גלית אילת
 | |
| לידה |
1965 (בת 59 בערך) חיפה, ישראל  |
|---|---|
|
www | |
  | |
גלית אילת (נולדה ב-1965, בחיפה) היא אוצרת וכותבת על אמנות עכשווית. היא הקימה את המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. כיום מקימה מרכז בינלאומי חדש לאמנות אקולוגית בחצבה.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלית אילת למדה תואר ראשון באמנות בבית הספר לאמנות קלישר, ועם סיום לימודיה התחילה להתענין באוצרות. במיצב בפרויקט הגמר שלה "שיח אוצרים", יחד עם מקס פרידמן, הם זימנו חמישה אוצרים לשולחן אחד לדיון בשאלות בוערות והקליטו אותם.[2] לאחר לימודי תואר שני בהולנד היא חזרה לישראל בשנת 2001 לאחר שקיבלה הצעה להקמת מרכז אמנות בחולון.[2] אילת הייתה המנהלת המייסדת את המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, וניהלה אותו במשך כעשור[3].
אילת אצרה את הביאנלה בסאו פאולו (2014)[4] ואת הביתן הפולני בביאנלה בוונציה (2011)[5].
בשנת 2010 עברה אילת לאמסטרדם והחלה לאצור במוזיאון ואן אבבה בהולנד[1].
בשנת 2022 היא הודיעה על הקמת מרכז בינלאומי לאמנות אקולוגית בשיתוף עם החברה להגנת הטבע בחצבה.[1]
אילת היא הנשיאה הראשונה של האקדמיה לאמנויות העולם, שנוסדה בשנת 2012, בקלן[6][7], וזוכת במלגת קית׳ הרינג לאמנות ואקטיביזם, מכללת בארד ניו יורק לשנים 2017–2018[8][9]
פעילות במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת עבודתה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון אצרה אילת תערוכות רבות בהשתתפות אמנים ישראלים ובינלאומיים, ביניהם הטרילוגיה הלכות שכנים[10][11] - התערוכות בחנו אפשרות של התכנות של רשת תרבותית עבור אמנים ומרכזי אמנות מהמזרח הקרוב, אגן הים התיכון והבלקן.
פרויקטים נוספים שיזמה במסגרת המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון:
הארכיון הנייד[12][עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכיון נייד לעבודות וידאו - הוקם בהמבורג Kunstverein ב-2007, שם גם החל את דרכו, כאשר כל אחת מהתחנות אליהן הוזמן הארכיון תרמה יצירות אמנות לאוסף המקורי (1500 כותרים). נכון לשנת 2015, ביקר הארכיון ביותר משבעה עשר מרכזי אמנות ואקדמיות לאמנות בעולם[13].
מארב - מגזין אמנות אינטרנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילת הקימה את "מארב, מגזין מקוון לאמנות ותרבות" יחד עם מיכאל קסוס גדליוביץ'[14], ושרתה כעורכת הראשית בין השנים 2004 - 2010.
המגזין שימש כפלטפורמה אלטרנטיבית ייחודית בשדה האמנות הישראלי[15]. ועסק בכל גיליון בנושא מסוים מזוויות שונות, דרך שיחות עם יוצרים, מאמרים, הצגת יצירות אמנות רלוונטיות ועוד. בין הנושאים בהם התמקד המגזין פונדמנטליזם, תנועות משיחיות, אלימות, מקומה של היהדות בתרבות הישראלית, קניין רוחני והשפעת יחסי מזרח-מערב על המזרח התיכון.
מרחבים לימנליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת הסמינרים הנודדים ׳מרחבים לימינליים׳ פותחה יחד עם אייל דנון, רים פאדה ופיל מיסלביץ[16][17].
המוקד הראשוני של הפרויקט היה כביש 60, המחבר בין ירושלים לרמאללה, וכיצד ניתן באמצעות אמנות ותרבות להתגבר על חסמים פוליטיים, חברתיים ופיזיים שיצר הכיבוש הישראלי. הפרויקט סלל את הדרך ליוזמות אוצרותיות ניסיוניות עבור אמנות מחויבת פוליטית בישראל ובפלסטין ומעבר לכך[18]. מרחבים לימינליים לא הסתיים בתערוכה אלא התפתח לפרויקט מחקר משותף, סמינרים, מיקרו-רזידנסיס, פלטפורמת הפקה וסדרה של התערבויות ספציפיות. הספר מרחבים לימינליים[19] יצא לאור ב-2009.
פעילות אמנותית נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילת הייתה אוצרת שותפה בווידאו זון 4 ביאנלה הישראלית לווידאו ארט[20]. ואצרה תערוכות נוספות כגון ׳מעולם לא נראנו טוב יותר׳[21] בבית התפוצות.
פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2010 - 2013, היא הייתה אוצרת עמיתה ב-Van Abbemuseum בהולנד. שם היא אצרה את התערוכה The Politics of Collection, The Collection of Politics[22]2010 כחלק מסדרת התערוכות Play Van Abbe[23]. במסגרת התערוכה הוצג גוף עבודות מעורר מחלוקת שנרכש לאוסף אחרי מלחמת העולם השנייה ובו עבודות שנבזזו מיהודים. העבודות הוצגו ללא שם האמן אלא רק עם מספר התיק ומוצאן כדי שאפשר יהיה ללכת ולחפש את קורות החיים של כל עבודה.[1]
בשנת 2011 היא הייתה האוצרת של הביתן הפולני בביאנלה בוונציה, בו הציגה האמנית יעל ברתנא.
בשנת 2013–2015 היא אצרה את הביאנלה בסאו פאולו ה-31 ׳כיצד (...) דברים שלא קיימים׳[24][25][26] יחד עם נוריה אגויטה מאיו, פבלו לאפואנטה, אורן שגיב, צ'ארלס אשה והאוצרים השותפים בנג'מין סרוסי ולואיסה פרונסה. חלק מהביאנלה הוצגה מאוחר יותר במוזיאון[27] Serralves שבפורטו.
ב-2014 היא אצרה יחד עם סבסטיאן צ'יחוקי את התערוכה ׳קשת בחשכה׳[28][29] ב-SALT באיסטנבול. התערוכה עסקה באמנות מנקודת מבט פוסט-חילונית, התערוכה הוצגה מאוחר יותר בגרסה מורחבת[30] ב-Malmö Konstmuseum בשוודיה. ב-2016 היא אצרה את התערוכה ׳The Presence of the Real ׳, בפרישתינה ופיאה בקוסובו במימון האיחוד האירופי Culture for All - Phase III, ומשרד האיחוד האירופי בקוסובו.
תערוכות נבחרות באוצרותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלכות שכנים, המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, 2003
- ׳משחקים אסורים׳[31][32], המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, 2006
- עם, ארץ, מדינה׳[33], המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, 2006
- ׳רע מנעוריו׳[34][35], המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון
- The Politics of Collection, The Collection of Politics[22], מוזיאון ואן אבן, הולנד, 2010
- ’ואירופה תהיה המומה'[36], מוזיאון ואן אבן, הולנד, 2012
- שחור או לבן[37], המוזיאון לאמנות מודרנית בוורשה, 2013[38]
- תערוכת היחיד של אכרם זעתארי: ׳היום הזה׳ ב-MG + MSUM Moderna Galerija Ljubljana
- זה הזמן לדעת אחד את השני[39], אוקטובר סלון ה-52[40], במוזיאון של יוגוסלביה בבלגרד
- ת Strange and Close[41] ב-CAPC בבורדו, 2011
- אירופה תהיה המומה[42], תערוכתה של יעל ברתנא בביתן הפולני, בביאנלה בוונציה ה-54, 2011.
- Living Archive[43] ב-Kunsthaus Bregenz.
- ׳קשת בחשכה׳[28][29] ב-SALT באיסטנבול, 2014
- קשת בחשכה, Malmö Konstmuseum
- Presence of the Real ׳, בפרישתינה ופיאה בקוסובו, 2016
- תערוכת היחיד של סוקול בקירי, לא חבר ולא אויב[44], במוזיאון הלאומי לאמנויות יפות בטירנה, 2019
מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
2017-2018 - מלגת קית׳ הרינג לאמנות ואקטיביזם, בארד קולג' ניו יורק[9]
2007 - Best Art Practices International award for young curators, משרד התרבות האיטלקי, בולזאנו
1994-1995 - פרס אמן צעיר, משרד התרבות
1993 - Double Exposure: the Anglo-Israeli Photographic Award לצילום, אנגליה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלית אילת- אתר רשמי
- גלית אילת באתר משכן האמנים בהרצליה
- גלית אילת בהרצאה בכנס ירושלים לאמנות (מנופים 2022)
- גלית אילת בהרצאה בכנס השנתי של איגוד האמנים הפלסטיים, בנושא החרם הגלוי והסמוי והשפעותיו על שדה האמנות, 2015
- גלית אילת בלשם שמיים, פודקאסט התרבות של ערב רב ובית הנסן, מרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 דנה גילרמן, האוצרת גלית אילת מקימה בחצבה מרכז בינלאומי לאמנות אקולוגית, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2022
- ^ 1 2 אלי ערמון אזולאי, גלית אילת - עוזבת לתרבות אחרת, באתר הארץ, 14 במרץ 2010
- ^ Kunst als diplomatie - Features - Metropolis M, www.metropolism.com (בהולנדית)
- ^ מונציה ועד ניו יורק: אמנות מסביב לעולם, באתר ynet, 2 בפברואר 2015
- ^ אמיר בוגן, תקדים: יעל ברתנא תייצג את פולין בוונציה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2010
- ^ Vermeulen, Timotheus (2013-05-28). "School of Thought". Frieze (באנגלית). No. 10. ISSN 0962-0672. נבדק ב-2022-08-27.
