גירוש שד מעיוור ואילם

"גירוש שד מעיוור ואילם" מאת ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19

גירוש שד מאדם עיוור ואילם וריפויו הוא אחד מהנסים של ישו בבשורות. הוא מופיע בבשורת מתי י"ב: 22–32, בשורת לוקס י"א: 14–23 ובבשורת מרקוס ג': 20–30.

סיפור גירוש השד

על פי הבשורות, ישו גירש שדים מאדם שהיה אחוז שדים וגם ריפא אותו מעיוורון ומאילמות, כך לאחר נס הריפוי וגירוש השדים, אותו אדם היה מטוהר מן השד וגם יכול היה לראות ולדבר. הקהל שצפה בכך נדהם ונוכחים מהמוני העם אמרו: "האם יכול להיות שהוא (ישו) הוא בן דוד?" ברמז לכך שהוא כנראה המשיח.

אך כאשר הפרושים שמעו זאת, הם אמרו בחוסר אמונה וביטול: "רק על ידי בעל זבול, שר השדים, הוא מגרש את השדים."

בתגובה לכך עונה להם ישו: "כל ממלכה המחולקת כנגד עצמה תיהרס, וכל עיר או בית המחולק כנגד עצמו לא יחזיקו מעמד. אם השטן מגרש את השטן, הרי הוא חלוק כנגד עצמו. כיצד אם כן יכולה לעמוד ממלכתו? ואם אני מגרש שדים על ידי בעל זבול, על ידי מי בניכם מגרשים אותם? לכן הם יהיו אלה שישפטו אתכם. אלא שאם על ידי אצבע אלוהים אני מגרש שדים, אזי מלכות אלוהים כבר נמצאת בקרבכם" (בשורת מתי י"ב: 25-28).

"ואני שואל אתכם כיצד יכול מישהו יכול להיכנס לביתו של איש גיבור ולשדוד ולבזוז את רכושו מבלי להשתלט עליו ולכפות אותו תחילה? הרי רק לאחר שהתגבר על הגיבור הוא יוכל לבזוז את ביתו."

"כל מי שלא עומד לצדי בעצם פועל נגדי, ומי שלא אוסף איתי (כלומר אינו תורם ואף מפריע לאמונה ולתשובה לאלוהים) מפזר. ולכן אני אומר לכם, יסלחו לכם על כל חטא וגדוף כלפי בני אדם, אך חילול השם על ידי גידוף רוח הקודש לא יסלח לאיש. כל מי שמדבר דבר כנגד בן האדם (כנגד ישו עצמו) ייסלח לו, אך כל מי שמדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא."

הציטוט מהבשורות

בשורת מתי

22 אָז הוּבָא אֵלָיו אִישׁ עִוֵּר וְאִלֵּם אֲשֶׁר אֲחָזוֹ שֵׁד וַיִּרְפָּאֵהוּ וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וְגַם רָאָה׃ 23 וַיִּתְמְהוּ כָּל־הֲמוֹן הָעָם וַיֹּאמְרוּ הֲכִי זֶה בֶן־דָּוִד׃ 24 וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֵין זֶה מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵׁדִים כִּי אִם־עַל־יְדֵי בַעַל זְבוּל שַׂר הַשֵׁדִים׃ 25 וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וְכָל־עִיר וָבַיִת הַנֶּחֱלָקִים עַל־עַצְמָם לֹא יִכּוֹנוּ׃ 26 וְהַשָּׂטָן אִם־יְגָרֵשׁ אֶת־הַשָּׂטָן נֶחֱלָק עַל־עַצְמוֹ וְאֵיכָכָה תִכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ׃ 27 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵׁדִים בְּבַעַל־זְבוּל בְּנֵיכֶם בְּמִי יְגַרֲשׁוּ אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם׃ 28 וְאִם בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 29 אוֹ אֵיךְ יוּכַל אִישׁ לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסֹר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ׃ 30 כָּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא לְנֶגְדִּי וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְכַנֵּס אִתִּי הוּא מְפַזֵּר׃ 31 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־חֵטְא וְגִדּוּף יִסָּלַח לָאָדָם אַךְ־גִּדּוּף הָרוּחַ לֹא יִסָּלַח לָאָדָם׃ 32 וְכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר דְּבַר חֶרְפָּה בְּבֶן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ וְהַמְחָרֵף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ לֹא־בָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא־לָעוֹלָם הַבָּא׃

