גנאדי אייגי

גנאדי ניקולאייביץ' אייגי
Геннадий Айхи
Генна́дий Никола́евич Айги́

גנאדי אייגי בשנת 2005 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 באוגוסט 1934 שיימורזינו, רוסיה
פטירה	21 בפברואר 2006 (בגיל 71) מוסקבה, רוסיה (הפדרציה הרוסית)
שם לידה	גנאדי ניקולאייביץ' ליסין - הונאצ'י ליסין
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
לאום	צ'ובשי
מקום לימודים	מכון גורקי לספרות
שפות היצירה	צ'ובשית, צרפתית, רוסית
תחום כתיבה	שירה
זרם ספרותי	נאו-אוונגרדיזם, נאו-סוריאליזם
תקופת הפעילות	1949–2006 (כ־57 שנים)
הושפע מ	, הפולקלור הצ'ובשי, שארל בודלר, ולימיר חלבניקוב, ולדימיר מאיאקובסקי, קזימיר מלביץ', פאול צלאן
צאצאים	אלכסיי גנאדייוויץ' אייגי
פרסים והוקרה	פרס אנדריי ביילי, פרס פטרארקה, משורר העם של צ'ובשיה, פרס פסטרנק, מסדר האמנות והספרות של צרפת
חתימה

גנאדי ניקולאייביץ' אייגי או אייחי, שמו בלידה גנאדי ניקולאייביץ' ליסין (Ли́син) (ברוסית: Генна́дий Никола́евич Айги́; בצ'ובשית: Геннадий Айхи;‏ 21 באוגוסט 1934 שיימורזינו, צ'ובשיה – 21 בפברואר 2006 מוסקבה) היה משורר ומתרגם צ'ובשי בשפות רוסית וצ'ובשית. היה אחד מראשי תנועת האוונגרד באמנות הסובייטית בשנים 1970-1960, אחד המחדשים הנדירים של השירה הרוסית בשלהי המאה ה-20. תרם תרומה גדולה לשירה הצ'ובשית והרוסית ולהפצת התרבות הצ'ובשית בעולם. בשנת 1994 קיבל בצ'ובשיה את התואר "משורר העם". "שיריו מלודיים, קצביים, עם הד חזק של יום הדין" (אנטולי קורוליוב)

ביוגרפיה

גנאדי אייגי נולד בשנת 1934 בשם גנאדי (בצ'ובשית: הונאצ'י) ניקולאייביץ' ליסין בשיימורזינו (או צ'ניאל), במחוז בטירבו (פטריאל) בצ'ובשיה, במשפחה של מורה שהיה אחד מראשוני המתרגמים של שירי פושקין לצ'ובשית. האב נהרג בחזית בימי המלחמה הגדולה להגנת המולדת נגד הפולשים הגרמנים לברית המועצות בעת מלחמת העולם השנייה.

גנאדי שינה מאוחר יותר את שם משפחתו לשם הצ'ובשי "אייגי" או "אייחי", שמשמעותו "אותו אחד". סבו של אייגי מצד האם היה אחד מאחרוני המשמרים את מנהגי הדת הפגניים של הצ'ובשים.

אייגי כתב ופרסם שירה בצ'ובשית החל משנת 1949. הושפע בהתחלה על ידי המשוררים הצ'ובשים מ. סספל (1922-1899) ופ. חוזאנהאי (1970-1907). בשנים 1949–1953 למד במכללה למורים בבטירב בארץ מולדתו. בהמשך בעצת חוזאנהאי נרשם למכון לספרות על שם מקסים גורקי בו למד כתיבה יוצרת אצל מיכאיל סבטלוב. אחד ממוריו כינה אותו "מאיאקובסקי של צ'ובשיה". קרבתו לבוריס פסטרנק עוררה את תשומת הלב של הבולשת הסובייטית שבמרץ 1958 גרמה לסילוקו מן המכון "גורקי" בעילה של "כתיבת ספר שירים עוין תוך חתירה תחת יסודות שיטת הריאליזם הסוציאליסטי". כעבור שנה הרשו לו לחזור לסיים את עבודת הגמר במכון אחרי שכלל בספר שיריו בצ'ובשית גם תרגומים ממשוררים רוסים. בהשפעת פסטרנק החל אייגי לכתוב גם בשפה הרוסית והחליט להישאר לגור במוסקבה. בארצו צ'ובשיה נחשב למשך שנים כמו "אישיות בלתי רצויה" "קוסמופוליטית". בשנת 1961 התאפשר לו בעזרת ידידים מעולם האמנות, המוזיקה והספרות להתקבל למשרת מנהל מחלקת האומנות של המוזיאון הממלכתי "ולדימיר מאיאקובסקי" בבירה הרוסית, אותה ניהל למשך עשור. ערך איקונוגרפיה ראשונה של מאיאקובסקי והשתתף בארגון תערוכות עם יצירותיהם של קזימיר מלביץ',ולדימיר טטלין ושל נציגים מובילים אחרים של האוונגרד הרוסי.

