דגם מישושי

דגם מישושי (באנגלית: Tactile model), ידוע גם כ"מפה מישושית", "מפה טקטילית" או "דגם לעיוורים", הוא אובייקט תלת־ממדי המאפשר לאדם עם מוגבלות ראייה לחוות את המרחב בעזרת חוש המישוש.

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים מישושיים משמשים לשיפור התמצאות במרחב עבור עיוור או אדם עם לקות ראייה. בנוסף, דגמים מישושיים מאפשרים העברת תכנים נוספים שלא על ידי חוש הראייה, כשלעיתים משולב בהם גם הסבר קולי המפשט את ההבנה. בניגוד לכתב ברייל שבו שולטים רק כ־10-25% מאוכלוסיית העיוורים, אלמנטים בעלי נפח וצורה מוחשיים יכולים לשמש כעזר לימודי לכלל אוכלוסיית לקויי הראיה.^[1]

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון דגם מישושי הינו מלאכה ייחודית הדורשת הבנה של האופן בו אדם עיוור מפרש אובייקט במישוש ומתרגם אותו להבנה קוגניטיבית. לכן יש להקפיד על מספר עקרונות יסוד:

גודל: גודל מיטבי של דגם מישושי יהיה כזה שהעיוור יוכל להקיף בו זמנית בשתי ידיו, בערך 30X30X30 ס"מ.^[2]
פרטים: יש להימנע מגודש פרטים ולהתמקד רק בפרטים החשובים ביותר.^[2]
צבע: למרות שלכאורה מדובר ב"דגם לעיוורים" חלק מהמשתמשים בו יהיו בעלי ראייה לקויה. משום כך מומלץ להדגיש פרטים חשובים בצביעה בניגוד חזותי גבוה, בעיקר צהוב וכחול.^[2]
כיתוב: מומלץ להימנע מכיתוב יתר ולהתמקד בסמלול בין לאומי.

דגם מישושי של מערכת המים בתל באר שבע הדגם כולל צביעה בניגוד חזותי

מפות מישושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות מישושיות הן דגמים מישושיים המשמשים להתמצאות. המפות יכולות להיות הסבר לניווט בחלל אדריכלי, למשל לובי או קבוצת מבנים, או בשטח פתוח כפארק, גן לאומי או שמורת טבע. יש למקם את המפה בכניסה לאתר ולכלול בה רק את התכנים החשובים להתמצאות.

דגם מישושי קולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש של אדם עיוור בדגם מישושי (בעיקר מפה מישושית) הינו מאתגר. הדגמים המישושיים המתקדמים יותר כוללים בתוכם מערכת קול ממוחשבת וחיישני קרבה. מגע של המשתמש בדגם יפעיל גם הסבר קולי.

דוגמאות למפות כאלה בארץ:

אגמון החולה. תחנת צפרות. דגמים מישושיים של ציפורים. מגע בציפור נשמע את הציוץ האופייני לה.
בית ברל. מפות התמצאות מישושיות

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים מישושיים אומנם מתוכננים לאנשים עם לקות ראייה אך בשל הדרישה לסכמטיות ומסר נהיר דגמים אלו משמשים באופן מוצלח גם את כלל המבקרים באתר בו מותקן דגם מישושי.^[2] אוכלוסייה ייחודית נוספת הנעזרת בדגמים אלו הם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה).

בחקיקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 דורשות מכל גוף לספק חוויה שוויונית גם לאנשים עם מוגבלות. התקנות מחייבות כל גוף להנגיש לא רק את המבנים והתשתיות אלה גם את השירות והתכנים, התקן הישראלי הרלוונטי לנושא הוא תקן 1918 חלק 4 הקרוי נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת, שפורסם בשנת 2019. הגוף בישראל שאמון על אכיפת התקנות הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.^{[דרושה הבהרה]}

דגמים מישושיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים לא מעט דגמים מישושיים או מפות מישושיות, אולם רובם אינם עונים באופן מלא על הדרישה מדגם מישושי המיועד (גם) לאנשים עם מוגבלות ראייה. להלן מספר מקומות בארץ בהן ניתן לראות ולמשש דגמים שכאלה:

אנ"א תל חי. דגם מישושי גדול מאוד וצבעוני של כל ארץ ישראל.
טיילת בית שאן. מפה מישושית בניגוד חזותי.
אגמון חולה, תחנת צפרות. סדרת דגמים מישושיים של תכנים הקשורים בציפורים ונדידה.
אולמות האבירים עכו העתיקה. סדרת מפות מישושיות להתמצאות ודגם מישושי של שחזור האתר.
גן החושים, פארק הירקון, תל אביב. מפות מישושיות ברחבי הגן המונגש.
גן לאומי עיר דוד. דגמים מישושיים של "בית אחיאל" ושל נקבת השילוח.
גן לאומי מצדה. ריכוז דגמי מתכת מישושיים של תכנים שונים באתר הניתנים גם למישוש.
גן לאומי תל באר שבע. סדרת דגמים מישושיים קטנה כוללת ניגוד חזותי.