— הבשורה על-פי מתי, פרק י"ב, פסוקים 22–32, בתרגום דליטש

בשורת לוקס

4 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְגָרֶשׁ שֵׁד וְהוּא אִלֵּם וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצָא הַשֵּׁד וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וַיִּתְמְהוּ הָעָם׃ 15 וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר אָמְרוּ בְּבַעַל־זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃ 16 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם׃ 17 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וּבַיִת עַל־בַּיִת יִפֹּל׃ 18 וְגַם־הַשָּׂטָן אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ אֵיכָכָה תִּכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ כִּי אֲמַרְתֶּם שֶׁבְּבַעַל־זְבוּל מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים׃ 19 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל־זְבוּל בְּנֵיכֶם בְּמִי הֵם מְגָרֲשִׁים אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם׃ 20 וְאִם־בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ 21 כְּשֶׁהַגִּבּוֹר שֹׁמֵר אֶת־חֲצֵרוֹ וְנִשְׁקוֹ עָלָיו שָׁלוֹם יִהְיֶה רְכוּשׁוֹ׃ 22 וְאִם־יָבוֹא עָלָיו חָזָק מִמֶּנּוּ וּתְקָפוֹ יִשָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת־נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח־בּוֹ וְאֶת־מַלְקֹחוֹ יְחַלֵּק׃ 23 כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא לְנֶגְדִּי וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְכַנֵּס אִתִּי הוּא מְפַזֵּר׃

— הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"א, פסוקים 14–23, בתרגום דליטש

בשורת מרקוס

בבשורת מרקוס לא מופיע סיפור גירוש השד מהעיוור ואילם, אולם קיימת חזרה על הקטע שבו הסופרים (או הפרושים) מטילים ספק ביכולת הנסית של ישו שבאה מאלוהים ומייחסים את היכולת הזאת לגרש שדים לשר השדים ובעל זבול. תשובתו של ישו על כך גם היא נזכרת בקטע הזה.

וְ20 וַיָּבֹאוּ הַבָּיְתָה וַיּוֹסֶף הֲמוֹן עָם לְהִתְאַסֵּף עַד כִּי־לֹא יָכְלוּ אַף לֶאֱכָל־לָחֶם׃ 21 וַיִּשְּׁמְעוּ קְרוֹבָיו וַיֵּצְאוּ לְהַחֲזִיק בּוֹ כִּי אָמְרוּ יָצָא מִדַּעְתּוֹ׃ 22 וְהַסּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ בַּעַל־זְבוּל בּוֹ וְעַל־יְדֵי שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃ 23 וַיִּקְרָא אוֹתָם אֵלָיו וַיְדַבֵּר לָהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אֵיךְ יוּכַל הַשָׂטָן לְגָרֵשׁ הַשָׂטָן׃ 24 וְאִם־נֶחְלְקָה מַמְלָכָה עַל־עַצְמָהּ לֹא־תוּכַל לַעֲמֹד הַמַּמְלָכָה הַהִיא׃ 25 וּבַית אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד הַבַּיִת הַהוּא׃ 26 וְאִם־הַשָׂטָן יִתְקוֹמֵם אֶל־עַצְמוֹ וְנֶחֱלָק לֹא־יוּכַל לַעֲמֹד כִּי־בָא קִצּוֹ׃ 27 אֵין אִישׁ יָכֹל לָבוֹא לְבֵית הַגִּבּוֹר וְלִגְזֹל אֶת־כֵּלָיו אִם־לֹא יֶאֱסרֹ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־הַגִּבּוֹר וְאַחַר יִשְׁסֶה אֶת־בֵּיתוֹ׃ 28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי כָל־הָחֲטָאִים יִסָּלְחוּ לִבְנֵי אָדָם וְכָל־הַגִּדּוּפִים אֲשֶׁר יְגַדֵּפוּ׃ 29 אַךְ הַמְגַדֵּף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵין־לוֹ סְלִיחָה לְעוֹלָם כִּי־עֲוֹנוֹ יִשָׂא לָנֶצַח׃ 30 כִּי־הֵמָּה אָמְרוּ רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ׃ 31 וַיָּבֹאוּ אִמּוֹ וְאֶחָיו וַיַּעַמְדוּ מִחוּץ וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו לִקְרֹא לוֹ׃

— הבשורה על-פי מרקוס, פרק ג', פסוקים 20–30, בתרגום דליטש

פרשנות

ישו מזהיר את שומעיו כי אין סליחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא למי שמגדף את רוח הקודש או במילים אחרות למי שמחלל את שם אלוהים. הוא בהחלט אומר שמי שמגדף אותו עצמו (את ישו) כבן אדם, ייסלח לו. אך לא ייסלח למי שמייחס את גבורתו של ישו לעשיית נסים לרבות גירוש שדים ברוח הקודש לבעל זבול, או למי שמכונה שר העולם הזה, או השטן, אדם כזה מחלל את שם אלוהים ואת רוח קודשו. ולכאלה אין סליחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

ראו גם

• גירוש שדים
• ישו
• הברית החדשה
• הנסים של ישו
• משלי ישו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גירוש שד מעיוור ואילם בוויקישיתוף