גוד'מונדור קמבן
 | |
| לידה |
8 ביוני 1888 אאולפטאנס, איסלנד  |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1945 (בגיל 56) קופנהגן, דנמרק |
| מדינה |
איסלנד |
| מקום קבורה |
Fossvogur up cemetery |
| שפות היצירה |
דנית, איסלנדית |
  | |
גוּדְ'מוּנְדוּר קַמְבַּן (באיסלנדית: Guðmundur Kamban; 8 ביוני 1888 – 5 במאי 1945) היה מחזאי וסופר איסלנדי. [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בחווה של ליטליבר (Litlibær) בגארד'סוקן (Garðasókn) באיסלנד,[1] בן לסוחר ממשפחה איסלנדית ותיקה וידועה. הוא סיים את לימודיו במכללת רייקיאוויק (אנ'), שם קיבל דוקטור לשם כבוד בספרות ובשפה. עוד במכללה, הוא מונה לעוזר עורך של העיתון הידוע ביותר באיסלנד, בעריכת ביורן יונסון. ב-1906 נחקרו יכולותיו העל-טבעיות על ידי האגודה הנסיינית שנוסדה על ידי איינר היגרלייפסון קוורן (אנ'): כבעל ראיה מרחוק, הוא הצליח לנחש את תוכנם של ספרים סגורים, וכסופר אוטומטי כתב יצירות כביכול מאת הנס כריסטיאן אנדרסן, יונאס האלגרימסון (אנ'), וסנורי סטורלוסון. אבל הוא איבד את יכולותיו כמדיום לאחר מחלה קשה.[2]
בשנת 1908 הוא אימץ את שם המשפחה קמבן במקום שם הולדתו (Guðmundur Jónsson) ודגל בשינוי מוסכמות השמות באיסלנד.
ב-1910 המשיך לאוניברסיטת קופנהגן, שם התמחה בספרות וקיבל תואר שני.
ב-1914 פרסם את המחזה הראשון שלו, Hadda Padda שהומלץ על ידי גאורג ברנדס והוצג בתיאטרון המלכותי הדני (אנ') עם קמבן כעוזר במאי. מאוחר יותר התחתן עם שחקנית מההצגה, אוניטה איבר (Agnete Egeberg), ונולדה להם בת ב-1921.
בשנת 1915 עבר קמבן לניו יורק, מתוך כוונה לבסס את עצמו כסופר בשפה האנגלית. הוא לא הצליח ועבר חזרה לקופנהגן עם אשתו בשנת 1917. בשנת 1920 הוא זכה להצלחה בתיאטרון דגמרטיאטרט (דנ') עם "אנחנו הרוצחים" ( Vi mordere) והועסק כבמאי בתיאטרון.
הוא גם מחברם של רומנים היסטוריים רעננים ומלומדים המבוססים על הסאגות האיסלנדיות, כולל סקאלהולט (Skálholt, 4 כרכים; 1930–32), על בת בישוף שחיה באיסלנד במאה ה-17, ו"אני רואה ארץ גדולה ויפה" (Jeg ser et stort skönt land; 1936) על רקע ההיסטוריה של איסלנד במאה ה-11.[3]
קמבן ביים מחזות, כתב רומנים והפיק סרטי קולנוע בקופנהגן עד 1934, אז עבר ללונדון. לאחר שלא מצא שם הצלחה, הוא עבר לברלין ב-1935 והתגורר שם עד 1938, אז חזר לקופנהגן.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
.JPG)
ב-5 במאי 1945, כשהכוחות הגרמנים בדנמרק נכנעו, נרצח קמבן במסעדה בקופנהגן לעיני אשתו ובתו, על ידי פרטיזנים דנים.[4] גופתו הוחזרה לאיסלנד והוא נקבר בטקס מכובד ברייקיאוויק. אף על פי שהיה ידוע לרשויות הדניות, שמו של הרוצח של קמבן מעולם לא נחשף בפומבי. במהלך הכיבוש הגרמני של דנמרק, קמבן קיבל מימון מחקר גרמני ונראה כמשתף פעולה למרות שחקירת משטרה לא מצאה עדות לכך שהוא בגד במחתרת הדנית.[5]
במלאת 100 שנה להולדתו, הופק מחזהו שיש (Marmari), על ידי התיאטרון הלאומי של איסלנד (אנ').
ב-1990 הוצבה לוחית לזכרו על קיר הבניין שבו נרצח ביוזמת אחותו, אבל ב-2021 היא הוסרה עקב דרישת דיירי הבניין.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוד'מונדור קמבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי גוד'מונדור קמבן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
גוד'מונדור קמבן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Guðmundur Kamban drepinn í K.höfn". Morgunblaðið (באיסלנדית). 8 במאי 1945. p. 12.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ William H. Swatos and Loftur Reimar Gissurarson, Icelandic Spiritualism: Mediumship and Modernity in Iceland, New Brunswick, NJ: Transaction, 1997, ISBN 1-56000-273-5, p. 93.
- ^ הערך קַמְבַּן, גוּדְ'מוּנְדוּר באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 806
- ^ Borgþór Arngrímsson (5 במאי 2015). "Sjötíu ár liðin frá uppgjöf Þjóðverja og morðinu á Guðmundi Kamban". Kjarninn (באיסלנדית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Markús Þ. Þórhallsson (10 באוקטובר 2021). "Minningarskjöldur um Kamban fjarlægður". RÚV (באיסלנדית).
{{cite news}}: (עזרה)