גת רימון (נחלת מנשה)
גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט מנשה שבעבר הירדן המערבי.
אזכור בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
גת רימון מוזכרת ברשימת הערים שנתנו שבטי ישראל ללויים בספר יהושע, בתור אחת הערים שנתן חצי שבט מנשה לבני קהת:
וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת תַּעְנַךְ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם
במקבילה בספר דברי הימים[1] לא מופיעה גת רימון אלא "בלעם" (היא יבלעם). יש חוקרים הסבורים כי הגרסה הנכונה היא גת רימון והגרסה "בלעם" בטעות יסודה, ויש הסוברים כי עיר הלויים הייתה יבלעם והשם "גת רימון" נשתרבב בטעות בידי מעתיק, בעקבות גת רימון שבנחלת דן שהוזכרה פסוק אחד לפני כן[2][3]. בקרב הפרשנים יש המסבירים שזו אותה עיר[4], ויש הסוברים שאלו שתי ערים שונות, שניתנו ללויים מידי שבט מנשה בשתי הזדמנויות שונות[5]. יש המוכיחים ממספד "הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן"[6] כי אכן היה מקום בשם זה באזור בקעת מגידו[7].
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכך שגת רימון הוזכרה בסמיכות לתענך, העלו בנימין מזר[2] ויהודה קיל[8] השערה לפיה גת רימון היא "Giti-rimunima" המוזכרת במכתבי אל עמארנה[9] בסמיכות לשונם, ואותה הם מזהים עם רומאנה הצפונית לג'נין[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמנה באתר "עמוד ענן".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ה
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית, כרך ב עמ' 373 - 374.
- ^ שמואל אחיטוב, "מקרא לישראל", יהושע כא, כה.
- ^ פירוש הרלב"ג לדברי הימים א פרק ו פסוק נה; ביאור הגר"א שם; פירוש המלבי"ם שם.
- ^ יהודה קיל, דעת מקרא על דברי הימים א פרק ו פסוק נה
- ^ ספר זכריה, פרק י"ב, פסוק י"א
- ^ ראו: כאן (באנגלית)
- ^ דעת מקרא על יהושע כא כה הערה 43
- ^ אגרת 250 שורה 46
- ^ ראו גם: גרשון גליל, "ערי הממלכה הכנעניות במאה הי"ד לפנה"ס: היקפן ומעמדן המדיני", קתדרה 84, תמוז תשנ"ז, עמ' 11 הערה 13.