גילברט רייל
 | |
| לידה |
19 באוגוסט 1900 ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1976 (בגיל 76) אוקספורד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
קווינ'ס קולג' |
| מוסדות |
מודלן קולג' |
| מונחה לדוקטורט |
דניאל דנט |
| תחומי עניין |
פילוסופיה של השפה הטבעית |
| עיסוק |
פילוסוף |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
  | |
גילברט רייל (באנגלית: Gilbert Ryle; 19 באוגוסט 1900 – 6 באוקטובר 1976) היה פילוסוף בריטי.[1] הוא נציג הדור של הפילוסופים של השפה היומיומת (ordinary language philosophers) שהיו שותפים לגישתו של לודוויג ויטגנשטיין כלפי בעיות פילוסופיות.[2] רייל ידוע בעיקר בזכות ביקורתו על הדואליזם הקרטזאני, שעבורו טבע את המונח "רוח הרפאים במכונה" (The Ghost in the Machine). חלק מהרעיונותיו בתחום הפילוסופיה של הנפש כונו ביהביוריסטים ("behaviourist"). רייל מוכר בין היתר בשל ההבחנה האפיסטמולוגית שערך בין "לדעת איך" לבין "לדעת ש" (Knowing-how and knowing-that).
ספרו הידוע ביותר של רייל הוא מושג הנפש (The Concept of Mind) משנת 1949, שבו הוא כותב כי "מגמה כללית של הספר זה תהיה ללא ספק וללא היזק, להיות מסווגת כביהביוריסטית".[3] רייל, שעסק במחקרו בעבודותיהם ברנרד בולזאנו, פרנץ ברנטנו, אלכסיוס מיינונג, אדמונד הוסרל ומרטין היידגר, הציע במקום זאת שאת הספר ניתן לתאר כמאמר בפנומנולוגיה, אם "מרגישים בבית" עם התווית הזאת.[4]
בבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "המיתוס של דקארט", בתוך: שפה, מחשבה, עולם: מאמרים קלאסיים בפילוסופיה אנליטית, הוצאת "למדא - האוניברסיטה הפתוחה", 2021
באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Concept of Mind (1949)
- Dilemmas. The Tarner Lectures 1953 (1954), a collection of shorter pieces
- Plato's Progress (1966)
- Contemporary Aspects of Philosophy (1977), editor
- On Thinking (1979)[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'וליה טני, גילברט רייל, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גילברט רייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ A. C. Grayling (Wittgenstein, Oxford University Press, (Oxford), 1988, p.114) is certain that, despite the fact that Wittgenstein's work might have possibly played some "second or third-hand [part in the promotion of] the philosophical concern for language which was dominant in the mid-century", neither Gilbert Ryle nor any of those in the so-called "Ordinary language philosophy" school that is chiefly associated with J. L. Austin (and, according to Grayling, G. E. Moore, C. D. Broad, Bertrand Russell and A. J. Ayer) were Wittgensteinians. Grayling asserts that "most of them were largely unaffected by Wittgenstein's later ideas, and some were actively hostile to them"
- ^ Ryle, Gilbert.The Concept of Mind. Chicago: University of Chicago Press, 2002. Pp. 327.
- ^ Gilbert Ryle, "Phenomenology versus The Concept of Mind," in Collected Papers, London: Hutchinson, 1971, p. 188.
- ^ "Gilbert Ryle Collection | Linacre College". www.linacre.ox.ac.uk (באנגלית). נבדק ב-2018-09-03.
