גור שטיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גור שטיינברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 באוקטובר 1968 (בן 55)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בן גוריון
מקצוע מאמן שייט, מהנדס חשמל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גור שטיינברג (נולד ב-23 באוקטובר 1968) הוא מאמן שיט ומהנדס ישראלי. אימן את נבחרת הגברים של ישראל בגלישת רוח במספר אולימפיאדות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינברג גדל ברמת השרון ולמד בתיכון רוטברג בעיר. בשירותו בצה"ל היה קצין בחיל הים[1].

אלוף עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בגלשני מפרש שנערכה באילת ב-18 בינואר 1990 זכה במדליית זהב בדוויז'ן 1[2].

בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במהלך לימודי התואר הראשון החל באימון לאומי, בהתחלה במשרת סטודנט ובהמשך במשרה מלאה[3].

שטיינברג אימן את נבחרת הגברים של ישראל בגלישת רוח באולימפיאדת אטלנטה (1996), באולימפיאדת אתונה 2004 ובאולימפיאדת טוקיו (2020).

באולימפיאדת אטלנטה זכה חניכו גל פרידמן במדליה האולימפית הראשונה של ישראל, מדליית ארד, בגלישת רוח[4].

באולימפיאדת אתונה זכה פרידמן במדליית זהב בגלישת רוח, מדליית הזהב הראשונה של ספורטאי ישראלי במשחקים האולימפיים[5] ובכך היה שטיינברג למאמן היחיד שהוביל ספורטאי ישראלי לשתי מדליות אולימפיות אישיות.

באולימפיאדת טוקיו סיים חניכו יואב כהן במקום הרביעי.

לאחר האולימפיאדה בטוקיו סיים את תפקידו כמאמן הנבחרת[6]. שטיינברג עובד כמהנדס באינטל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיינברג גר בקיבוץ נחשולים, נשוי לפרופ' נילי שטיינברג, בעברה שחיינית מצטיינת בהפועל נהריה וכיום ראש בית הספר לחינוך ולהוראת החינוך הגופני במכללה האקדמית בוינגייט, ולהם ארבעה ילדים. בתו, תמר שטיינברג, היא אלופת ישראל בגלישת רוח לשנת 2023.[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]