דוד פישר
 | |
| דוד פישר, 2013 | |
| לידה |
14 באוקטובר 1956 (בן 67) פתח תקווה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דוד פישר (נולד ב-14 באוקטובר 1956) הוא במאי קולנוע ומפיק סרטים תיעודיים, מנהל ומרצה לקולנוע בישראל ובחו"ל. בין השנים 1999 ל-2008 כיהן כמנהל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. פישר יצר את הטרילוגיה המשפחתית של הסרטים רשימת אהבה (2000), מוסטאר הלוך ושוב (2011) ושישה מיליון ואחד (2011).
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד פישר נולד בפתח תקווה ליוסף (יליד וישאו דה סוס, רומניה) ומלי (ילידת וושקבוץ, אוקראינה) במשפחה בת חמישה ילדים. שני הוריו הם ניצולי שואה.
דוד היה חניך ומדריך בתנועת הנוער השומר הצעיר בקן פתח תקווה. במסגרת השירות הצבאי שירת בנח"ל והיה חבר בגרעין "נשנה" שיועד להתיישבות בקיבוץ זיקים.
פישר סיים את החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ב-1983. התסריט לסרט הגמר "מנוסת החוגלה", בכיכובו של דורון תבורי, נכתב על ידי הסופר ישראל ברמה. לאחר מכן החל לעבוד בטלוויזיה החינוכית ובשנת 1989 נטל חלק בקבוצה שייסדה את סדנאות הווידאו הלימודיות של מוזיאון תל אביב לאומנות.
החל משנת 1990 הוא יוצר סרטים דוקומנטריים[1][2].
בשנת 1999 הוא נבחר להיות מנהל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וכיהן כמנהל כללי ומנהל אמנותי עד 2008 (הרחבה בהמשך).
בין השנים 2002 ל-2009 פישר תרם לעיתונות הכתובה והאינטרנטית כתבות בתחומי חברה ותרבות[3][4][5][6][7][8][9][10][11] ויזם את "דוקומנטלי" – אנתולוגיה ראשונה של מאמרים על יצירת קולנוע דוקומנטארי ישראלי, בהוצאת עם עובד[12].
לאחר סיום כהונתו כמנהל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה פישר הוזמן לשמש כמפיק להפקת סדרת הדרמה בארבעה חלקים "The Promise" שהופקה על ידי Daybreak Pictures עבור Channel 4 ו-Canal Plus בתמיכת ARTE.
בשנת 2009 הוא הקים את חברת פישר פ'יצרס בע"מ באמצעותה הוא מפיק, כותב ומביים את סרטיו.
פישר מלמד קולנוע במכללות ובאוניברסיטאות בארץ ובעולם ומשמש מנטור ליוצרים בתחילת דרכם [13]. בארץ הוא שימש מרצה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, במכללת בית ברל ובבית הספר לקולנוע מעלה.
בארצות הברית שימש מרצה במחלקה ללימודי הקולנוע באוניברסיטת ייל[14], באוניברסיטת ברנדייס[15][16] ובאוניברסיטת ווסליאן בקונטיקט[17].
בשנת 2012 היה פישר הישראלי הראשון שזכה במענק פיתוח לסרט הדוקומנטרי "להיות או לא להיות באידיש" מהקרן הלאומית למדעי הרוח NEH בארצות הברית.
כמנהל בקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1999 ל-2008 כיהן כמנהל כללי ומנהל אמנותי של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה התומכת בהפקות של סרטים עצמאיים, ברובם דוקומנטריים, ביניהם: ואלס עם באשיר, מחסומים, אביב, מועדון בית הקברות, הילדים של ארנה, וסרטים עלילתיים כ-חופשת קיץ. בשנים 2003 ו-2004 דורג כאחד ממאה האנשים מובילי התרבות של ישראל בעיתון ידיעות אחרונות[18][19][20].
מבין הפרויקטים שיזמה הקרן בשנות כהונתו:
- וידאו אקטיביזם- לעידוד אחריות אזרחית בקרב יוצרי קולנוע ישראלים.
- סיפורי ילדים - בסדרה שכוונה לקהלים צעירים במטרה להרחיב את קהל היעד לסרטים דוקומנטריים.
- כרטיס ביקור - לעידוד היצירה של במאים מתחילים בסרטם הראשון[21].
- סיפור מהסרטים - סדרת דרמות המבוססות על ספרות ישראלית מקורית בהוצאת כתר[22].
- פנים אחרות - לפיתוח והפקת דרמות המבוססות על סיפורים מאת ש"י עגנון[23].
- תוכנית MEDEA של האיחוד האירופאי - לתמיכה בהפקת קו-פרודוקציות בין ארצות אירופה לארצות הים התיכון.
