ג'רוזלם (סרט)

ג'רוזלם
JeruZalem
	כרזת הסרט
בימוי	דורון ויואב פז
הופק בידי	שקד ברנסון; פטריק איוולד
תסריט	דורון ויואב פז
עריכה	רעות האן
שחקנים ראשיים	יעל גרובגלס; יון תומרקין; דניאל ג'יידלין; תום גרציאני
צילום	רותם ירון
מדינה	ישראל
חברת הפקה	Paz Films; Epic Pictures Group
חברה מפיצה	Epic Pictures Release
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 ביולי 2015 (פסטיבל הקולנוע ירושלים)
משך הקרנה	94 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	אימה, אפוקליפסה
תקציב	160,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	jeruzalem
פרסים	זוכה 2 פרסי פסטיבל הקולנוע ירושלים
סרט הבא	ג'רוזלם 2
	דף הסרט ב־IMDb

ג'רוזלם (באנגלית: JeruZalem) הוא סרט אימה אפוקליפטי ישראלי דובר אנגלית משנת 2015, שביימו והפיקו האחים דורון ויואב פז. השניים גם כתבו את התסריט. מככבים יעל גרובגלס, יון תומרקין, דניאל ג'יידלין ותום גרציאני.

הסרט מצולם בסגנון Found Footage, מנקודת המבט של מצלמת וידאו המותקנת בזוג משקפיים חכמים שמרכיבה שרה, הדמות הראשית המגולמת על ידי דניאל ג'יידלין. למעשה, מדובר במשקפי גוגל, אך נראה שיוצרי הסרט נמנעו משימוש במושג הזה מסיבות של זכויות יוצרים^[1]. בנוסף על המצלמה, במשקפיים מותקנות טכנולוגיות אשר שילובן יוצר מציאות רבודה: Wi-Fi, תוכנה לזיהוי פנים המשולבת עם פייסבוק, תוכנת ניווט, סקייפ, תוכנת מסרונים, נגן מדיה ומשחקי מחשב. כל היישומים מופעלים באמצעות מערכת זיהוי קול, ולכל יישום יש תפקיד בקידום עלילת הסרט.

אירועי העלילה כוללים היבטים מקראיים ומיסטיים וכן הומאז' לתופעת סינדרום ירושלים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה פולמן (דניאל ג'יידלין) היא בחורה צעירה יהודייה-אמריקאית המתגוררת בניו ג'רזי, אשר שכלה את אחיה שנהרג בתאונת דרכים, ומתקשה להתמודד עם האובדן. כשנה לאחר מותו, היא מחליטה לצאת לחופשה ביחד עם חברתה הטובה רייצ'ל קליין (יעל גרובגלס), והשתיים טסות יחד לתל אביב. במהלך טיסתן לנמל התעופה בן-גוריון, הן פוגשות בקווין ריד (יון תומרקין), אנתרופולוג צעיר המציג את עצמו כ-"אינדיאנה ג'ונס הצעיר". שרה מתיידדת איתו, והוא משכנע את שתי הבנות לשנות את תוכניותיהן ולהצטרף אליו לביקור בירושלים. השלושה מתאכסנים בהוסטל ברובע המוסלמי של העיר העתיקה, שם הם פוגשים במארח עומאר (תום גרציאני), גבר ערבי-מוסלמי, בנו הצעיר של בעל ההוסטל, שמתנדב לשמש כמדריך טיולים עבורם ולוקח אותם לבלות בעיר העתיקה.

כאשר מגיע ערב יום כיפור, מסיבה לא ברורה, התנהגותו של קווין מתחילה להיות יותר ויותר עצבנית, עד שהוא מתפרץ על שרה ואומר לה שעליהם לעזוב את העיר באופן מיידי. עומאר ואביו מגיעים למקום, מרגיעים את קווין ולוקחים אותו איתם. שרה הנסערת מנסה לשכנע את רייצ'ל לעזוב, אך היא לא רוצה, עד אשר נשמעים פיצוצים עזים ברחבי העיר, ומטוסי קרב נראים טסים בשמיים. שתי הבנות בורחות מההוסטל, יחד עם עומאר, אביו, שני חיילי צה"ל ואנשים נוספים. בעוד החבורה מנסה להגיע לאחד משערי העיר העתיקה, על מנת לצאת מהעיר, שרה פונה אל בית מחסה לחולי נפש, על מנת לשחרר את קווין. לאחר שהשניים חוברים שוב לקבוצה בשער שכם, הם מגלים ששערי העיר נסגרו. הם תופסים מחסה בכנסייה סמוכה, שם מספר להם אביו של עומאר על מערות תת-קרקעיות המובילות אל מחוץ לעיר. הקבוצה הולכת בעקבותיו, אך בדרכה - מותקפת על ידי שדים.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שחקנ/ית	שם הדמות	אודות הדמות
יעל גרובגלס	רייצ'ל	חברתה הטובה של שרה
יון תומרקין	קווין	אתרופולוג שפגש את שרה ורייצ'ל
דניאל ג'יידלין	שרה	חברתה הטובה של רייצ'ל. אחות שכולה
תום גרציאני	עומאר	מארח ערבי, בנו הצעיר של בעל ההוסטל

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לעלילה נולד בהשראת הכתוב בתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ט, עמוד א': ”ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהינום, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים”^[2]^[3]. בשם הסרט באנגלית, האות הגדולה Z מחליפה את האות הקטנה s כהרמז למילה "זומבים", אף שאין זה סרט זומבים קלאסי^[2]^[4].

תקציב ההפקה עמד על 160,000 דולר שכלל את חסכונותיהם של האחים פז בסך 100,000 דולר, וסכום נוסף שהם גייסו^[2]^[4]. הסרט צולם בירושלים ותל אביב, וכן בבית ההארחה "פאוזי עאזר אין"(אנ') בנצרת^[5].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ג'רוזלם" זכה בשני פרסים במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים לשנת 2015: פרס בחירת הקהל ופרס חג'ג' לעריכה הטובה ביותר, וכן היה מועמד לפרס הפסטיבל לסרט העלילתי הטוב ביותר באורך מלא^[6].

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בד בבד עם תחילת הקרנת "ג'רוזלם" בישראל ב-7 ביולי 2016, נודע שהאחים פז כבר עובדים על "ג'רוזלם 2", סרט המשך המצולם בטכנולוגיית מציאות מדומה^[7], ועלילתו מתרחשת שבע שנים אחרי עלילת הסרט הראשון^[8]. לפי הפרסום, בעלילת ההמשך, העיר העתיקה כוסתה בכיפת בטון, וחיילים מכתרים אותה כדי למנוע יציאת אל-מתים משערי העיר, אך את המצור פורצים חברי כת קנאית שייסדו דת חדשה^[8]^[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידו רוזן. פחדים לאומיים בסרטי האימה בקולנוע הישראלי. עבודת גמר לשם קבלת תואר M.A. אוניברסיטת תל אביב, 2017.
Ido Rosen. "National Fears in Israeli Horror Films." Jewish Film & New Media 8.1 (2020): 77-103