גשם אחרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גשם בוא
מאת אהוד מנור; לחן: יאיר רוזנבלום

גֶּשֶׁם בּוֹא, רֵד עָלַי,
בּוֹא כַּסֶּה אוֹתִי עַכְשָׁו, אוֹתִי וְאֶת יָמַי.
רֵד לְאַט, רֵד וְשָׂא אוֹתִי לַיָּם
אַל נָא אַל תֶּחְדַּל לָרֶדֶת לְעוֹלָם,
אַל תֶּחְדַּל.

וְעָנָן יָחוּג מֵעַל יְמֵי הַיָּם,
[...]
וְאוֹר אַחֲרוֹן יִגְוַע בַּלָּאט בְּלִי קוֹל
וְקֵץ לַכֹּל.

(הבית הראשון, תחילת הפזמון וסופו)

גשם אחרון (מילות הפתיחה: "גשם בוא, רד עליי") הוא שיר עברי שכתב אהוד מנור והלחין יאיר רוזנבלום, ואשר מציג את בקשתו של הדובר למות ולהתאיין. השיר, שבוצע לראשונה על ידי חנן יובל בשנת 1976 עבור סרט הקולנוע הישראלי "לוּפּוֹ בניו יורק", מוכר בעיקר בביצועה מאותה שנה של ורדה נגה כסולנית להקת פיקוד הצפון (בשמה באותה עת: "חבורת הזמר של פיקוד צפון"). מוכר גם בביצועה של בתו של המלחין, קרן רוזנבלום, ובגרסאות כיסוי נוספות.

תולדות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיר חיבר הפזמונאי אהוד מנור לזכר אחיו הצעיר, יהודה (יהודהלה) ויינר, שנהרג בגיל 19 כשריונר בסיני בספטמבר 1968, במהלך מלחמת ההתשה. זהו אחד ממספר שירים שכתב מנור לזכר אחיו באותה תקופה, שגם בהם יש התייחסות לגשם: "בן יפה נולד" ("גשם טוב ירד כי נעתר האל"), "בשנה הבאה", "אחי הצעיר יהודה" ("...האם אתה שומע, האם אתה יודע") ו"הבית ליד המסילה". מנור, שסיפר על השיר ב-2002[1] בריאיון לחוקר הזמר עברי עופר גביש, הסביר בפירוש: "השיר מדבר על משאלת הלב שלי למוות, בעקבות מותו של אחי".[2]

השיר הושמע לראשונה בשנת 1976 בביצועו של חנן יובל בסרט הגעפילטע פיש הישראלי "לוּפּוֹ בניו יורק". הסרט, סרט המשך לדרמה הקומית המצליחה "לופו" (1970) בכיכובו של יהודה ברקן, מציג את לוּפּוֹ אברמוביץ', עגלון אלטע זאכן אשכנזי מזדקן מדרום תל אביב, שנאלץ להיפרד מבתו היחידה ומנכדו הילד, שעוברים לארצות הברית במסגרת שליחות דיפלומטית של חתנו. בעזרת כסף שאוספים עבורו חבריו משוק הפשפשים ביפו, נוסע לופו לארצות הברית לבקר את נכדו, ושם הוא פוגש בסנאטור שמתגלה כחבר ילדותו, ובעקבות הפגישה מאשר מענק סיוע לישראל. השיר "גשם אחרון" מלווה את לוּפּוֹ בפרידתו הקשה מנכדו הנוסע ובעצבונו אחריה.[3] (מנור ורוזנבלום חיברו גם את שיר הנושא האופטימי של הסרט, "ענן לבן", שבוצע על ידי חנן יובל וסוזי מילר.)

כבר באותה שנה, 1976, מסרו המחברים את השיר ללהקת פיקוד הצפון. גרסת הכיסוי של הלהקה – שהחליפה אז את שמה ל"חבורת הזמר של פיקוד צפון" – נכללה בתוכניתה האחרונה והמצליחה "בלילה על הדשא" (1976-77), ששיריה נכתבו ברובם על ידי מנור והולחנו כולם על ידי רוזנבלום.[4] השיר בוצע על ידי הסולנית ורדה נגה, וזוהי גרסתו המוכרת ביותר של שיר.

בשנת 1990 ביצעה את השיר בתו של המלחין, קרן רוזנבלום, בתוכנית "אולפן זמר" בערוץ הראשון שהוקדשה ליצירתו.

בשנת 1997 הקליט את השיר הזמר הים-תיכוני אבי פרץ לאלבומו "שלווה", אשר כלל גרסאות כיסוי לשיריו של רוזנבלום. בשנת 2001 ביצע את השיר הזמר עברי לידר במסגרת פרויקט המחווה של גלגלצ לשירותרום; השיר נכלל בהמשך כרצועת בונוס באלבומו "האנשים החדשים" (2002).

השיר נתן את שמו לאלבום האוסף הגדול של לחני רוזנבלום, "גשם אחרון: השירים היפים של יאיר רוזנבלום" (הד ארצי, 1996).

סיקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון עם חנן יובל בהארץ בשנת 2016 החמיא יובל ללחנו של רוזנבלום לשיר ואמר שלדעתו "המוזיקה הנפלאה מעבירה את כל בקשת המוות העצומה במילים של אהוד מנור".[5]

השיר בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הופיע בדפוס פעמים מספר:[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי הייטנר, גשם אחרון / להקת פיקוד צפון: פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 16.1.12, הבלוג של אורי הייטנר באת ישראבלוג, 17 בינואר 2012.
  2. ^ עופר גביש, גשם אחרון, באתר של גביש.
  3. ^ "גשם אחרון" מתוך "לופו בניו יורק", סרטון באתר יוטיוב.
  4. ^ בלילה על הדשא - חבורת הזמר של פיקוד צפון, באתר "שרים במדים: הלהקות הצבאיות".
  5. ^ אתר למנויים בלבד איתמר זהר, הצלילים שהותיר אחריו יאיר רוזנבלום, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2016
  6. ^ רשומה בקטלוג הספרייה הלאומית.