- גרינהאוס (Greenhouse) - תוכנית לפיתוח סרטים דוקומנטריים המיועדת ליוצרים צעירים מישראל ומשאר ארצות הים התיכון, כולל מדינות שאין לישראל איתן יחסים דיפלומטים. התוכנית, בתמיכת האיחוד האירופי בסכום של 1.5 מיליון יורו, נתקלה בשנתה הראשונה בהתנגדות מצד ארגוני השמאל בישראל ויוצרים פלסטינים, אך הפכה לתוכנית משפיעה ומוכרת בעולם[24][25][26].
- הקמת מסגרת לפיתוח סרטים דוקומנטריים באורך מלא בשיתוף עם ה-National Film Board of Canada.
- מחוות לסרטי תעודה ישראליים במקומות שונים בעולם. בשנים 2002 ו-2003 לקח פישר חלק במיזם הקרנה של סרטים דוקומנטריים ישראליים בקהיר. האירוע לא פורסם בתקשורת לבקשת היזם המצרי.
כשופט בפסטיבלים ואירועי קולנוע בארץ ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פישר הוזמן לשפוט בתחרויות ובפסטיבלים דוקומנטריים בינלאומיים, ביניהם: פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי בקוסובו 2014[27], פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי הבינלאומי IDFA באמסטרדם 2011, פסטיבל זאגרב-דוקס קרואטיה 2009, יו"ר צוות השיפוט של "עגן הזהב" בפסטיבל הסרטים חיפה 2008, תחרות האקדמיה האירופאית לקולנוע EFA בתחום הדוקומנטרי 2007, חבר הפאנל הבינלאומי של ITVS בארצות הברית 2007, נשיא חבר השופטים הדוקומנטארי בפסטיבל הבינלאומי של קארלובי-וארי 2005[28], פסטיבל הוט דוקס בטורונטו 2005, הפסטיבל הבינלאומי דוק לייפציג 2005[29], הפסטיבל הדוקומנטרי הבינלאומי דוקפסט מינכן 2004 וב"יורומד-קפה", פסטיבל ים-תיכוני, רומא 2004.
חברות בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה משנת 1998.
- חבר האקדמיה האירופית לקולנוע (EFA) משנת 2004.
- חבר באיגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל משנת 1992.
- חבר בהנהלת מכון משואה בין השנים 2008–2011.
- חבר בהנהלת הפסטיבל הבינלאומי דוקאביב בתל אביב בשנים 2000–2001.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטו של פישר רשימת אהבה זכה בפרס וולגין לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים (2000)[30], בפרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר של האקדמיה הישראלית לקולנוע (2000), בפרס דוקונוגה לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר (2000)[31] בפרס הצטיינות בפסטיבל הבינלאומי בטייוואן (2002)[32] ובפרס הברונזה בפסטיבל הקולנוע WorldFest יוסטון, ארצות הברית 2001[33].
הסרט שישה מיליון ואחד זכה בפרס ליצירה בתחום הציונות של משרד התרבות והספורט (2012)[34], פרס Silver Horn לבמאי הטוב ביותר של סרט באורך מלא בפסטיבל הבינלאומי קרקוב (2012)[35] , פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר של פסטיבל דוקפסט במינכן (2012)[36] ,ציון לשבח בפסטיבל דוקסה בוונקובר (2012)[37] ופרס הסרט הגרמני הטוב ביותר (כקו-פרודוקציה ישראל-גרמניה) בפסטיבל הקולנוע היהודי בברלין (2012).[38]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארבעת אחיו של פישר הם: אסתי פישר היים, מייסדת המרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית לאימון אישי מקצועי, עו"ד גדעון פישר, עו"ד רונאל פישר והשחקן והמוזיקאי אמנון פישר. אחיו ואחותו של פישר מופיעים בסרטיו רשימת אהבה ושישה מיליון ואחד. אמנון פישר יצר את המוזיקה לסרטיו רשימת אהבה, מוסטאר הלוך ושוב ו-לא רחוב ולא נעליים[39]. דוד נשוי ללילי, אמנית וקלינאית תקשורת, ולהם שלושה ילדים: הבנות – יעל ודניאל והבן יובל, שניצב במרכז סרטו של פישר מוסטאר הלוך ושוב.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | אורך | תקציר |
|---|---|---|---|