במקביל לעיסוק ביצירה מקורית ברוסית, תרגם אייגי לשפה הצ'ובשית משירת העולם ופרסם בה אנטולוגיות יחידיות כמו "משוררי צרפת", "משוררי הונגריה", "משוררי פולין". בו זמני עם התרומה להעשרת התרבות הצ'ובשית תרם אייגי הרבה להפצת תרבות עמו ברחבי העולם.

החל מתחית שנות ה-1960 שירי אייגי פורסמו בארצות רבות ברוסית ותרגומים לשפות רבות. לעומת זאת הקובת הראשון לשיריו ברוסיה פורסם רק בשנת 1991 . מאז הוא הצטייר כאחד המשוררים הרוסים הוותיקים בעלי נטייה נאו-אוונגרדיסטית ונאו-פוטוריסטית.

מקום מיוחד בחיי אייגי תפס האומן הרוסי ממוצא יהודי איגור וולוך. ידידותם החלה בשנת 1961. בשנת 1988 במבוא למונוגרפיה של טרולס אנדרסן על איגור וולוך פורסמו שירי אייגי - "תריסר מקבילות לאיגור וולוך". בשנים 1997 ו-2001 בתערוכות היחיד של וולוך במוסקבה אורגנה תערוכה משותפת של וולוך ואייגי תחת השם "«Росчерки огня», (משיכות של אש) המוקדשת לחתן הפרס נובל לספרות, המשורר השוודי תומאס טראנסטרמר

גנאדי אייגי הלך לעולמו בגיל 72 בשנת 2006 במוסקבה, בעקבות סיבוכים של מחלת הסרטן. הוא נקבר בבית הקברות של כפר הולדתו שיימורזינו (צ'ניאל) בצ'ובשיה.

יצירתו

ביצירתו מושפע אייגי מאוד מהפולקלור הצ'ובשי ושל עמים אחרים מאזור הוולגה, ומהפולקלור בכלל, ופונה תכופות לארכיטיפים קדומים של התודעה הלאומית. בו זמנית הוא ממשיך את מסורת האוונגרד הפואטי הרוסי והאירופי - צרפתי וגם גרמני, בעקבות פאול צלאן למשל, ושבה תופסים מקום חשוב הצורה הגרפית-חזותית של הטקסט, שיטת ניקוד ייחודית, תחביר מיוחד, שונה מזה של השפה המדוברת, שימוש שיטתי במוטיבים ומילות מפתח, העוברים מטקסט לטקסט. התכונה האחרונה מקרבת את שירת אייגי דווקא לפוטוריזם ולסימבוליזם.

למשך עשרים שנה נשארה שירתו של אייגי לא ידועה לקוראים הרוסים. באותו זמן שיריו תורגמו למספר שפות אירופיות וביפנית והמשורר זכה להערכת החוגים הספרותיים במערב. בתקופה זו אייגי נודע בברית המועצות בעיקר כמתרגם של שירה רוסית, צרפתית, פולנית והונגרית לשפה הצ'ובשית. בשנת 1968 הופיע הקובץ "משוררי צרפת" בשפה הצ'ובשית. ב-1974 פרסם את הקובץ "משוררי הונגריה" וב-1987 את "משוררי פולין". בנוסף נודע אייגי במאמציו להכיר את התרבות הצ'ובשית לקוראים בהונגריה, פולין ובייחוד בצרפת. החל משנת 1962 שירים שלו פורסמו במגזינים ספרותיים במערב אירופה והחל משנת 1967 הופיעו גם ספרי שירים בהוצאות לאור זרות: בצ'כוסלובקיה, מערב גרמניה, שווייץ ובארצות נוספות. אנטולוגיה של השירה הצ'ובשית מלווה במקדמה שלו פורסמה בהונגרית, באיטלקית, בצרפתית ובאנגלית. קובצי שירים פורסמו גם ספרו החשוב הראשון «שירים, 1954—1971» פורסם בשנת 1975 במינכן. בשנת 1982 ההוצאה לאור הפריזאית "סינטאקסיס" פרסמה את קובץ שיריו "חורף ראוי לציון".

חדשנותו הבדילה אותו מרוב היוצרים בדורו. רומן יאקובסון ראה בו "משורר יוצא דופן של אוונגרד עכשווי". המשורר נחשב לנאו-אוונגרדיסט ובהקשר זה שמו מוזכר לפעמים יחד עם זה של המשורר הרוסי ויקטור סוסנורה. מבין היוצרים הרוסים הקודמים אייגי ראה את עצמו מקורב לוולימיר חלבניקוב, לוולדימיר מאיאקובסקי ולקזמירי מלביץ' שעוררו בו, כדבריו, את השאיפה לחדד עד לקצה את השפה הפואטית.

