גלוריה סטיוארט (קריינית טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלוריה סטיוארט
גלוריה סטיוארט בסוף שנות ה-60
גלוריה סטיוארט בסוף שנות ה-60
גלוריה סטיוארט בסוף שנות ה-60
לידה 26 באוקטובר 1943 (בת 80)
עמאן, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראלישראל
תקופת הפעילות 19682003 (כ־35 שנים)
בן זוג אדי סופר
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלוריה סטיוארט (נולדה ב-26 באוקטובר 1943) היא שדרנית, קריינית ומגישת חדשות בטלוויזיה הישראלית לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט נולדה בעמאן שבירדן לאב בריטי שעבד בקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים ולאם איטלקייה.

סטיוארט גדלה עם משפחתה ביריחו, למדה בירושלים ומאוחר יותר באוניברסיטה בביירות.

היא עבדה תחילה בחברת התעופה של כווית[1] וכן כשדרנית ברדיו רמאללה[2].

בשנת 1968 הגישה את מועמדותה ל"קול ישראל" ולטלוויזיה הישראלית בו זמנית והתקבלה לשני המקומות, אך בחרה בטלוויזיה[2], שם עבדה עם שלמה ענברי, מנהל מחלקת החדשות בערבית[1].

בשנת 1970 נישאה בנישואים אזרחיים בניקוסיה שבקפריסין לאדי סופר, עובד הטלוויזיה הישראלית[3][4], והחליפה את שמה לגליה סופר, ולאחר מכן היא התגיירה[5] [6] והשניים נישאו שוב בישראל[7]. לסטיוארט בת ובן שנולדו ב־1971 וב־1976, שני נכדים ונכדה.

עבודתה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט התקבלה כקריינית בטלוויזיה הישראלית, ובשנת 1969 הוחלט לצרף אליה שתי קרייניות נוספות - ישראלה מור ויהודית סולה[8] שהודרכו בידי איש הטלוויזיה אריה אורגד.

תוכנית הטלוויזיה הערבית הראשונה בטלוויזיה הישראלית שודרה ב-13 באוגוסט 1968. התוכנית כללה כתבות מגזין וכן שידורי חדשות ששידרה סטיוארט. מאוחר יותר הצטרפה אליה הקריינית לוריס ניקולא באבול[9]. התוכנית זכתה לרייטינג גבוה[10]. סטיוארט זכתה לאהדה רבה בקרב הצופים, ונאמר עליה כי "היא שווה לישראל כערכם של חמישה מטוסי פנטום״[11] מבחינת ההסברה הישראלית.

בשנת 1969 החלה לערוך ולהגיש, יחד עם ויקטור נסיב את התכנית "לחישה" - קריאת פרקי שירה ערבית[12].

במרץ 1970 דיווחה כי קיבלה הצעה לגלם את דמותה של נדיה כהן, אלמנתו של המרגל אלי כהן, בסרט על חייו. "אין לי כל ניסיון קולנועי", אמרה בראיון ל"למרחב", "אבל הייתה לי תמיד נטייה להיות שחקנית קולנוע. סרט זה, אם אכן אופיע בו, ייתן לי את ההזדמנות להוכיח את עצמי"[13]. מאוחר יותר התברר כי ההצעה הייתה מהתלה[11].

ב-11 במרץ 1970 הגישה את התפטרותה עקב מחלוקת על שכרה[14]. ב-10 במאי 1970 שבה סטיוארט לעבוד בטלוויזיה לאחר משא ומתן על תנאי העסקתה[15][16].

ב-2003 סטיוארט סיימה לעבוד כשדרנית בטלוויזיה הישראלית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 צבי לביא, גלוריה סטיוארט - קנתה את עולמה בשעה אחת, מעריב, 18 אוגוסט 1968
  2. ^ 1 2 נחום ברנע, גלוריה היפה, דבר, 16 אוגוסט 1968
  3. ^ סופר למרחב, בארץ ובעולם, למרחב, 15 יוני 1970
  4. ^ כתב מעריב, נישואי גלוריה סטיוארט לאדי סופר, מעריב, 21 יוני 1970
  5. ^ סופר העולם הזה, בעל או טלוויזיה, העולם הזה, 25 בדצמבר 1974
  6. ^ תלמה יגול, מפריעים לאדי סופר לעבוד, מעריב, 2 April 1973
  7. ^ כתב העולם הזה, גלוריה הפכה לגליה והזוהר יצא מפניה, העולם הזה, 31 בדצמבר 1970
  8. ^ כתב העולם הזה, פנים חדשות, העולם הזה, 5 בנובמבר 1969
  9. ^ סופר העולם הזה, חתיכה חדשה במסך הערבי, העולם הזה, 27 באפריל 1971
  10. ^ סופר דבר בירושלים, תכנית ראשונה בטלוויזיה הערבית, דבר, 14 אוגוסט 1968
  11. ^ 1 2 כתב העולם הזה, פרשת גלוריה, העולם הזה, 18 במרץ 1970
  12. ^ סופר מעריב, הטלוויזיה הכללית, מעריב, 13 מרץ 1969
  13. ^ יוסף אסמעיל, סופר למרחב, גלוריה סטיוארט תגלם דמותה של אלמנת אלי כהן, למרחב, 1 מרץ 1970
  14. ^ סופר דבר בירושלים, גלוריה סטיוארט הגישה התפטרותה בשל סיווג נמוך, דבר, 11 מרץ 1970
  15. ^ סופר למרחב בירושלים, תכניות הקיץ ברדיו ובטלוויזיה, למרחב, 30 אפריל 1970
  16. ^ סופר דבר בירושלים, גלוריה סטיוארט חוזרת מחר לעבוד בטלוויזיה, דבר, 10 מאי 1970