דארל ארמסטרונג
 | |
| ארמסטרונג בשנת 2012 | |
| לידה |
22 ביוני 1968 (בן 55) גסטוניה שבקרוליינה הצפונית, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.83 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת המדינה של פאייטוויל |
| דראפט | לא נבחר, 1991 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1991–1994 1992 1992–1993 1993–1994 1994–1995 1995–2003 2003–2004 2004–2006 2006–2007 2007–2008 |
אטלנטה איגלס קפיטל ריג'ן פונטיאקס סאות' ג'ורג'יה בלוז פזופוריקוס לרנקה אורנסה אורלנדו מג'יק ניו אורלינס הורנטס דאלאס מאבריקס אינדיאנה פייסרס ניו ג'רזי נטס |
| הישגים כשחקן | |
|
השחקן המשתפר של העונה ב-NBA (1999) השחקן השישי של העונה ב-NBA (1999) שחקן העונה בליגת העל הקפריסאית (1994) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 2009– | דאלאס מאבריקס (עוזר) |
דארל יוג'ין ארמסטרונג (באנגלית: Darrell Eugene Armstrong; נולד ב-22 ביוני 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, שהיה פעיל בין השנים 1991–2008. מזוהה ביותר עם קבוצת אורלנדו מג'יק מליגת ה-NBA, במדיה שיחק בין העונות 1996–2003. בעונת 1998/1999 זכה בפרסי השחקן המשתפר והשחקן השישי של העונה ב-NBA, ובכך היה השחקן הראשון בתולדות הליגה שזוכה בשני הפרסים.[1] לאורך קריירת המשחק ב-NBA העמיד ממוצעים כוללים של 9.2 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 4.0 אסיסטים ו-1.3 חטיפות למשחק.[2]
מאז עונת 2009/2010 משמש כעוזר מאמן בקבוצת דאלאס מאבריקס, אשר זכתה באליפות ה-NBA בעונת 2011.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארמסטרונג נולד וגדל בעיר גסטוניה שבקרוליינה הצפונית. בין השנים 1987–1991 למד באוניברסיטת המדינה של פאייטוויל, ושיחק בנבחרות הכדורסל והפוטבול שלה.[1] ב-3 עונותיו בקבוצת הכדורסל קלע 14.3 נקודות בממוצע למשחק.[3]
בסיום לימודיו האקדמיים העמיד עצמו ארמסטרונג לבחירה בדראפט ה-NBA 1991, אך לא נלקח על ידי אף קבוצה. מיד לאחר מכן החל לשחק בקבוצת "אטלנטה איגלס" מליגת הקיץ USBL, וחזר לשחק בה מדי קיץ עד שנת 1994. בכל שלוש עונותיו ב-USBL נבחר לחמישיית ההגנה ולאחת מחמישיות העונה.[4] באוקטובר 1992 חתם בקבוצת "קפיטל ריג'ן פונטיאקס" מליגת ה-CBA, ולאחר מכן עבר ל"סאות' ג'ורג'יה בלוז" מליגת "איגוד הכדורסל הגלובלי" (GBA), בה שיחק עד שהתפרקה.[5] יצחק פרי, פיני גרשון ושלמה וייספלר נסעו לראותו משחק באטלנטה לפני קיץ 1993, אך גרשון העדיף שלא להחתימו בעבור מכבי ראשון לציון ובמקומו נלקח סטיב בארט ששיחק מולו במדי "ניו ג'רזי שור-קאטס" באותו המשחק.[6]
בשנת 1993 החל לשחק עבור פזופוריקוס לרנקה מליגת העל הקפריסאית, במדיה רשם ממוצעים של 32 נקודות ו-8 אסיסטים למשחק, וזכה בפרס "שחקן העונה". בעונת 1994/1995 שיחק באורנסה מליגת העל הספרדית, והוביל את כל קלעי הליגה עם 24.6 נקודות בממוצע למשחק.[7]
אורלנדו מג'יק[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1995 חתם ארמסטרונג באורלנדו מג'יק מליגת ה-NBA, והספיק לשחק עמה בשלושה משחקים עד סיום עונת 1994/1995. בפלייאוף 1995 הגיעה אורלנדו עד גמר ה-NBA, אך ארמסטרונג עצמו לא שותף באף משחק. לאורך העונה העוקבת שותף ב-13 משחקים בלבד, וקלע 3.2 נקודות בממוצע למשחק. בסיום העונה העפילו המג'יק עד שלב גמר האזור המזרחי, אך ארמסטרונג שוב לא שותף בפלייאוף. על אף קומתו הנמוכה יחסית לשחקן כדורסל (1.83 מטרים), הוזמן ארמסטרונג להשתתף בתחרות ההטבעות לשנת 1996. בסיבוב הראשון של התחרות קלע ארמסטרונג זריקת "צעד וחצי" לאחר ניסיון הטבעה כושל, וקיבל את הציון הנמוך ביותר בתחרות.
