דוד צבי זילברשטיין
 | |
| לידה |
1897 תרנ"ז  |
|---|---|
| פטירה | י"ט בחשוון תשל"ט (בגיל 81 בערך) |
| מקום קבורה | בית הקברות קריית שאול |
  | |
הרב דוד צבי זילברשטיין (ה' בתשרי תרנ"ח, 1 באוקטובר 1897 – י"ט בחשוון תשל"ט, 19 בנובמבר 1978) היה רב, איש חינוך ופעיל ציבור חרדי בפולין ולאחר מכן ביישוב החדש בארץ ישראל. כיהן כמזכיר מרכז חינוך התורה בארץ ישראל ומרבני תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפולין, בנו של אביגדור זילברשטיין, מחסידי גור. קיבל חינוך תורני. בצעירותו הצטרף לפועלי אגודת ישראל בפולין והחל בפעילות ציבורית. בשנת תרפ"ג (1923) השתתף כנציג פועלי אגודת ישראל בכנסייה הגדולה הראשונה. במהלך הדיונים הוא דיווח על פעילותה של תנועת פועלי אגודת ישראל והעלה דרישה מבעלי בתי חרושת החרדים להעסיק פועלים שומרי דת. שימש כמנהל ישיבת תורת חסד בפולין. פרסם מאמרים בביטאונים האגודאיים בפולין "דרכנו" ו"דגלנו".
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. היה ממייסדי בית הספר החרדי הראשון בתל אביב "סיני" ונמנה עם צוות מחנכיו ובהם זלמן ינקלביץ ויהודה מאיר אברמוביץ. כמו כן, היה מורה בסמינר שרנסקי בתל אביב[1].
בשנות ה-30 ייסד הרב שמואל גריינימן את "מרכז חינוך התורה החרדי", שאיגד את מוסדות החינוך הדתיים והתורניים בארץ ישראל, מתוך מטרה לשמור על עצמאות החינוך החרדי. הרב זילברשטיין התמנה למזכיר הארגון והיה הרוח החיה בפעילותו. הוא יזם וערך בתל אביב כינוסי רבנים ואנשי ציבור והיה מהנואמים המרכזיים. בלט בכישרונו הרטורי והרבה לדרוש ברבים ועורר את הצורך לעסוק בחיזוק הדת. היה ממעוררי הרעיון של "מסע התשובה" בערים ובמושבות הארץ והיה יד ימינו של הרב הרצוג במסע זה.
לאחר קום המדינה הוקם "הזרם הרביעי" ולאחר מכן החינוך העצמאי ופעילותו של "מרכז חינוך התורה" פסקה. עם זאת המשיך הרב זילברשטיין בפעילות ציבורית וחינוכית ענפה. הוא ארגן כינוסים שונים בנושאי חינוך, שבהם קרא להגביר את הפעילות בקרב ילדי העולים מארצות אירופה וצפון אפריקה. הוא גם פרסם מאמרים בנושא בכתבי העת החרדים של אותה תקופה, ובהם "הנאמן" ובית יעקב" ו"שערים", ובהם הציע את רעיונותיו.
במשך כעשרים וחמש שנה כיהן כרב בתל אביב וראש מחלקת השבת ברבנות המקומית. בתקופת רבנותו המשיך לפעול לחיזוק ענייני הדת בעיר.
נפטר בשנת תשל"ט, ונקבר בבית הקברות קריית שאול. בתו בלה נישאה ליוסף אנגל. הם היגרו לארצות הברית, שם נישאה בתם הניה לרב חיים וואלקין.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנאום והמאמר, תש"כ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסמינאריון בית יעקב בתל אביב, הצופה, 19 באוקטובר 1938
| בקרת זהויות |
|
|---|