דוד ניי (זמר אופרה 1905–1945)
 | |
| לידה |
18 בספטמבר 1905 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1945 (בגיל 39) הרשינג, אוסטריה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| סוג קול |
טנור |
| בן או בת זוג |
איבויה דרווש |
  | |
דוד ניי (זמר אופרה 1905–1945) (בהונגרית: Ney Dávid,; בודפשט, 18 בספטמבר 1905 – הרשינג, 1 ביוני 1945) היה זמר אופרה (טנור) הונגרי-יהודי שנספה בשואה. סבו היה דוד ניי (זמר אופרה 1905-1842) והוא נולד כ-18 ימים לאחר מות סבו, על כן ניתן לו השם דוד. דודו היה זמר האופרה ברנאט ניי, בן דודו היה הכנר טיבור ניי ואשתו זמרת האופרה (סופרן) אִיבּוֹיָה דַרְווַש (מקודם דויטש).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון וקולנוע בבודפשט בשנת 1926 ניי הפך לשחקן של התיאטרון ההונגרי של פשט. בז'אנר זה לא היה לו נוח, ובשנה שלאחר מכן נרשם לחוג הזמר של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם למד בתחילה במקביל לעבודתו בתיאטרון.
בעונת 30–1929, הוא התקבל על ידי בית האופרה במלגה, וכחבר קבוע מהעונה שלאחר מכן. הוא שר בעיקר תפקידי ואגנר, אך הרפרטואר שלו כלל הופעות רבות של קומפרימאריו (משנה).
הניו יורק טיימס, במאמרו ב־21 בנובמבר 1937 News from Hungary, מזכיר את הופעת שתי האופרות של הובאי באותו זמן, ובמאמר מוזכר גם דוד ניי:
"לכבוד ינה הובאי, הכנר והמורה ההונגרי המפורסם, שתי אופרות שלו, "ונוס ממילו" ו"הכנר מקרמונה", הועלו לאחרונה בבית האופרה המלכותי בבודפשט. ... ההופעה הייתה חדשה כמו גם המבצעים ובהם אימרה פאלו כסקופאס, יאנוש הלמוש כפרקסיטלס, פאל קומארומי כמדיאס, אנדור לנדוואי כטלמכוס, דוד ניי כפריקליטוס.[1]"
כתוצאה מהחוק היהודי השני, הוא הורחק מהמוסד בסוף עונת 39–1938, ובאותה תקופה יכול היה להופיע רק במסגרת אומני אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. הוא גם שר באופן קבוע בבתי כנסת. הוא גויס לשירות העבודה (עבודות כפייה עבור יהודים במסגרת הצבא ההונגרי) בשנת 1944. משם הוא נלקח למחנה הריכוז גונסקירכן (מחנה הריכוז גונסקירכן, הידוע רשמית בשם וולס 2, היה אחד ממחנות המשנה הקטנים יותר של מחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה שהוקם במהלך החודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה). הוא חלה שם בטיפוס הבהרות ומת לאחר שחרורו בבית החולים הרשינג במחנה.
תפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ludwig van Beethoven: Fidelio – Florestan; Első fogoly
- Vincenzo Bellini: Norma – Flavio
- Berté Henrik: Három a kislány – Franz Schubert
- Léo Delibes: Lakmé – Egy domben
- Gaetano Donizetti: Lammermoori Lucia – Normann
- Gaetano Donizetti: Don Pasquale – A jegyző
- Erkel Ferenc: Bánk bán – Sólom mester
- Erkel Ferenc: István király – Béla
- Goldmark Károly: Téli rege – Dion
- Jacques Fromental Halévy: A zsidónő – Udvarmester
- Harmath Imre: Békebeli béke – Báró Fodor
- Hubay Jenő: Az álarc – Rivoire
- Hubay Jenő: A milói Vénusz – Perikleitosz
- Ruggero Leoncavallo: Bajazzók – Első pór; Második pór
- Jules Massenet: Thaïs – I. cenobita
- Giacomo Meyerbeer: A hugenották – Bois Rosé; Inas
- Wolfgang Amadeus Mozart: A varázsfuvola – Első pap
- Mogyeszt Petrovics Muszorgszkij: Borisz Godunov – Hruscsov
- Mogyeszt Petrovics Muszorgszkij: Hovanscsina – Sztresnyev
- Jacques Offenbach: Hoffmann meséi – Nathanaël
- Robert Planquette: Rip van Winkle – Egy hadnagy
- Poldini Ede: A csavargó és a királyleány – Követ
- Amilcare Ponchielli: La Gioconda – Isepo
- Giacomo Puccini: Pillangókisasszony – Jamadori herceg
- Richard Strauss: Salome – Narraboth
- Richard Strauss: A rózsalovag – Olasz énekes;
- Giuseppe Verdi: A trubadúr – Ruíz
- Giuseppe Verdi: Rigoletto – Borsa; Porkoláb
- Giuseppe Verdi: Álarcosbál – Főbíró
- Giuseppe Verdi: Aida – Hírnök
- Giuseppe Verdi: אותלו – Roderigo
- Richard Wagner: ההולנדי המעופף – Erik
- Richard Wagner: טנהאוזר – Heinrich der Schreiber
- Richard Wagner: A nürnbergi mesterdalnokok – Walther
- Richard Wagner: טריסטן ואיזולדה – Melot
- Richard Wagner: A Rajna kincse – Froh
- Richard Wagner: A walkür – Siegmund
- Richard Wagner: Az istenek alkonya – Második vitéz
- Richard Wagner: פרסיפל – האביר הראשון
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד ניי באומיקה
- דוד ניי במאגר האופרה הממלכתית ההונגרית
- פטר בארשוני : A Vészkorszak magyar muzsikus áldozatai. נפגעי חירום של מוזיקאי הונגרי. עבודת דוקטורט DLA. 2010
- פטר ורנאי : אופרלקסיקון . בודפשט, 1975. מו"ל למוזיקה. ISBN 9633301076
- הניו יורק טיימס 21 בנובמבר 1937
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The New York Times /NEWS FROM HUNGARY/ November 21, 1937 "In honor of the late Jeno Hubay, the celebrated Hungarian violinist and pedagogue, two of his operas, "The Venus de Milo" and "The Violin-Maker of Cremona," were scheduled for presentation recently at the Budapest Royal Opera House. The operas were given with the cooperation of the Hubay Society, the Franz Liszt National Association and the Society of ...The production of the other opera was new, as well as its personnel, which comprised Emmerich Pallo as Skopas, Johann Halmos as Praxiteles, Paul Komaromi as Midias, And or Iiendvai as Telemachos, David Ney as Periclytus, Andreas Koreh as Panurgos, Piroska Tutflek as Clythia and Livia Dobay as Chloe."
- יהודים הונגרים
- משפחת ניי
- בוגרי האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע
- בוגרי האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט
- זמרי אופרה יהודים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה הונגרים
- משתתפי פעילות האומנות אומיקה
- יהדות בודפשט
- אישים במחנות שרות העבודה (הונגריה)
- אסירים במחנה הריכוז מאוטהאוזן
- בודפשט: אישים
- נספי השואה
- זמרי אופרה יהודים הונגרים
- הונגרים שנולדו ב-1905
- הונגרים שנפטרו ב-1945