- ^ About - Akademie der Künste der Welt, www.adkdw.org
- ^ Galit Eilat, CCS Bard (באנגלית)
- ^ 1 2 Bard Public Relations, Galit Eilat Selected as 2017-2018 Keith Haring Fellow in Art and Activism at Bard College | Bard College Public Relations, www.bard.edu (באנגלית)
- ^ הלכות שכנים, פרק א'. המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון. ינואר 2004, באתר הצוֹפָה / ארכיון, 2008-06-17
- ^ הלכות שכנים א'תאריך_וידוא=2022-08-27, באתר www.digitalartlab.org.il
- ^ Insert 2 – The Israeli Center for Digital Art Holon – Kunstverein in Hamburg, www.kunstverein.de
- ^ Baltic Art Center The Mobile Archive, www.balticartcenter.com
- ^ רוני שני, יש חדש ב"מארב", באתר ynet, 6 במאי 2004
- ^ אלי ערמון אזולאי, הכיוון מארב, באתר הארץ, 9 ביוני 2009
- ^ Liminal Spaces // The Project, liminalspaces.digitalartlab.org.il
- ^ מרחבים לימינליים ערים מעורבות, באתר www.digitalartlab.org.il
- ^ Laboratory of change - springerin | Hefte für Gegenwartskunst, www.springerin.at
- ^ מרחבים לימינליים, באתר www.digitalartlab.org.il
- ^ בקרוב: הביאנלה הרביעית לוידאו ארט, באתר ynet, 4 בנובמבר 2008
- ^ מעולם לא נראינו טוב יותר [ננעלה], באתר מוזיאון העם היהודי
- ^ 1 2 Part 3 : The Politics of Collecting, The Collecting of Politics, Van Abbe Museum (באנגלית)
- ^ play van abbe, Van Abbe Museum (באנגלית)
- ^
שני ליטמן, עצומת אמנים נגד ישראל בביאנלה בסאו פאולו: יעל ברתנא בין החותמים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2014
- ^ מונציה ועד ניו יורק: אמנות מסביב לעולם, באתר ynet, 2 בפברואר 2015
- ^ 31a Bienal, www.31bienal.org.br
- ^ Fundação de Serralves, www.serralves.pt (באנגלית)
- ^ 1 2 Rainbow in the Dark | SALT, saltonline.org
- ^ 1 2 Rainbow in the Dark - Museum of Modern Art in Warsaw, artmuseum.pl (באנגלית)
- ^ Rainbow in the Dark, kunstaspekte.de (בגרמנית)
- ^ משחקים אסורים, באתר www.digitalartlab.org.il
- ^ David Lasserson, How video games became the latest weapon in the Middle East, The Telegraph, 14 February 2007
- ^ טלי כהן גרבוז, אל תשחקו באלבנים, באתר ynet, 27 ביוני 2006
- ^ רע מנעוריו / אוצרים: גלית אילת ורן קסמי אילן ; עריכה לשונית ותרגום לאנגלית: דריה קסובסקי ; תרגום לערבית: יסמין דאהר | אילת, גלית (מחבר תוכן טקסטואלי נוסף) | אילת, גלית (מחבר תוכן טקסטואלי נוסף) ;קסמי-אילן, רן (מחבר תוכן טקסטואלי נוסף) ;Kassovsky, Daria (editor translator) ;Daher, Yasmeen (translator) ;המרכז הישראלי לאומנות דיגיטלית (חולון) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל - ארכיון משפטי | "רע מנעוריו": תערוכה על ציות, קונפורמיזם, אחריות ואחריות חברתית, באתר law.acri.org.il
- ^ Yael Bartana’s …and Europe will be stunned - Announcements - e-flux, www.e-flux.com (באנגלית)
- ^ Vrije kunst - Features - Metropolis M, www.metropolism.com (בהולנדית)
- ^ Black and White - Museum of Modern Art in Warsaw, artmuseum.pl (באנגלית)
- ^ It’s Time We Got To Know Each Other - news - irwin-nsk.org, www.irwin-nsk.org
- ^ 52nd October Salon, Mirko Ilić Corp., 2017-11-14
- ^ Strange and close CAPC Museum of Contemporary Art Bordeaux, 1995-2015.undo.net (באיטלקית)
- ^ liemaster, ואירופה תהיה המומה: התנועה להתחדשות היהודית בפולין, באתר הכל שקרים, 2012-07-08
- ^ Living Archives at Kunsthaus Bregenz Bregenz - Artmap.com, artmap.com
- ^ Exhibition / Sokol Beqiri / “Neither a Friend nor an Enemy” / National Gallery of Arts / March 22nd – June 2nd, 2019 / Tirana – HARABEL, harabel.com.al