| 2015 | לא רחוב ולא נעליים | 50 דק' | רחוב נוה-שאנן בדרום תל אביב, שהיה ידוע כ"רחוב הנעליים", מציג זה לצד זה, סוחרים יהודיים, מהגרים מפיליפינים, פליטים מאפריקה, עוברי אורח שיש להם סיפור. כולם גיבורים לרגע בג'ונגל האנושי, בסרט המנסה לפענח את החוקיות שלו. הופק עבור הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה. |
| 2011 | שישה מיליון ואחד | 93 דק' | מסע כואב, מרגש אבל גם רווי הומור של דוד הבמאי בעקבות יומן השואה של אביו שהתגלה רק לאחר מות האב, יוסף פישר. קו-פרודוקציה ישראל-גרמניה-אוסטריה. הופק עבור YES דוקו ו-ARTE בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. |
| 2011 | מוסטאר הלוך ושוב | 72/52 דק' | הבמאי דוד פישר יוצא לחפש את הקשר לבנו יובל שעזב את הבית ונסע ללמוד בתיכון בינלאומי בעיר מוסטאר שבבוסניה והרצגובינה. הופק עבור הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה בתמיכת קרן מקור. |
| 2000 | רשימת אהבה | 90 דק' | לאחר מות הוריו, דוד פישר מגייס את אחותו ושלושת אחיו לחיפוש אחר אחותם האבודה שנלקחה מהוריהם עם לידתה בשנת 1951. הסרט הופק עבור ערוץ 8 בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. |
| 1998 | אחות קטנה, אחות גדולה. | 60 דק' | האחיות הדי וליבי ניצלו ממחנות הריכוז הנאצים ובנו את ביתן בסטוקהולם. הן עברו בחייהן דרך דומה אבל חוות אחרת את הטראומה. בהשתתפות ביבי אנדרסון. הופק עבור נוגה תקשורת ערוץ 8 בשיתוף SVT הטלוויזיה השוודית וקרן האיחוד האירופי[40]. |
| 1997 | עניין של רועים | 80 דק' | זיעה, מתח, אהבה ומשברים בחיי מגדלי בקר יהודים ודרוזים ברמת-הגולן בצל החשש מנסיגה אם יבוא השלום. הסרט הופק במסגרת פרויקט "קו-התפר" של "שרות הסרטים הישראלי". |
| 1997 | עם ברק בעיניים | 25 דק' | שלוש נקודות מבט שונות של אנשי חינוך בישראל: אביטל גבע, הרב יואל בן-נון וד"ר רוני אבירם. |
| 1997 | ימים אבודים בנובמבר | 25 דק' | במלאת שנתיים להירצחו של יצחק רבין הסרט עוקב אחרי רשימת הפגישות שהמתינו לראש הממשלה בשבועיים שלאחר הירצחו. הופק עבור "עובדה" ערוץ 2. |
| 1996 | קברו אותו והוא חי | 70 דק' | מזל סעיל, אשה עגונה, יוצאת לחפש את בעלה דני סעיל, פעיל הפנתרים השחורים, שלאחר היעלמו נחשד על ידי השב"כ כבוגד - וע"י חבריו כסוכן מוסד. הסרט השתתף בפסטיבלים: ירושלים, לייפציג, פיפא ביאריץ, World Fest, מונטריאול. הופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן טלוויזיה ליצוא, עבור הטלוויזיה הישראלית ערוץ 1[41]. |
| 1996 | המתווך | 60 דק' | על ההתנקשות בחייו של המתווך, הרוזן השוודי פולקה ברנדוט, במלחמת העצמאות. עבור המחלקה הדוקומנטארית, הטלוויזיה הישראלית, ערוץ 1. |
| 1995 | מיסטר X | 25 דק' | חידת חייו ומותו של אברום אגם, הסוכן הסמוי של זרועות הביטחון שכונה מיסטר X. במסגרת "מבט שני" הטלוויזיה הישראלית, ערוץ 1. |
| 1993 | נעדרים | 40 דק' | מפגש בין יונה באומל לעיסא חאמד, שני צדדים למתרס הנעדרים במזרח-התיכון. עבור ערוץ 1. |
| 1993 | צינורות מקבילים | 50 דק' | פרופ' יהודה אלקנה וסטודנטים מהתוכנית למצוינות בינתחומית באוניברסיטת תל אביב ומולם רם כהן, בן-דרור ימיני והסטודנטים בתוכנית להכשרת פעילי ציבור בשכונות. עבור מח' תעודה ערוץ 1. |
| 1993 | נופים של זיכרון | 25 דק' | המיתוס הלאומי וכתיבתו בנוף - אנדרטאות לנופלים בישראל - הופק בתמיכת המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון עבור ערוץ 2 הניסיוני. |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד פישר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דוד פישר, באתר AllMovie (באנגלית)
דוד פישר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אתר הבית של פישר פיצ'רס
- דוד פישר ב-ITVS
- הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
- אתר תוכנית גרינהאוס
- ציון נאנוס, "למה אתה כל הזמן שואל אותי על המספר הזה 6 מיליון? הוא כל כך לא חשוב", באתר מאקו, 17 בינואר 2022
