דוד צבי בנעט
 | |
| דוד צבי בנעט, קיץ 1935 | |
| לידה |
1893 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1973 (בגיל 80 בערך) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| תלמידי דוקטורט |
חוה לצרוס-יפה, יהושע בלאו |
  | |
דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד צבי בנעט נולד בקרוטושין שבקיסרות הגרמנית, בנו של פרופ' אדוארד בנעט, שהיה רב ולימד בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין. דוד צבי בנעט שימש כמנהל המחלקה המזרחנית בספרייה הלאומית בארץ ישראל והיה ממייסדי המכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית. מ-1936 עד 1959 היה מרצה בכיר ואחר כך פרופסור בחוג לשפה ולספרות ערבית שבאוניברסיטה העברית. הוא ממניחי המסד לחקר הערבית היהודית, תחום שבו המשיך תלמידו יהושע בלאו.
במלחמת העצמאות שירת ביחידת שפ"ן - שירות פענוח נסתרות, בתחום פיצוח צפנים.
בנעט הלך לעולמו בירושלים ב-1973.
מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה הלוי ואלגזאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאמרו זה משווה בנעט בין ההוגה היהודי לאסלאמי. בנעט מציג את אל-ע'זאלי כהוגה דעות מוסלמי השסוע בין רציונליות צרופה לבין יאוש מיסטי מן האפשרות להמשיג את האל בכוח המחשבה. בנעט רואה את ר' יהודה הלוי כמי שדגל בהגעה להגשמה עצמית על ידי קיום מצוות הדת בד בבד עם קבלת המדע היווני. בעוד שאלגזאלי ראה את קיום המצוות כשלב מקדים להגעה לשלמות מוסרית, הרי שיהודה הלוי מציב התנהגות מוסרית כתנאי מקדים לקיומה של פרקטיקה דתית וקיום מצוות הדת כחלק מהקהילה כעדיפה על חיי נזירות בבדידות מזהרת. בנעט חקר את ספר הכוזרי כל ימי חייו והוא מתאר את תפישת יהודה הלוי את הדתות השונות כשלב מקדים לבואו של המשיח, עת האנושות תתאחד תחת כנפיה של דת אחת, היא הדת היהודית.
בנעט חדר גם לעומקה של הפילוסופיה של בחיי אבן פקודה ותפש אותו, כמו את רבי יהודה הלוי, כמי שמעמיד את המעשים במרכזה של הדת, אולם תנאי לכך היא תשתית מוסרית הולמת העומדת בבסיסם של המעשים.
הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבין ההוגים שחקר, הייתה זו דמותו של הרמב"ם שבנעט העריץ יותר מכל. הוא ערך את התכתבותו של הרמב"ם יחד עם תלמידו יוסף בן יהודה אבן שמעון והוסיף לה הגהה ופרשנות.
ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Studia orientalia: memoriae D. H. Baneth dedicata / editorial Board: J. Blau et al., Jerusalem: Magnes Press, Hebrew University, 1979
- חקרי מזרח לזכר דוד צבי בנעט, ירושלים תשל"ט, הוצאת מאגנס
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמית לוי, מר פרידמן, גם אתה אינך יודע מהו שווא מרחף?, באתר הארץ, 31 במאי 2023- 'בנט, דוד צבי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 88–89. (הספר בקטלוג ULI)
- יהושע בלאו, "פרופיסור דוד צבי בנעט ז"ל", קריית ספר מח (תשלג 1973) 490
- יעקב בן אליעזר לוינגר, ספר הכוזרי במקורו הערבי (על מהדורת בנעט-בן-שמאי, "ספר הכוזרי לר’ יהודה הלוי" (1977)), ידיעות אחרונות - תרבות, ספרות, אמנות (30.9.1977)
- יצחק נבון, "בנעט המורה", חקרי מזרח (תשלט 1979) ז-ח
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד צבי בנעט (1893-1973), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת המאמרים של דוד צבי בנעט באתר רמב"י
- מידע על בנעט, דוד צבי, 1893-1973 בקטלוג הספרייה הלאומית
- עמית לוי, במלאות חמישים שנה למותו של בנעט, באתר הארץ, 31 במאי 2023
