גן התקומה
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°46′25″N 35°13′54″E / 31.77356389°N 35.2316°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   גן התקומה | |
  | |
גן התקומה שוכן בשולי הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ומהווה אתר ארכאולוגי ומקום לפעילות ספורט ופנאי.
מיקום הגן ותולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גן התקומה שוכן בצמוד לחומת העיר העתיקה מדרום, סמוך לשער ציון. במאה ה-19 שימש חלקו המערבי של המתחם כמושבת מצורעים, שנודו מן החברה בשל מחלתם המדבקת, היא מחלת הנסן, המזוהה בטעות עם מחלת הצרעת המקראית. בתיהם העלובים של המצורעים נבנו סמוך לשער ציון, כשפניהם אל החומה. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 עקרו המצורעים מהעיר העתיקה למוסדות מסודרים מחוץ לחומות. הבתים העלובים נהרסו, והמתחם הפך לחלק מהרובע היהודי.[1]
האזור כולו שימש עד שנת 1948 למגוריהם של יהודים ספרדים, ונקרא בשם 'החָכּוּרה'.
שם הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
גן התקומה תוכנן כחלק מתוכנית האב לשיקום הרובע היהודי לאחר איחוד ירושלים ב-1967. שמו מבטא את תקומת הרובע מעפר והרס, שהיו מנת חלקו במשך 19 השנים שבהן היה נתון תחת שלטון ירדן.
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעולות השיקום והבנייה ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים נערכו בצד חפירות ארכאולוגיות. הייתה זו הפעם הראשונה שהרובע נחפר לעומק באופן יסודי, בשילוב כלי מחקר וטכנולוגיה מודרניים. מאחר שבמשך השנים בהן הייתה העיר העתיקה בידי ירדן לא התגורר כמעט איש בתחומי הרובע, יכלו הארכאולוגים לפעול כמעט בחופשיות, ובזכות כך חשפו ממצאים מרשימים מאוד מתקופות היסטוריות רבות.
הממצא הארכאולוגי החשוב ביותר, שנתגלה בחלקו המזרחי של גן התקומה, הוא מאגרי המים הקדומים של כנסיית הניאה הביזנטית. כנסייה זו, שהייתה כנראה הגדולה בכנסיות ירושלים במאה ה-6, השתרעה על פני שטח עצום, ושרידיה נתגלו גם תחת כיכר בתי מחסה. מאחר שגבול החומה הדרומית של העיר העתיקה שוכן על מדרון תלול, נאלצו בוני הכנסייה לתמוך את מאגרי המים בקירות עבים ובקמרונות גדולים, שהשתמרו יפה עד ימינו.
בחלק המרכזי של הגן נשתמרו שרידיו של מנזר סטפנוס הקדוש הארמני מן התקופה הצלבנית (לפני כ-900 שנה). עמודי המנזר שוחזרו, וכן חלק מקירותיו החיצוניים. בחלקו המערבי של גן התקומה נתגלו שרידיו של שער ציון מן התקופה האיובית. שער ציון של ימינו, הקבוע בחומת העיר העות'מאנית, שוכן למעשה בנקודה מערבית וגבוהה יותר לשער ציון ההיסטורי. השער הקדום עמד בקצה הקארדו העתיק, ושרידי בית השער הגדול שלו השתמרו, על קירותיהם העבים וחרכי הירי.
מתקני ספורט ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על גבי מאגרי המים של כנסיית הניאה הוקם תיאטרון פתוח למופעים, וכן שני גני שעשועים לילדים. ליד שרידי מנזר סטפנוס נבנו מתקני ספורט, ובהם מגרשי כדורגל וכדורסל, וכן שולחנות פינג פונג, המהווים את חלקו העיקרי של הגן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהושע בן אריה, עיר בראי התקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה - העיר העתיקה, הוצאת יד יצחק בן- צבי, ירושלים, תשל"ז.