גייל קינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גייל קינג
Gayle King
לידה 28 בדצמבר 1954 (בת 69)
שברולט צ'ייס, מרילנד, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
מקום מגורים ניו יורק
השכלה אוניברסיטת מרילנד
תקופת הפעילות מ-1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Walter Cronkite Award for Excellence in Journalism (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גייל קינגאנגלית: Gayle King; נולדה ב-28 בדצמבר 1954)[1] היא מנחת טלוויזיה, סופרת, ועיתונאית אמריקאית. קינג ידועה במיוחד כמגישת חדשות של ערוץ CBS, וכמנחה את תוכנית הבוקר "CBS Mornings".[2]

בשנת 2019 נכללה ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של מגזיין טיים.[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג נולדה בעיירה שברולט צ'ייס שבמדינת מרילנד.[4] מגיל 6 עד 11 קינג גרה יחד עם בני משפחתה בבירת טורקיה אנקרה, שם אביה שהה באותה העת במסגרתו עבודתו. בשנת 1966 קינג חזרה יחד עם בני משפחתה לארצות הברית.[5] קינג למדה בהמשך פסיכולוגיה באוניברסיטת מרילנד.

כמגישת החדשות בערוצים המקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג החלה את הקריירה שלה כעוזרת הפקה בערוץ WJZ-TV בעיר בולטימור. במהלך אותה התקופה קינג פגשה את אופרה וינפרי אשר הייתה מנחה בערוץ באותה העת. בהמשך קינג עבדה כתבת בערוץ WUSA-TV בוושינגטון די. סי.[6][7] ולאחר מכן היא עברה לעיר קנזס סיטי שבמיזורי ושם היא עבדה כמגישה במהלך סופי השבוע וככתבת כללית בערוץ WDAF-TV.[8] בשנת 1981 קינג החלה לעבוד כמגישת חדשות עבור ערוץ WFSB בעיר הרטפורד שבקונטיקט, שם היא עבדה במשך 18 שנים.

כמגישה של תוכניות אירוח ושל מהדורת החדשות של תוכניות הבוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג עבדה ככתבת מיוחד בתוכנית האירוח "המופע של אופרה וינפרי". בשנת 1991 הייתה שותפה במשך תקופה קצרה בהנחיית תוכנית אירוח של רשת NBC יחד עם רובין ואגנר בשם "Cover to Cover" אשר בוטלה לאחר 13 שבועות. ב-1997 החלה להנחות תוכנית אירוח משלה בשם "The Gayle King Show" אשר בוטלה לאחר עונה אחת עקב רייטינג נמוך.[9][10] בספטמבר 2006 החלה קינג לארח את תוכנית הרדיו "The Gayle King Show" של רשת הרדיו XM Satellite Radio.

ב-3 בינואר 2011 החל להנחות תוכנית חדשה שנקראה גם כן "The Gayle King Show" בערוץ הטלוויזיה של אופרה וינפרי OWN.[11] התוכנית הסתיימה ב-17 בנובמבר 2011 משום שקינג החלה באותה העת להנחות את תוכנית הבוקר "CBS This Morning" יחד עם צ'ארלי רוז.[12] התוכנית זכתה לרייטינג גבוה.[13]

עיתונות מודפסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1999 קינג היא העורכת של המגזין של אופרה ווינפרי "O, The Oprah Magazine".[14]

כמגישת חדשות ברשתות הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג בראיון עם מזכיר המדינה מייק פומפאו בתוכנית הבוקר "CBS Mornings", צולם ב-2019

לפני שהפכה למגישת החדשות של רשת CBS עבדה קינג ככתבת מיוחדת של בוקר טוב אמריקה.[15]

ב-22 באפריל 2023 רשת CNN הודיעה שקינג תנחה יחד עם צ'ארלס בארקלי את תוכנית הפריים-טיים השבועית "King Charles" שתעלה לשידור בסתיו 2023.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג הוא חברה קרובה של אופרה ווינפרי מאז 1976. בראיון עם ברברה וולטרס מ-2010 ווינפרי אמרה על קינג, "היא האמא שמעולם לא הייתה לי; היא האחות שכולם היו רוצים; היא החברה שמגיעה לכולם; אני לא מכירה אדם טוב יותר".

