ג'רינה לי
ג'רינה לי (11 בפברואר 1783 – 1864[1]) הייתה האישה הראשונה שהוסמכה לכמורה על ידי ריצ'רד אלן (אנ'), שהיה המייסד של הכנסייה הנוצרית האנגליקנית האפריקאית (אנ') ב-1819[2]. היא הייתה חלק מההתעוררות הגדולה השנייה (אנ')[3]. היא הייתה גם האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהוציאה לאור אוטוביוגרפיה בארצות הברית.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'רינה לי נולדה ב-11 בפברואר 1783 בקייפ מאיי, ניו ג'רזי[4] והלכה לעבוד כעוזרת בית משרתת בגיל צעיר. למרות הצהרתה שהוריה לא סיפקו לה חינוך דתי, היא נחשפה בשנים מאוחרות יותר ללימודי נצרות, והרגישה שהיא "חוטאת שפלה" (ביטוי בנצרות). היא מספרת שהיא נאבקה במחשבות אובדניות, וחלמה על להטביע את עצמה מספר פעמים לא מבוטל. באמצעות תפילות היא חשה שיש הצדקה בקיומה ואף עברה הטבלה בכנסייה. אחרי שלושה חודשים של תפילה מתמדת, היא הרגישה כי עברה היטהרות מלאה על ידי רוח הקודש[5].
הקריאה לכמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהרה היא החלה לשמוע קולות שאומרים לה "לכי להטיף בכנסייה! תטיפי לכנסייה! אני אשים את המילים בפה שלך". לי, סיפרה לאלן שאלוהים דיבר איתה וציווה עליה להטיף. אולם, אלן אמר שאין הוראה למנות נשים לכמורה בכנסייה הנוצרית. זה לא עצר את לי מלהגשים את ייעודה. "אם האדם יכול להטיף, מפני שהמושיע (ישו) מת למענו, מדוע האישה לא יכולה להטיף, בראייה שהוא מת גם בשבילה? האם הוא לא מושיע שלם במקום חצי מושיע?". אלן עדיין התנגד, אולם 8 שנים מאוחר יותר, במהלך תפילת יום ראשון בכנסיית A.M.E, נדמה היה כי הכומר מאבד את רוחו. לי התייצבה והחלה להטיף. הקהל הסתקרן ממה שהיה לה לומר[6]. האמונה הדתית, ובמיוחד בחסות האלוהית של האל, הפכה למקור העצמה עצמית בעבור לי[7]. בתגובה לשאלות על כמורה נשית היא ענתה "הלא מריה האם תחילה הטיפה למושיע?"[8]. הרעיון שאפרו-אמריקאים ונשים יכולים להטיף בכנסייה היה בסיס להתעוררות הגדולה השנייה שהגיעה לשיאה כאשר לי התחילה בעבודתה המיסיונרית[3].
בכתביה, לי השאירה עבר רהוט של ההתנסות הדתית שלה. פרסום האוטוביוגרפיה שלה, הפכה את לי לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה שאוטוביוגרפיה עליה יצאה לאור בארצות הברית[9]. למרות ברכתו של ריצ'רד אלן, לי המשיכה להתמודד עם עוינות כלפי מינויה עקב היותה אישה שחורה. היא הפכה לכומר נודד וצעדה אלפי קילומטרים ברגל. בשנה אחת בלבד, היא "צעדה 2325 מיילים והטיפה ב-178 דרשות בכנסיות שונות"[2].
לחשיבותה של לי יש כמה היבטים. היא מדגימה את ההתמקדות בקדושה אישית ובהפיכת אדם למקודש וטהור כפי שהיה מקובל בתנועה האמריקאית הדתית של המאה ה-19. שנית, היא השאירה מאחוריה תיאור מפורט של חיי האמונה שלה שמשרת כמקור ראשוני משמעותי. שלישית, היא הפכה לעדה רהוטה לגורלה וחלוצה בעבור נשים שרוצות להטיף במסורת הנוצרית.