"מעולם לא החשבתי את השירה כאופן של שיקוף החיים, אמר אייגי,"בשבילי היא אחד מאופני ביטוי החיים".

חיים פרטיים

גנאדי אייגי הוא אחיה הבכור של הסופרת הצ'ובשית אווה ליסינה. המשורר היה נשוי לגלינה קובורסקאיה, מתרגמת מן השירה הגרמנית בנו, אלקסיי אייגי, הוא מלחין וכנר ובתו - ורוניקה אייגי היא שחקנית ו-.V.J.

פרסים ואותות הוקרה

• 1972 - הפרס "פול דפיי" (Paul Desfeuilles) של האקדמיה הצרפתית- עבור תרגומיו מהשירה הצרפתית לצ'ובשית
• 1987 - פרס אנדריי ביילי - של הסופרים הרוסים העצמאיים
• 1993 - פרס פטרארקה - בגרמניה
• 1994 - פרס "זר הזהב" של "ערבי השירה בסטרוגה" (מקדוניה)
• 1994 - קיבל את התואר "משורר העם" של צ'ובשיה
• פרס יאן סרמק - בסלובקיה
• 2000 - החתן הראשון של פרס פסטרנק
• 2004 - דיפלומת הצטיינות מטעם ממשלת צ'ובשיה

הנצחה

• 2007- שמו הוענק לבית הספר התיכון בכפרו, שיימורזינו.
• 2008 - התקיים "פסטיבל אייגי" בספריה הלאומית הצ'ובשית בצ'בוקסרי
• 2011 - שמו הוענק לשדרה בבירת צ'ובשיה, צ'בוקסרי.

ספרים

שירים

• 1958 – Attesen jačĕpe (בשם האבות) - ("Именем отцов")
• 1962 – Пĕтĕм пурнăçшăн çĕкленĕ музыка (מוזיקה לכל החיים)
• 1964 – Утăм (הצעד)
• 1971 – Palărăm (הפגנה)
• 1975 – Чĕре тĕвĕ (שחלה)
• Халал – 1988
• Çурхи йĕпхÿ – 1990
• Сăвăсемпе поэмă­сем – 1994

"Отмеченная зима"

תרגומי שירים לצ'ובשית

• 1968 - "משוררי צרפת"
• 1974 - "משוררי הונגריה"
• 1987 - "משוררי פולין"

אייגי במדיה האמנותית

במוזיקה

• סופיה גוביידולינה הלחינה מוזיקה לשירים של אייגי במחזור השירים שלה - Jetzt immer Schnee (עכשיו תמיד שלג)
• ולנטין סילבסטרוב (אוקראינה) - "מוזיקת יער" לסופרנו, קרן ופסנתר (1978-1977)
• ארמנדו בולאיו (ארצות הברית) - כלל את שירו של אייגי, "השבוע הראשון של בתי" (My Daughter's First Week) בנוקטורן שלו "שירי ערש"

(Lullabies) (לצד שירים מאת תומאס לוקס וגרגורי אור) - בוצע בבכורה באסיזי

• האלבום "הוקרה-אייגי" (Poklon Aygi)

לקריאה נוספת

• Butnaru, Leo. Despre verbul întrupat în destin (Ghennadi Ayghi, 1934-2006) Steaua, Chișinău – 2008.

(לאו בוטנרו - "על הדבר שהתגלם בגורל" - גנאדי אייגי, (ברומנית),קישינב

• Şi: parcă desprinzându-te : Gunoiştea din afara oraşului ; Inscripţie ; În aşteptarea prietenului : Lui Wolfgang Kazak : [versuri] / Ghennadi Ayghi ; trad. de Leo Butnaru // Steaua.

(שירים מתרגמים לרומנית על ידי לאו בוטנרו)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גנאדי אייגי בוויקישיתוף

• Blätter in den Wind

מאמרים מוקדשים לאייגי באתר הספרות הגרמני ברשת Planet Lyrik ‏, 12 בפברואר 2011

• באתר באנגלית gwarlingo על אייגי והמתרגמת שלו שרה ולנטיין
• Alex Cigale on Gennady Aygi

ב november 2013 ,Beloit Poetry Journal Poet's Forum

• מאמר הספד מאת פיטר פראנס בעיתון The Guardian

Peter France "Gennady Aygi"

• שירים באתר "בבילון"(ברוסית)
• 36 Variațiuni pe cântece populare ciuvașe și tătărești (ברומנית)

36 וריאציות על שירי עם צ'ובשים וטטרים - באתר המגזין "רומניה ליטרארה", גיליון 37, 2002

• "קיץ עם מלאכים" וביוגרפיה של המשורר באתר "רומניה ליטרארה", גיליון 10 2006