בין השנים 1982 עד 1993 קינג הייתה נשואה לעורך הדין ביל באמפוס. מהנישואים הללו יש לה שני ילדים.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט/סדרה תפקיד הערות
1985 הצבע ארגמן חברה בכנסייה לא קיבלה על התפקיד קרדיט
2004 המועמד ממנצ'וריה Media Icon
2012 רוק 30 בתפקיד עצמה בפרק "My Whole Life is Thunder"
2015 Being Mary Jane בתפקיד עצמה בפרק "No Eggspectations"
2015 סאטרדיי נייט לייב בתפקיד עצמה בפרק "Tina Fey & Amy Poehler/Bruce Springsteen"
2016 The Boss בתפקיד עצמה
2017, 2021 Queen Sugar בתפקיד עצמה בפרקים "Yet I Do Marvel" ו-"To A Different Day"
2019 Queen and Slim בתפקיד עצמה
2021 The Game בתפקיד עצמה בפרק "Snips, Clips, and Chair Sits"
2022 מיליארדים בתפקיד עצמה בפרק "The Big Ugly"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גייל קינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "UPI Almanac for Monday, Dec. 28, 2020". United Press International. 28 בדצמבר 2020. ארכיון מ-28 בדצמבר 2020. נבדק ב-5 בינואר 2021. TV personality Gayle King in 1954 (age 66) {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "CBS Mornings - Daily news and features with hosts Gayle King, Tony Dokoupil and Nate Burleson". CBS News.
  3. ^ "Gayle King: The 100 Most Influential People of 2019". Time. נבדק ב-22 בספטמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Gayle King Biography". TV Guide. ארכיון מ-6 בפברואר 2020. נבדק ב-6 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "Gayle King". CBS This Morning. CBS. ארכיון מ-10 ביולי 2019. נבדק ב-6 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Hawkins, Carol Hooks (2009). American Women Leaders: 1,560 Current Biographies. McFarland. p. 204. ISBN 978-0786452750.
  7. ^ Cole, Maxine (1 בדצמבר 2017). "I Took My Former Boss, Gayle King, To Lunch & We Talked Breakups, Career Goals, & Yes, Oprah 2020". refinery29.com. Refinery29, Inc. נבדק ב-9 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Cole, Maxine (8 במרץ 1998). "Talk Show Host Gayle King Focusing on Family Life Issues". newsok.com. נבדק ב-9 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Littleton, Cynthia (16 באפריל 1998). "CBS Eyemark won't renew rookie yakker". Variety. Variety Media, LLC. נבדק ב-9 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Gayle King's Talk Show Cancelled for Fall". Jet. Johnson Publishing. 60 (93): 60. 4 במאי 1998. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Revamped CBS Morning Show With Charlie Rose & Gayle King To Premiere January 9". Deadline Hollywood.com. 15 בנובמבר 2011. נבדק ב-6 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Charlie Rose and Gayle King to Join Revamped Early Show Next Year". TV Guide. 10 בנובמבר 2011. ארכיון מ-30 בספטמבר 2019. נבדק ב-8 בינואר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "Broadcast Morning Shows Boast Final Ratings As 2016 Wraps". Deadline Hollywood. 28 בדצמבר 2016. נבדק ב-6 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ King in Bonawitz, Amy (16 ביולי 2007). "Gayle Opens Up About Ex husband cheating". CBS News. נבדק ב-9 בינואר 2019. I have been divorced since 1993 {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Alexandra, Steigrad (23 בפברואר 2017). "Gayle King On Magazines, Morning Shows and Megyn Kelly". Women's Wear Daily. Penske Media Corporation. ארכיון מ-14 בספטמבר 2019. נבדק ב-8 בינואר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)