להחזיר אדם בתשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר "יומן והתנסות דתית של גברת ג'רינה לי" מסופר מקרה בו היא מספרת על איש צעיר שהיה לועג לדרשות שהטיפה מפני שהוא לא האמין באלוהים או בדת. הוא היה אדם כהה עור שהיה מגיע לדרשות שלה באופן קבוע. בחלוף הזמן הוא נהיה חולה. האחות של האיש הצעיר, שהייתה חלק מהקהילה, ביקשה מלי לא לעזור לו להחלים בתקווה שהאל ייכנס למחשבותיו. כאשר לי הלכה לבקר, היא ראתה שהאיש הצעיר במצב ירוד מאוד. היא שאלה אותו אם הוא רוצה שהיא תתפלל בשבילו, והוא ענה בחיוב. אף על פי שמעולם לא החלים, האיש הצעיר המשיך לבקש שלי תשב ליד מיטתו ותתפלל בשבילו[10].
נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לי הגיעה לפילדלפיה כנערה וחייה השתנו כששמעה דרשה עוצמתית שהטיף ריצ'רד אלן. היא התחתנה עם ג'וזף לי ב-1811, 7 שנים אחרי הצטרפותה לכנסיית A.M.E בפילדלפיה. ג'וזף לי היה כומר של קהילת 'סנו היל' (snow hill). סנו היל הייתה 6 מיילים מפילדלפיה. לי עברה לסנו היל עם בעלה, אבל חשה לא בטוחה מכיוון שלא הכירה שם אדם מלבדו. היא גילתה שבסנו היל היא לא חשה את אותה הקרבה כמו בפילדלפיה[11]. במהלך נישואיהם, בעלה של לי לא רצה שתטיף, לכן היא הרגישה שהיא צריכה לשים את הצרכים הרוחניים שלה בצד לטובת הנישואים. נאמר כי משום שלא מילאה את צרכיה הרוחניים היא נהייתה חולה ולא מרוצה מחייה. ג'וזף לי נפטר לאחר 6 שנות נישואים. במהרה לאחר מכן, לי התמסרה לרצונותיה הדתיים אבל מעולם לא החלימה ממחלתה[7].
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מה שידוע על ג'רינה לי, מעורפל ומפוזר. היא הושוותה לנשים אפרו-אמריקאיות משפיעות בזמנה כמו מריה סטיוארט (אנ') וסוג'ורנר טרוט' (אנ'). היא כתבה שני ספרים אוטוביוגרפיים- 'חייה וחוויותיה הדתיות של ג'רינה לי' ומהדורתו המורחבת, ו'חוויות דתיות ויומן של גברת ג'רינה לי'[7]. מחקר ארכיוני מקיף שנערך על ידי ד"ר פרידריק נייט חשף שג'רינה לי נפטרה חסרת כל בפילדלפיה בתחילת 1864. למרות סוף חייה המצער, המלחמה שלה בעבור נשים ודת, נתנה השראה לנשים וגברים אפרו-אמריקאים אז והיום. לי פרצה מחסום שנשים לא הצליחו לפרוץ בזמנה בעבודה בכנסייה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Voices from the Gaps, conservancy.umn.edu
- God In America - People - Jarena Lee, God in America (באנגלית)
- https://www.pbs.org/wgbh/aia/part3/3h91.html
- https://www.nyhistory.org/womens-history/education/curriculum/saving-washington/module-2-breaking-the-rules-women/life-stories/jarena-lee]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ג'רינה לי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Knight, Frederick, The Many Names for Jarena Lee, The Many Names for Jarena Lee
- ^ 1 2 Religious Experience and Journal of Mrs. Jarena Lee
- ^ 1 2 [nyhistory.org nyhistory.org]
- ^ Andrews, William, Three Black Women's Autobiographies of the Nineteenth Century: Sisters of the Spirit, Indiana University Press
- ^ Amanda Porterfield, 2002, Blackwell Publishers, Malden, Massachusetts, "American Religious History"
- ^ Carson, Clayborne; Lapansky-Werner, Emma J.; Nash, Gary B., The Struggle for Freedom: A History of African Americans. Boston: Prentice Hall
- ^ 1 2 3 Peterson, Carla L. (1995), Doers of the Word: African American Women Speakers and Writers in the North (1830–1880)
- ^ Harvey, Paul, Through the storm through the night: a history of African American Christianity, Landham, MD: Rowman and Littlefield Publishers, 2011
- ^ https://www.blackpast.org/african-american-history/lee-jarena-1783/
- ^ Jarena Lee, "Religious Experience and Journal of Mrs. Jarena Lee"
- ^ Jarena Lee, My Marriage
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ג'רינה לי".