בעונת 1996/1997 השתלב ברוטציית הקבוצה, כששימש כמחליפו מהספסל של הרכז הפותח פני הארדוויי וקלע 6.1 נקודות בממוצע למשחק. בסדרת הפלייאוף היחידה של קבוצתו באותה עונה התעלה על עצמו 11.4 נקודות למשחק. בסיום עונת 1998/1999 המקוצרת (50 משחקים) זכה בפרסי השחקן המשתפר של העונה והשחקן השישי של העונה, לאחר שרשם ממוצעים של 13.8 נקודות, 6.7 אסיסטים ו-2.2 חטיפות למשחק. בכך היה השחקן הראשון בתולדות ה-NBA שזוכה בשני הפרסים. בעונה הבאה הפך לרכז הפותח של המג'יק לאחר שהארדוויי את הקבוצה, וקלע שיא קריירה של 16.2 נקודות למשחק. ב-3 העונות הבאות המשיך להציג יכולת סולידית עם ממוצעים של 12.4 נקודות ו-5.4 אסיסטים למשחק.
בכל 9 העונות שלו באורלנדו רשמה הקבוצה מאזן ניצחונות חיובי, וב-7 מתוכן העפילה לשלב הפלייאוף.
השנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2003/2004 חתם ארמסטרונג על חוזה בניו אורלינס הורנטס. בתקופתו בקבוצה קלע 10.6 נקודות למשחק כמחליפו מהספסל של בארון דייוויס.
בדצמבר 2004, לאחר עונה וחצי בניו אורלינס, הועבר בטרייד לדאלאס מאבריקס.[8] עד סיום עונת 2005/2006 מיעט לשחק בדאלאס מאחורי ג'ייסון טרי, וקלע כ-2.2 נקודות למשחק בלבד. בעונות 2007 ו-2008 שיחק עבור אינדיאנה פייסרס וניו ג'רזי נטס, בהתאמה, ובקיץ 2008 הודיע על פרישה ממשחק, בגיל 39. בעת פרישתו דורג במקום ה-16 בתולדות ה-NBA באחוזי קליעה מקו העונשין, עם 87.1%.[9]
לאחר הפרישה ממשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2009 מונה לעוזרו של מאמן דאלאס מאבריקס, ריק קרלייל.[8] בעונת 2010/2011 זכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA כעוזר מאמן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דארל ארמסטרונג- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ליגת העל הספרדית בכדורסל (בספרדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ביוגרפיה באתר הרשמי של ה-NBA, 2003
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ארמסטרונג ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ארמסטרונג, באתר basketball-reference.com
- ^ פרסי ליגת ה-USBL, באתר apbr.org
- ^ Hardest-working Athlete, Period, באתר orlandosentinel.com, 26 באפריל 2002
- ^ אור שקדי, התרסקות הגלאקטיקוס במכבי ראשון לציון, באתר וואלה!, 19 ביוני 2020
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ארמסטרונג בספרד, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר הרשמי של דאלאס מאבריקס
- ^ קלעי העונשין המובילים בתולדות ה-NBA, נכון ל-2008, באתר basketball-reference.com
| השחקן המשתפר של העונה ב-NBA | |
|---|---|
|
| השחקן השישי של העונה ב-NBA | |
|---|---|
|