דוב-בוש (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוב-בוש
Довбуш
בימוי אולס סאנין
שחקנים ראשיים Serhiy Strelnikov
Rostyslav Derzhypilsky
Darya Plakhtiy
Roman Yasinovskyi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Pronto film
הסוכנות הממלכתית האוקראינית לקולנוע
חברה מפיצה אוקראינה[1]
FILM.UA Distribution
הקרנת בכורה 12 במאי 2022
שפת הסרט אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית
תקציב 90 מיליון הריבניה
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דובבוש (באוקראינית: Довбуш) הוא סרט היסטורי אוקראיני שביים אולס סאנין, המבוסס על חייו של אחד ממנהיגי הקרפטים אולכסה דוב-בוש. הסרט הוא אחד הסרטים היקרים ביותר בתולדות הקולנוע האוקראיני עם תקציב משוער של מעל 90 מיליון הריבניה.[2][3][4]

זהו העיבוד הקולנועי השלישי על דמותו של דוב-בוש אחרי הסרטים "אולכסה דוב-בוש" משנת 1959 בבימויו של ויקטור איוואנוב עם אפאנסיי קוצ'טקוב בתפקיד הראשי ו"אגדת הקרפטים" משנת 2018 בבימויו של סרהיי סקבון עם ולרי חארצ'ישין[3][5][6]

תקציר עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרי הקרפטים. תחילת המאה ה-18. שלטונם האכזרי של הפולנים מאלץ את האיכרים לברוח אל ההרים. שני אחים, אולכסה ואיוואן דוב-בוש, מוגדרים כמחוץ לחוק והופכים למורדים. בחיפוש אחר נקמה באדונים שרצחו את הוריהם, האחים הופכים אויבים זה לזה. אחד שואף לעושר, השני לצדק. האיכרים מתחילים בהתקוממות בראשות אולכסה. הפולנים מצדם עושה הכל כדי להרוס את דוב-בוש. האגדה על האביר מהקרפטים גדלה. אגדה המעניקה השראה לדורותיהם של אלה הנאבקים על חירות ארצם. על כוחו ואהבתו של אולכסה דוב-בוש, על בגידה ועוול.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרגיי סטרלניקוב - אולכסה דוב-בוש
  • אלכסיי גנטקובסקי - איוואן דוב-בוש
  • דאשה פלאחטי - מריצ'קה
  • אגתה בוזק
  • מתאוש קוסטיוקביץ'
  • רוסטיסלב דרז'יפילסקי - פראביצה, מחנכו של איוואן דוב-בוש[7]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הצילומים החלה באוגוסט 2018.[5] תחילה הופסקו מסיבות טכניות, מאוחר יותר עקב מגבלות הקורונה, בעקבות פרוץ מגפת הקורונה באוקראינה. בסופו של דבר, הצילומים החלו בתחילת יוני 2021.[8]

צילומים בקנה מידה מלא התקיימו בקרפטים, באזור טרנופול וקייב. בין המיקומים ניתן למצוא טירות עתיקות (בפרט אחוזת סבירסקי) ואתרים היסטוריים אחרים שסייעו ביצירת האווירה של המחצית הראשונה של המאה ה-18.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Телеканал Украина стал генеральным медиапартнером фильма Довбуш
  2. ^ Юлія Михайлова (6 במאי 2020). "Один із найдорожчих українських фільмів «Довбуш» вийде у прокат із запізненням". «lifestyle.24tv». נבדק ב-2021-06-10. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Олег Вергеліс (20 בפברואר 2021). "«Довбуш» – повернення легендарного опришка. Головна кінопрем'єра року". «Главком». נבדק ב-2021-06-10. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Єлизавета Герасим'юк (9 ביוני 2021). "Історична драма «Довбуш» Олеся Саніна вийде в прокат восени 2021 року". «Сьогодні. Новини» Телеканал «Україна». נבדק ב-2021-06-10. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Яніна Соколова (18 באוגוסט 2019). "Фільм «Довбуш» Олеся Саніна. «Кіно з Яніною Соколовою»". «5 канал». נבדק ב-2021-06-12. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Художественный фильм «Довбуш»: презентация тизер-трейлера, спонсора и ближайших планов
  7. ^ Женя Ступ'як (7 בנובמבר 2019). "Як виглядають актори франківського драмтеатру у фільмі Саніна «Довбуш»". «Місто». נבדק ב-2021-06-12. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Наталія Гулій (10 ביוני 2021). "Останній етап зйомок «Довбуша»: що творча команда розповіла про фільм". «24 канал». נבדק ב-2021-06-12. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Олег Вергеліс (20 בפברואר 2021). "«Довбуш» – повернення легендарного опришка. Головна кінопрем'єра року". «Главком». נבדק ב-2021-06-10. {{cite web}}: (עזרה)