דוד פרידמן (בנקאי)
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1930 סיגט, רומניה |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 2011 (בגיל 80) רעננה |
| מקום קבורה | בית העלמין כפר נחמן |
| תאריך עלייה | 1948 |
| תפקיד | מנכ"ל בנק לאומי, מנכ"ל בנק איגוד, יו"ר אפריקה-ישראל |
| בת זוג | שולמית פרידמן |
| מספר צאצאים | 4 |
אליעזר דוד פרידמן (30 באוקטובר 1930 – 22 בפברואר 2011) היה בנקאי ישראלי, שעמד בראש קבוצת בנק לאומי בשנים 1988–1996.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידמן נולד בשנת 1930 בעיר סיגט ברומניה לרב אהרן פרידמן שנפטר כשפרידמן היה בן 3, ומלכה לבית ויליגר, שישי מתוך שבעה ילדים. גדל בעיר סיביו, שם למד לימודים תיכוניים וזכה גם להשכלה תורנית בישיבה. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה שלושה מאחיו הגדולים הצטרפו לישיבת חסידות סאטמר בהונגריה. במהלך המלחמה אחד מהם נלקח לאושוויץ, אשתו וביתו הומתו אך הוא ניצל, התחתן מחדש והקים משפחה של 11 ילדים. האח השני נלקח למחנה עבודה, וככל הנראה מת במחנה בוכנוואלד לאחר שחרור המחנה. אמו של פרידמן הספיקה להציל את הצעיר מבין שלושת האחים.
ב-1948 עלה פרידמן לישראל והתגורר תחילה בירושלים, ולאחר נישואיו עבר לתל אביב ואחרי כן לבני ברק. השתחרר משירות צבאי ב-1953, ואת עבודתו הראשונה בתחום הכלכלה לאחר השחרור השיג באמצעות לשכת העבודה[1].
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1953–1962 עבד פרידמן במחלקת החשבונות והדיווח במשרד החשב הכללי במשרד האוצר וכחשב משרד השיכון, ולאחר מכן הצטרף לבנק לפיתוח התעשייה כגזבר.[2] ב-1969, בזמן שכיהן כסמנכ"ל הבנק, התמנה לתפקיד מנכ"ל משותף שלישי בבנק א"י-בריטניה,[3] ובשנים 1974–1976 שימש מנכ"ל משותף בבנק לפיתוח התעשייה לצד יהודה גיל.[4] כמו כן היה חבר במועצות המנהלים של החברות "צבע" ו"בת אור"[1].
בשנת 1976 התפטר מתפקיד המנכ"ל המשותף[5] והצטרף לבנק לאומי כמשנה לנשיא השלוחה בניו יורק. עם שובו לארץ לאחר 4 שנים התמנה למשנה למנהל הסניף המרכזי בבנק, ואחר כך למנהל הסניף המרכזי. ב-1984 נכנס לתפקיד ראש החטיבה הבינלאומית והנהיג מהפכה בניהול קווי האשראי של הבנק, ובשנים 1986–1988 כיהן כמנכ"ל בנק איגוד, שהיה אז חברה-בת של בל"ל, וכיו"ר אפריקה - ישראל, חברה-בת נוספת של הבנק.
ב-10 בנובמבר 1988 הוכרז כי יחליף את צדיק בינו בתפקיד מנכ"ל בנק לאומי.[6] בין היתר הוא זכור כמי שהצליח לשקם, בסיוע המשנה למנכ"ל פיוטרקובסקי, את יחסי העבודה בין עובדי הבנק להנהלה.[7] פרידמן נשאר בתפקיד עד לשנת 1996 ולאחר פרישתו התמנה ליושב ראש דירקטוריון הבנק. באוגוסט 1990 ויתר על חוזה העסקה אישי בבנק ועבר להסכם קיבוצי תוך ויתור על פיצויים ותגמולים, ובשנת 1991 התפרסם כי שכרו החודשי בעת שכיהן כמנכ"ל עמד על 38,872 ש"ח (80,000 ש"ח לפי השווי ב-2021).[8] ביולי 1999 הודיע על פרישתו מתפקיד המנכ"ל מסיבות אישיות, ובמקומו מונתה לתפקיד גליה מאור. לאחר פרישתו המשיך לשמש כיו"ר אפריקה-ישראל, עד לרכישתה של החברה בידי לב לבייב. לאחר מכן התמנה פרידמן לדירקטור בחברה עד לשנותיו האחרונות.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידמן התגורר בשנותיו האחרונות ברעננה, היה נשוי לשולמית לבית לאבל, ואב לבת ושלושה בנים. בנו אהרן נהרג במהלך שירותו הצבאי.[9]
בראיון בעת שהיה סמנכ"ל הבנק לפיתוח התעשייה סיפר כי 3 פעמים בשבוע הוא מתפנה מעיסוקיו כדי ללמוד דף גמרא בחברותא[1]. היה בעל תפילה בימים הנוראים, מסר מדי יום שיעור דף היומי בבית הכנסת, והיה מקורבו של האדמו"ר מקרעטשניף.[10]
פרידמן נפטר בגיל 81 ונטמן בבית העלמין כפר נחמן ברעננה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 דיוקנם של "מנהלים צעירים" | הצפה | 9 אוגוסט 1968 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הצפה | 29 ספטמבר 1969 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ םמנכ"ל בנק לפיתוח התעשיה נתמנה למנכ"ל בבנק א"י-בריטניה | מעריב | 28 ספטמבר 1969 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שמח לחזור הביתה | חדשות | 15 נובמבר 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ התפטר אחד משני מנב"לי הבנק לפיתוח התעשיה. | דבר | 29 מרץ 1976 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ דוד פרידמן נתמנה מנכ"ל בנק לאומי | מעריב | 10 November 1988 | Newspapers | The National Library of Israel, באתר www.nli.org.il (באנגלית)
- ^ סטלה קורין-ליבר, בינו חוזר הביתה, באתר גלובס, 27 באפריל 2003
- ^ שכרו החודשי של המנכ"ל דוד פרידמן-38,872 ש"ח | מעריב | 28 מרץ 1991 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ סמל אהרון פרידמן, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ המנכ"ל החרדי של 'לאומי' • ר' לייזר פרידמן ז"ל, באתר בחדרי חרדים