גרפומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרפומניהיוונית γραφειν - כתיבה, μανία - שגעון), הידועה גם כסקריבומניה, היא דחף כפייתי לכתוב. בהקשר הפסיכיאטרי המילה מתארת מצב נפשי הכרוך בכתיבת טקסטים מבולבלים ובלתי לכידים, לעיתים קרובות תוך הידרדרות לרצפי מילים או אותיות חסרי משמעות, אז המצב נקרא גם גרפוריאה (Graphorrhea). המונח גרפומניה נכנס לשימוש נפוץ במאה ה-19.[1]

מושג פסיכיאטרי קרוב לגרפומניה הוא טיפומניה - רצון כפייתי של אדם לראות את שמו בדפוס או לכתוב לפרסום.

מחוץ לעולם הפסיכיאטריה המילה משמשת לתיאור דחף עודף לכתוב, בין אם באופן מקצועי או לאו דווקא. מכס נורדאו, בניסיון לתקוף אמנות שהוא תפס כמנוונת, השתמש לעיתים תכופות במונח גרפומניה לתאר אמנים שהיו לצנינים בעיניו, ובהם למשל ריכארד ואגנר או המשוררים הסימבוליסטים הצרפתים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות ובנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.