者,老子之師也。太清觀天經有九篇,云其上三篇不可教授,其中三篇世無足傳,常瀋之三泉之下,下三篇者,正是丹經上中下,凡三卷也。元君者,大神仙之人也,能調和陰陽,役使鬼神風雨,驂駕九龍十二白虎,天下衆仙皆隸焉,猶自言亦本學道服丹之所致也,非自然也。ctext.org.