- אבנר שביט, למה דווקא שישה מיליון? הסרט שמעז לבחון מחדש את המספר הכי קדוש לנו, באתר וואלה!, 25 בספטמבר 2021
- שמוליק דובדבני, מאיפה הגיע המספר 6 מיליון? סרט תיעודי חדש צולל לסוגיה, באתר ynet, 30 בספטמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמיר קמינר, דברים שרואים משם, ידיעות אחרונות, 28.8.1998
- ^ דנה צימרמן, פורטרט של אישה נעלמת, הארץ, 16.5.1999
- ^ דוד פישר, הקולנוע מחכה למג'דלה, באתר ynet, 22 במרץ 2007
- ^ דוד פישר, הפיתרון לערוץ הראשון, באתר ynet, 11 בינואר 2006
- ^ דוד פישר, חשיפה כפתרון לבושה, באתר ynet, 3 ביוני 2007
- ^ דוד פישר, הזמרים משתמטים? שימו אותם בלהקה, באתר ynet, 3 בספטמבר 2007
- ^ דוד פישר, להסיר המגבלות מלוח המשדרים של ערוץ 2, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2006
- ^ דוד פישר, לשנות את השיטה, באתר nrg, 20 בפברואר 2008
- ^ דוד פישר, תמונה מטושטשת, באתר nrg, 30 באוקטובר 2007
- ^ דוד פישר, כבר לא בן חורג, באתר nrg, 18 בפברואר 2007
- ^ מאמרו "מזל סעיד ואני - אמן ולא שליח" פורסם ברבעון "פנים" בעריכת רוביק רוזנטל
- ^ הספר "דוקומנטלי" בהוצאת עם עובד [1]
- ^ [2] Docuvillage Mentorship
- ^ Documentary Film Workshop, Yale University [3]
- ^ Documentary Filmmaker: When Private Goes Public, Brandeis University Seminar [4]
- ^ Israeli Documentary Film, Brandeis University Seminar [5]
- ^ When Private Meets Public in Israeli Documentary Films, Wesleyan University Seminar [6]
- ^ דוד פישר, 100 האנשים מובילי התרבות של ישראל 2004, באתר ynet, 20 במאי 2004
- ^ ארי ליבסקר, פישר והשרוטים, באתר גלובס, 14 בפברואר 2002
- ^ הכהונה של דוד פישר מוארכת בשלוש שנים נוספות, News1 [7]
- ^ שירות אייס, נבחרו 50 הסרטים שישתתפו בפרוייקט ’כרטיס ביקור’ של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, באתר ביזפורטל, 29 במרץ 2006
- ^ אביבה קרול, טלעד משיקה בפסטיבל חיפה את פרויקט "סיפור מהסרטים", באתר גלובס, 28 בספטמבר 2004
- ^ פרויקטים באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה [8]
- ^ איתי שטרן, מזרח תיכון חדש, באתר nrg, 20 בפברואר 2006
- ^ דני ספקטור, על בתים ירוקים וצביעות, גלי צה"ל, 3.6.2006
- ^ Edna Fainaru, Israeli-Palestinian consortium joins forces to promote docs, Screen International, 23.11.2006
- ^ דוד פישר חבר צוות השופטים בפסטיבל הקולנוע הדוקמנטרי בקוסובו 2014 [9]
- ^ דוד פישר נשיא חבר השופטים הדוקומנטרי בפסטיבל הבינלאומי של קארלובי-וארי 2005 [10]
- ^ דוד פישר שופט בפסטיבל הבינלאומי של דוק לייפציג 2005 [11]
- ^ פרס וולגין לסרט הדוקומנטארי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים (2000) [12]
- ^ שני זוכים ב"דוקונגה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2000
- ^ פרס הצטיינות בפסטיבל הבינלאומי בטייוואן (2002) [13]
- ^ [14] פסטיבל הסרטים WorldFest
- ^ [15] פרס ליצירה בתחום הציונות
- ^ פרס Silver Horn לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קרקוב (2012) [16]
- ^ הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר פסטיבל דוקפסט במינכן (2012) [17]
- ^ ציון לשבח בפסטיבל דוקסה בוונקובר (2012) [18]
- ^ פרס הסרט הגרמני הטוב ביותר (כקו-פרודוקציה ישראל-גרמניה) בפסטיבל הקולנוע היהודי בברלין (2012) [19]
- ^ חן קוטס-בר, פצעי בגרות: המשפחה של רונאל פישר נחשפת בסרט חדש, באתר nrg, 25 במרץ 2012
- ^ [20] אחות קטנה, אחות גדולה - באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
- ^ עידית אברהמי, כולם עושים קולנוע דוקומנטרי, אבל רק מעטים מצלמים מאחורי הקלעים, באתר הארץ, 20 ביוני 2005