גבעת עמרם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 475 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | דרום הנגב |
| רכס הרים | הרי אילת |
| קואורדינטות | 29°39′30″N 34°56′36″E / 29.65839°N 34.94323°E |
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   גבעת עמרם | |
  | |
גבעת עמרם היא התרוממות קרקע דמוית טרפז במרכז בקעת עמרם שבהרי אילת. הגבעה בנויה סלע געש ובראשה טבלה של אבן חול אדומה. פסגת הגבעה חולשת על נחל צפונות, וצופה על בקעת עמרם, דרום הערבה, ראש מפרץ אילת והרי האדום.[1]
הגבעה מתרוממת 475 מ' מעל פני הים, סמוך אליה - גבעת יוכבד.[2]
גבעת עמרם היא גוש של סלעי געש מעידן הפרה-קמבריום. המצוקים הסוגרים על הבקעה בנויים מאבני חול צבעוניות, ומעליהם יש מצוקים של סלעי גיר וחרסית. בקעת עמרם היא דמוית מכתש בהרי אילת, כ-10 ק"מ מצפון לאילת. אורכה כ-4 ק"מ, רוחבה המרבי כ-3 ק"מ והיא מוקפת משלושה עברים מצוקים המתנשאים כ-400 מ' מעל קרקעיתה, ופתוחה כלפי מזרח אל הערבה.
