גשר וילסון
גשר וילסון או "הגשר הגדול" הוא גשר עתיק הנמצא מצפון לרחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים. הגשר קרוי על שמו של החוקר הבריטי צ'ארלס וילסון שהיה הראשון שחקר באופן מדעי את קשת וילסון, הקרויה גם על שמו, המהווה חלק מן הגשר.
הגשר בנוי על גבי שני טורים של קמרונות, כל טור בעל שני מפלסים, והוא מחבר את העיר העליונה של ירושלים עם הר הבית. הקמרונות המחזיקים את הגשר מצויים כיום במתחם מנהרות הכותל. הקמרון המזרחי ביותר של הגשר, הוא קמרון יחיד, לא דו מפלסי כשאר הקמרונות ומשולב בכותל המערבי. קשת זו מכונה קשת וילסון, והיא כפולה בגובהה וברוחבה משאר קמרונות הגשר. מעל קשת וילסון, בקצהו המזרחי של הגשר, ניצב בימי הבית השני אחד מארבעה שערי הר הבית בכותל המערבי, המכונה שער וילסון. על גבי הגשר עובר כיום רחוב השלשלת ובסופו שער השלשלת, המשמש כיום כשער כניסה להר הבית. בימי הבית השני וכן בתקופות מאוחרות יותר עברה על הגשר אמת המים התחתונה, שהובילה מים מבריכות שלמה הסמוכות לבית לחם ועד להר הבית.
לדעת דן בהט נבנה הגשר לראשונה בתקופה החשמונאית, וחרב על ידי אנשיו של אריסטובולוס השני בעת המצור של המצביא הרומאי פומפיוס בשנת 63 לפסה"נ. הגשר שוקם בתקופה ההרודיאנית ועבר שינויים בימי הקולוניה איליה קפיטולינה. כיום ידוע כי קשת וילסון שעומדת כיום היא הקשת המקורית שנבנתה בימי בית המקדש השני והיא לא התמוטטה מעולם[1]. בעבר הוצע כי הקשת התמוטטה במהלך חורבן בית שני ושוקמה רק בתקופה האומיית[2]. לדעת עמוס קלונר הגשר שוקם כבר בתקופה הרומית ולא בתקופה המוסלמית, והקמרונות הקיימים כיום הם מן התקופה הרומית המאוחרת ואלה איפשרו גישה בימי אליהי קפיטולינה להר הבית עליו נבנה מקדש יוליאני על ידי הלגיון העשירי שישב בעיר.
אלכסנדר און ושלומית וקסלר בדולח פרסמו מאמר ובו טענו שבימי הבית השני לא היה כלל גשר קשתות שחיבר את העיר העליונה עם הר הבית. בימי הבית השני היה במקום רק קיר סכר גדול שעליו עברה דרך. קשת וילסון לדעתם לא הייתה חלק מגשר אלא מחלף, בדומה לקשת רובינסון. לדבריהם, נבנה גשר הקשתות לראשונה בתקופה הרומית, ובמהלכה גם הוכפל רוחבו. לפי דעה זו אמת המים התחתונה לא נכנסה להר הבית דרך גשר וילסון אלא צפונה יותר[3]בדעה זו תומך גם מאיר בן דב.
למרגלות גשר וילסון התגלו בחפירות ארכאולוגיות מקוואות טהרה מימי הבית השני[4] וכן מבנה מפואר מן התקופה ההרודיאנית, ככל הנראה נימפיאון[5].
גם כיום נמשכות חפירות ארכאולוגיות לאורך גשר וילסון במתחם מנהרות הכותל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Johanna Regev, Joe Uziel, Tehillah Lieberman, Avi Solomon, Radiocarbon dating and microarchaeology untangle the history of Jerusalem's Temple Mount: A view from Wilson's Arch, PLOS ONE 15, 2020-03-06, עמ' e0233307 doi: 10.1371/journal.pone.0233307
- ^ דן בהט, מנהרות הכותל המערבי, ירושלים ה'תשס"ג, עמ' 59-54.
- ^ וקסלר-בדולח, און ורוזנטל-הגינבוטום, "גשר וילסון" לאור חפירות חדשות, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, ב', תשס"ט, עמ' 55–63. שלומית וקסלר בדולח, תוואי האמה התחתונה מימי הבית השני ומקום כניסתה להר הבית, קתדרה 140, תשע"א
- ^ דן בהט ואבי סולומון, מקווה קדום במנהרת הכותל', חידושים בחקר ירושלים 9, 2003, עמ' 83-104
- ^ אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח, "מבנה מפואר (נימפיאון?) מימי הבית השני במנהרות הכותל", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, ה'.