גבי ברון
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
1942 (בן 82 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
קול ישראל, סוכנות הידיעות הגרמנית, ידיעות אחרונות |
  | |
גבריאל (גבי) ברון (נולד ב-18 בדצמבר 1942) הוא עיתונאי, שהיה בשנים 1969–2003 חבר מערכת "ידיעות אחרונות".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבי ברון נולד ב-1942 בתל אביב. למד בבתי הספר "הכרמל" (יסודי, כיום - "גבריאלי") ובתיכון עירוני ה'. שרת שירות חובה בצה"ל בחיל הקשר, ושירות מילואים בחיל השריון, באגף המודיעין וביחידת דובר צה"ל (בהתנדבות עד גיל 58).
באוגוסט 1963 נישא להרצליה לבית ברוך (נפטרה ב-13 באוקטובר 2021), ולזוג בת יחידה.
את עיסוקו העיתונאי החל בכתב בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, "פי האתון", ובחודש ינואר 1969 התקבל עבודה ככתב לענייני משטרה במערכת "ידיעות אחרונות" בירושלים. במקביל כיהן ככתב ב"קול ישראל" בשנים 1971–1972, כאחד מראשוני כתבי "גלגלי צה"ל" (משבצת שידור מצב התנועה בדרכים ששודרה בימי ראשון ושישי והפכה לערוץ שידור שני קבוע של גלי צה"ל - גלגל"צ), ובמשך 17 שנים ככתב סוכנות הידיעות הגרמנית בירושלים.
במהלך שנות עבודתו עסק עשר שנים בתחום כיסוי המשטרה, בתי המשפט, שטחי יהודה ושומרון, ועוד. בהמשך, עסק בכיסוי משרד התיירות, משרד האנרגיה והתשתיות, עיריית ירושלים, משרד מבקר המדינה, ופעילות נשיא המדינה. בעשור האחרון לעבודתו כעיתונאי (1993–2003) שימש הכתב הפרלמנטרי של "ידיעות אחרונות".
אחרי פרישתו מ"ידיעות אחרונות" פעל במשך 7 שנים בכתיבת כתבות עבור הקרן הקיימת לישראל. מאז מתקפת הפתע על ישראל מתנדב בקביעות בתחום התקשורת במטה משפחות החטופים והנעדרים בתל אביב.